.
אל אוסקאר גרוזנברג,\1 ניס
פאריס, 11 בינואר 1926...רוסית
.
פאריס, 11 בינואר 1926
אוסקאר אוסיפוביץ' היקר,
אל תחשוב שלא כתבתי לך בשל הנימה הרוגזת שלך\2 - רכשת אצלנו
את הזכות לדבר
ולכתוב על פי מצב רוחך, וביקורת על צורת התבטאותך היתה נחשבת
לחריגה מן הנימוס
המקובל. פשוט עייפתי. נבוכותי ולא ידעתי מה לעשות ומה להשיב לך.
בעצם אינני מסכים
שהראזסווייט יתנצל בפניך, שכן הדבר היה מבליט משפט שאיש לא שם
לב אליו. יתרה מזו,
דרישתך אינה הוגנת. עכשיו אסור להביך את ראזסווייט. אני חוזר
ואומר, גרוזנברג אינו
צריך ואינו יכול להגיב על עקיצות אישיות. לעולם ובשום אופן לא
אסכים שאדם בשיעור
קומתך ידרוש התנצלות על רמז בעיתון. אני נוהג כך לא משום שאני
יהלום, אלא משום שקו
זה נראה נכון בעיניי, ואם הוא נכון - הוא גם הקו שלך. למען השם,
אל תאכזבני - אף על
פי שבין כה וכה לא יעלה הדבר בידך, אפילו אם תריב עמי.
ב15 לחודש אסע לאמריקה. לא הייתי רוצה שתלווה אותי הרגשה של
מחלוקת ועלבון.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת אל צ'לנוב 20.3.1914 , הערה 10. על קשריו עם ז'בוטינסקי, ראה גם
איגרות נוספות אל צ'לנוב
2 מכתבו של גרוזנברג לא נמצא. לפי המשך המכתב של ז'בוטינסקי
התרעם גרוזנברג על דברים שפורסמו
בראזסווייט. ראה גם איגרת אל גרוזנברג 18.12.1925 .
.