.
אל יוענה ז'בוטינסקי, פאריס
ניו יורק, 27 במארס 1926...רוסית
.
27 במארס 1926
יקירתי,
קיבלתי היום את מכתבייך מה15 וה19 לחודש.\1 לא ידעתי שאצל
ערי נתגלה חלבון - יעקבי
לא סיפר לי וגם את לא כתבת על כך. זה בכלל לא טוב. אינני יודע
בדיוק מה משמעות הדבר -
היום אשאל - אבל יהיה צורך לנהוג בזהירות מרבית. אני מתאר לעצמי
את ההתרגשות שאחזה
בך לפני שתי הבדיקות האחרונות ואיך את עדיין נרגשת. אינני יודע
אפילו מה לומר לך.
בדבר אחד אני בטוח: שוב תצליחי להגן על ערי, ילדתי המסכנה
והחמודה.
אני מבין שהשינויים\2 מצערים אותך, אך מה עלי לעשות,
אהובתי? אצלנו הכול סובב סביב
כסף, ואת רואה שאיני מצליח להשיגו. בשל שתי סיבות קיבלתי את
ההצעה לנסוע לארץ
ישראל: בין כה וכה אצטרך פעם לנסוע, אחרת זה יהיה בלתי הוגן -
ועתה יש לי אפשרות
לנסוע על חשבון קרן קיימת ולהשתכר 100-50 לירות תמורת התסריט.
כבר ניהלתי שיחות
בדבר ספר על ארץ ישראל - זו דרכי הקלה לשוק הספרים האמריקני
(ובוודאי גם לאנגלי),
אבל אני חוזר ואומר, לא אסע ללא הסכמתך. בפעם האחרונה דחיתי את
נסיעתי מכיוון
שיעקבי ביקש שאעזור לו כאן. שלחתי לך מברק שתדחי את הנסיעה משום
שתקוותי
להרצאות נוספות לא נתמלאה, וכן נודע לי שאצטרך לשלם כאן מס
הכנסה, ושהוצאת 'הספר'
לא תוכל לשלם את הוצאותיי בניו יורק לאחר תום סדרת ההרצאות.
לאור כל זה לא נותר לי אלא לשנות את תכניותיי. אני מוכן
לשנות את התכנית ולהישאר
עוד חודש-חודשיים לו נמצא נדבן שישלם בעבור הוצאותיי. בטוחני
שיכולתי לחדור
לעיתונות המקומית, האנגלית. יש כאן המון אפשרויות, על כל צעד
ושעל, שאינן בנמצא
באירופה, אבל דרוש זמן. בתוך חודשיים הייתי מוציא לאור את
שמשון.\3 אבל אין נדבן, ואינני
יכול לחיות כאן על חשבון הדולרים שלי, וחבל. אני חש במשיכה
אלייך ואל ערי, אבל
המשיכה לכסף קשה מכול, ויש להיחלץ ממנה.
כוכבית שלי, מעולם לא כתבתי לך מכתבים 'צוננים', אין זה
נכון. לא תמיד ניתן להסיר
את הדאגה המעיקה עלי, אבל ללא הרף, בכל רגע, אני משתוקק לשוב
הביתה. כל האנשים
נמאסו עלי, זה עינוי לשהות במחיצתם, ובשום מקום איני מוצא מנוחה
- רק אצלך. לא תמיד
אני כותב זאת יונתי, אבל חי נפשי, רק בכוח המחשבה הזאת אני
מסוגל לשמור על מצב הרוח.
שכרי את הדירה אצל ראמירוב, אפילו תמורת 000,15, אם את
בטוחה שהמנהל יסכים ולא
יעלה את המחיר בצורה בלתי סבירה. במקרה זה נגיע ל000,25 - סכום
שלא נראה לי באופק.
יעקבי החל את עבודתו במרץ, אבל גם הוא חסר מזל. אפילו
הפרוספקטים שהביא עדיין
לא הגיעו מהמכס - עונת הפסח אבדה. נצטרך לשלם מכס גבוה וכו'.
אבל הכול יסתדר.
האטלסים נמצאים כבר בבית המכס. אנשים רבים בעלי השפעה הבטיחו
לעזור לנו. טופקיס
אמר שיתן דבר מה (מניות), כך שיהיה לפחות מעט כסף. אבל העיקר,
שעתה כאשר פרלמן
מסודר, לא אכפת לי כלל אם 'הספר' ימשיך להתקיים. יעקבי לא ילך
לאיבוד.
זה עתה נכנס יעקבי ומבקש למסור דרישת שלום אף על פי שיכתוב
בעצמו. אני מנשק
אותך ואת ערי בחזקה. היו בריאים. היום שלחתי לכם מברק: 'יברך
האל את שניכם.'\4
ו'
.
.
הערות:
1 לא נמצאו.
2 בלוח הזמנים של נסיעותיו (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 22.3.1926 ).
3 רומן על תקופת השופטים (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 28.12.1918 , הערה 5). המהדורה
האנגלית יצאה לאור בשנת 1930.
4 תוכן המברק מובא כאן במקורו באנגלית: ) God bless you both ראה
רשימת האיגרות של ז'בוטינסקי, 27 במארס 1927).
.
.