.
אל יוענה ז'בוטינסקי, פאריס
ניו יורק, 12 במארס 1926...רוסית
.
12 במארס 1926
יקירתי,
נוצר כאן בלבול\1 מוחלט - כתבתי לך לארץ ישראל, אבל עכשיו
אני רואה שעדיין אפשר
למצוא אותך בפאריס. זה חודש ימים שלא קיבלתי ממך מכתבים, פרט
לפתק אחד בו נאמר,
שבקרוב תכתבי. אני מכיר אותך\2 ואינני כועס. העיקר שתהיי בריאה
וגם ערי.
באשר לארץ ישראל, הברקתי לך שלא אסע בלי הסכמתך. בטוחני
שלאחר שהות של
שבועיים בארץ ישראל תשתכנעי שאין כל יסוד לפחדים. אבל בעיקר,
התחשבי במצבי.
ממילא אצטרך לנסוע לארץ ישראל; לא לנסוע בשל הפחד כשהכול
ממתינים לי שם, זה מביש
ושערורייתי. עכשיו קיבלתי את ההצעות הבאות: קרן קיימת מציעה לי
לממן את הנסיעה
ותשלום בעבור תסריט.\3 הוצאת ספרים אמריקנית הציעה לי להוציא
לאור את ספרי על ארץ
ישראל.\4 הלא אי אפשר לזלזל בכל אלה. אני מאוד מבקש שתתחשבי בזה
ותעייני שוב בדבר.
כל ידידיי בארץ ישראל יעידו, שאין כל סכנה בנסיעתי.
ענייניי המפלגתיים מוזרים כאן. כל ההנהלה של התנועה הציונית
באמריקה תומכת בי
מבחינה רעיונית; הנוער - בקול רם, ליפסקי\5 - כמעט בקול רם.
ברנשטיין\6 (זה מקופנהאגן)
הוא היוצא מן הכלל היחיד, אבל אין לו כל השפעה. אולם הם אינם
מעזים לצאת בגלוי, וזה
מפריע לי לארגן כאן מפלגה. במי היא תיאבק, אם הציבור יחשוב
שההנהלה הציונית המקומית
תומכת באותה תכנית? וכיצד לצאת להפלגה עם אישים מדרגה ב, כאשר
ראשי
הרביזיוניסטים, שהיו הראשונים, לא יטלו חלק באספות העם? מצב
מוזר.
ליפסקי מבקש להעביר את ההנהלה הציונית לאמריקה ולהכתיר עצמו
למלך. אני מאחל לו
מקרב לב, שאלוהים יעזור לו, זה היה מציל אותי. ההנהלה באמריקה
עשויה לשמש שוט נגד
אמרי,\7 אבל הקונגרס לא יסכים. חוששני שבאוגוסט 8\1927 תגיע
השעה הגורלית שלי.
הרצאות: מבחינה חומרית אני מרוצה מנסיעתי, מכיוון שאני עובד
בעיתונים המקומיים
תמורת כ50 לירות שטרלינג לחודש. אבל מבחינת ההרצאות המצב עגום -
עד עתה לא כתבתי
לך על כך. למחרת בואי לכאן, יזמו עובדיו של יורוק שיחה עמי על
הוזלת המחיר (הוא עצמו
לא היה בניו יורק). הציונים מחרימים, איש אינו רוצה לקנות את
הרצאותיי (כאן נוהגים למכור
הרצאות לאנשי עסקים). הם הצליחו למכור שבע הרצאות בלבד. הם
הציעו לי תשלום על
בסיס של אחוזים - סירבתי. אבל הצעתי להם: חודש אחד, עשר הרצאות,
כרטיס במחלקה
ראשונה - הלוך וחזור, תשלום ההוצאות וחמישה דולרים ליום. הגענו
להסכמה. לאמתו של
דבר, כבר ביום הראשון הציעו לי אנשים אחרים לקיים הרצאות. אחרי
כן נתברר לי שאנשים
אלה נכשלו (מתוך חמש הרצאות נתקיימו רק שתיים). יורוק קיים את
התחייבותו והפסיד
בעסקה עמי 000,3 דולרים (ראיתי את החישובים, מכיוון שאני בעצמי
הבאתי לו את הכספים
מערים אחרות). בצד הצלחה מורלית עצומה היו לי אולמות ריקים
למחצה, ובשתי ערים -
ריקים לגמרי. בקיצור, פרט ל900 דולרים לך, 200 לאמא, כ200 לרופא
שיניים והבזבוזים
הרגילים שלי, לא אשוב לפאריס איש עשיר, אבל עם הכנסה מובטחת
מעיתונים למשך שנה.
יחד עם זאת, תהיה לי הזכות לפרסם מאמרים ביידיש בהיינט\9
ובאנגלית בכרוניקל.\10 לא
כתבתי לך על דברים אלה עד כה, כי קיוויתי שההרצאות אשר אורגנו
שלא באמצעות יורוק
ימלאו את החסר. אל תתעצבי, הכול יהיה כשורה. אי אפשר להתפרנס
מהרצאות, אף על פי
שבשנה זו הצלחנו בכל זאת להתקיים בזכותן.
נסיעתך לקישיניוב עם ערי מטרידה אותי מאוד.\11 הרומנים יצאו
מדעתם, אני שונא אותם.
אולי אם תסעי תחילה לארץ ישראל, תוכלי לשוב בספינה המפליגה
בדאנובה, מגאלאץ
לווינה.
אעזוב ב27 לחודש - אני מחכה ליעקבי ורוצה לעזור לו. לכן,
הוצאות השהייה כאן
בשלושת השבועות האחרונים תהיינה על חשבון 'הספר'.
אני מנשק אותך ואת ערי בחזקה. זה לא בסדר שאינכם כותבים לי.
ו'
.
.
הערות:
1 במקור באנגלית: mix up
2 במקור בצרפתית: je te connais
3 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 3.2.1926 , הערה 4.
4 ז'בוטינסקי הגיש להוצאת הספרים 'קנופף' בניו יורק ראשי פרקים
לספר על ארץ ישראל (איגרות אל ז'בוטינסקי י' 19.3.1926 ו- 23.3.1926 )
התכנית לא יצאה אל הפועל.
5 לואי ליפסקי - ) Louis Lipsky רוצ'סטר 1876-ניו יורק 1963);
עיתונאי, עורך ומומחה לביטוח. מנהיג יהודי
וציוני בארצות הברית. נשיא הסתדרות ציוני אמריקה (1930-1922).
6 שמעון ברנשטיין (איגרת אל הוועד המכין של האוניברסיטה, ברלין (הווה"מ) 8.4.1914 , הערה 5). בשנים 1918-1914
נמנה עם העובדים הבכירים במשרד הציוני
בקופנהאגן. ב1922 השתקע בארצות הברית וערך את הביטאון של
הסתדרות ציוני אמריקה: דאס יידישע פאלק.
7 ליאופולד צ' אמרי (איגרת אל אמרי 23.1.1917 , הערה 1). כיהן כשר
המושבות בשנים 1929-1924.
8 בקונגרס הציוני ה15.
9 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 26.8.1925 , הערה 6.
איגרת אל קאסגריין 31.10.1915 , הערה 11). ) The Jewish Chronicle 10
11 בשל מעשי אלימות של סטודנטים רומנים נגד יהודים.
.
.