.
אל אהרן מ' וילנר,\1 בוסטון
ניו יורק, 28 ביוני 1926...אנגלית
.
ניו יורק, 28 ביוני 1926
סודי
מר וילנר היקר,
רב תודות על מכתבך מ17 ביוני.\2 לצערי, לא עלה בידי למצוא
העתק של מכתבי הראשון
אליך. גם אני תמים דעים עמך, שבשל מעמדו הרשמי,\3 יקשה על ד"ר
פרלמן למלא תפקיד
נכבד בפעילות הציונית, אבל בטוחני כי תמיד נמצא בו תומך נלהב.
באשר לה' סטון\4 ושובוב,\5 הרי הם נמנים עם סוג האנשים
השכיח מאוד באמריקה: אנשים
הגונים וחביבים מאוד, רביזיוניסטים בלבם, אבל אינם ממהרים
להתחייב. אינני נוטר להם
איבה בשל זהירותם - ייתכן שזו מידה מצוינת - אך אנו זקוקים
לאנשים שאינם ממתינים
לחלוץ העובר לפני המחנה.
קראתי שנית ובעניין רב את מאמרך באדבוקייט.\6 האם תהיה מוכן
לעשות חסד עמי ועם
ועם חבריי, ולתרום מפעם לפעם מפרי עטך לזיוניסט? דומני שכתב עת
קטן זה זוכה להצלחה,
ואם תוכל לרכוש לו כמה מנויים בבוסטון, יהיה זה שירות נאות
למפלגתנו.
קצרה רוחי להמתין לתוצאת שיחתך עם מר יצחק האריס.\7 אני
מתכונן לנסוע ב3 ביולי,
ואם אקבל ממך לפני כן תשובה חיובית, אתקשר עמו באופן אישי. אם
לאו, ייוועץ בך משרדנו
בדבר הדרך הטובה ביותר לפנות אל מר האריס, בהנחה שהוא נמנה עם
אוהדינו. אין לי רצון
לפנות אליו לפני שתודיעני אם הוא תומך בנו.
הדרך היחידה להפיץ את הרעיון הרביזיוניסטי בבוסטון, ובכל
מקום אחר, היא: להפיץ את
חומר ההסברה שלנו, לנהל תעמולה אישית, לרשום כל מי שתומך בנו,
בין אם הוא גדול או
קטן, ולקיים קשרים הדוקים ככל האפשר עם האוהדים הללו. אני מקווה
שבסתיו אבוא שוב
לאמריקה, ייתכן שלא אבוא לבד, ואז ננסה ללכד את החוליות
המפוזרות, שאתה וידידיך
מקימים בערים השונות באמריקה.
באשר לשאלתך: כיצד אנו מתכוונים לאלץ את אנגליה לקבל את
תכניתנו, אשיב לך
תשובה מאכזבת - אין כוח בעולם המסוגל לכפות על אנגליה, מלבד
מצפונו של העם האנגלי.
לפיכך, התעמולה היא האמצעי היחיד לפעולה מדינית. לא משא ומתן
כמעט סודי עם שרים,
בדומה לזה שההנהלה שקועה בו עתה - זה חסר תועלת, כי שום ממשלה
בריטית, ידידותית
ככל שתהיה, לא תוכל לעשות דברים שדעת הקהל אינה נוחה מהם. לכן,
הדרך הנכונה
לפעולה מדינית היא להכשיר את דעת הקהל. פירוש הדבר, תעמולה
נרחבת וגלויה. כל
הדיבורים על כך, שאנו מתכוונים להיות 'גסים' בעוד שד"ר וייצמן
'מנומס', הם דברי הבל.
אני עצמי ניהלתי משא ומתן עם ממשלת בריטניה בשאלת הלגיון משנת
1915 ועד סוף
המלחמה, ויודע אני כי גסות אינה מועילה בדיפלומטיה כשם שאינה
מועילה בעסקים פרטיים.
ההבדל בינינו ובין ההנהלה הנוכחית איננו בנימת הדברים, אלא בראש
ובראשונה בתוכנם,
שכן הם תובעים זוטות, ואילו אנחנו מתכוונים לתבוע פתרונות של
ממש לצרכינו השונים.
ושנית, על ידי הפניית דרישותינו אל דעת הקהל הבריטית במקום אל
השרים, נגיע בסופו של
דבר לניהול משא ומתן עם הממשלה, לאחר שנרכוש את אהדתו של
הציבור.
הדרישה להקמת הלגיון היא אולי עמוד השדרה של תכניתנו. כל
התיישבות נתקלת
בהתנגדותם של הילידים. כדי להבטיח סדר דרוש מנגנון גדול. אנגליה
אינה יכולה לקיים
מנגנון גדול על חשבונה. משמע, שעלינו לספק הן את הכסף הן את
האנשים. אם לאו, עלינו
לוותר על כל תקווה להקים את המולדת היהודית. באשר לעלת, תמצא
כמה נתונים בחוברת
שלנו: מה רוצים הציונים הרביזיוניסטים.\8
אני מאחל לך הצלחה מרבית בעבודתך ומקווה להיפגש אתך בסתיו.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 אהרן מ' וילנר - ,Wilner צעיר ארץ-ישראלי, נסע לארצות הברית
ללמוד משפטים. הזדהה עם רעיונות המפלגה
הרביזיוניסטית.
2 לא נמצא.
3 איגרת אל ההנהלה הציונית 5.12.1922 , הערה 1.
4 אליהו דוד סטון - ) Stone ליטא 1888-בוסטון 1952); עורך דין
ועסקן ציוני. מ1906 בארצות הברית. יושב ראש
ההסתדרות הציונית בניו אינגלנד.
5 יוסף שלום שובוב ) Shubow ליטא 1898-בוסטון 1969); עיתונאי
ועסקן ציוני. חבר הוועד הפועל של הסתדרות
ציוני אמריקה. מ1907 בארצות הברית. עורך המדור הספרותי של
השבועון ) The Jewish Advocate להלן, הערה 6),
נשיא אגודת הסטודנטים הציונית 'אבוקה', שבחסותה קיים ז'בוטינסקי
הרצאה בבוסטון ב4 באפריל 1926.
שבועון יהודי, יצא לאור בבוסטון - The Jewish Advocate 6
(מ1902). במאמרו 'A Lesson in Reasoning'
(20.5.1926) מתח וילנר ביקורת על מדיניותה של בריטניה בארץ
ישראל ודרש את שיתופו של ז'בוטינסקי בהנהגת
ההסתדרות הציונית.
7 יצחק האריס - ) Isaac Harris ליטא 1873-בוסטון 1938); עורך דין
ועסקן ציוני. הגיע לארצות הברית ב1884.
8 המהדורה הראשונה, בגרמנית, יצאה לאור בתחילת 1926 בפאריס:
Was wollen die Zionisten- Revisionisten
.
.