.
אל יונה מחובר, לונדון
אינסברוק, 2 בדצמבר 1925...רוסית
.
אינסברוק, 2 בדצמבר 1925
יונה מויסייביץ' היקר,
הוי, איזו עבודת פרך - בחודשיים הללו! סוף סוף יש באפשרותי
לכתוב לך, וזאת משום שנתקעתי כאן בהמתנה לאשרה וכו'. ביקרתי
בריגה, קובנה, שאוולי, ממל, ברלין, פראנקפורט על נהר מיין,
וינה, ברנו, בוקארסט, יאסי, גאלאץ, צ'רנוביץ, קישיניוב, בלץ,
ובנדרי. בכל המקומות הללו ייסדתי ועדים או אישרתי את הוועדים
שהיו קיימים. ההרכב של התומכים מגוון - מצד אחד קובנה - בה
הצטרפו אלינו שלושה חברים, חברי הוועד המרכזי המקומי\1 - ומצד
שני ברנו, בה הכול צעירים. אולי הם יפעלו. יש תנועה, אבל אינני
יכול עדיין לכנותה גדולה. יש לנו סיכויים להצלחה מהירה הודות
לכך שהצד השני רקוב לגמרי. אבל אני עייף מהפוליטיקה.
מה שלום ו' מ' שפירא?\2 האם חל שיפור במצב בריאותו? מסור לו
ולמשפחתו דרישת שלום חמה ממני.\3 האם נכון הדבר שמ' ס'\4 גמר?
איזו צהלה תהיה... מה שלומך? האם מ' או'\5 עדיין שומר על הלך
הרוח החדש - 'לא לגדף'?
אני מקווה לשוב במהרה לפאריס. בסביבות ה20 בינואר אצא שוב
לדרך - לאמריקה (אולי זה לא יצא אל הפועל - התנאים מאוד
טובים). בנסיעה הנוכחית הרווחתי פחות מן הצפוי והוצאתי יותר
מהצפוי. עדיין לא שילמו לי 50 לירות שטרלינג (כנראה ישלמו).
אבל זה בכל זאת מספיק לקיום של 6-5 חודשים - החל מיולי - גם
זו לטובה. אני שמח שלא לקחתי כסף מ'הספר', אף על פי שאני תמים
דעים אתך, שאסור להפוך מנהג זה לעיקרון.
אני מחבק אותך ודורש בשלום כולם. כתוב-נא.
שלך, ו' ז'
הערות:
1 של ההסתדרות הציונית בליטא.
2 ו' מרקוביץ' שפירא (איגרת אל מחובר 6.5.1925 , הערה 2).
3 במקור באנגלית: my love
4 השם לא פוענח.
5 מיכאל אוסיוויץ' נאסאטיסין.
.
.
333
$$$אל אברהם ש' רקנאטי ויצחק כהן,\1 סלוניקי
אינסברוק, 4 בדצמבר 1925...צרפתית
.
אינסברוק, 4 בדצמבר 1925
ידידיי היקרים רקנטי, כהן וכו',
מסע ההסברה שלי נקטע בשל המחווה הנדיבה של לורד פלומר,
שדחה את בקשתי לקבלת אזרחות.\2 נותרתי תלוי באוויר בלבה של
רומניה ובידי מעין דרכון, שתוקפו פג ב30 בנובמבר. על כן נחפזתי
לשוב, אבל ללא הצלחה. בשל איחור של ארבע שעות, בבוקר ה1
בדצמבר, עיכבו אותי בגבול השווייצי ועתה אני כעצור בעיר קטנה
זו. אהה! מעמד זה, של חסר מולדת, הוא צרה צרורה!
אין מילים בפי כדי להביע את גודל צערי על שאיני יכול לבקר
בסלוניקי ובסופיה, שהיו המטרה העיקרית של מסעי - המניע היחיד
שבעטיו החלטתי לצאת למסע. התחושות המובעות במכתב המצורף
בזה (המיועד לפרו-ישראל)\3 אינן אלא תיאור חיוור של רגשותי
האמיתיות.
אני מקווה שבעוד ימים אחדים אהיה בפאריס (פועלים שם למען
העברתי מכאן). לקראת סוף חודש ינואר, אם יהיה בידי דרכון
בר-תוקף, אצא לאמריקה ואשהה שם חודשיים ימים. בחודש אפריל,
אם יתאפשר הדבר, אערוך ביקור קצר אצל אמי בתל-אביב; בדרכי
חזרה, אני מקווה לבוא לסלוניקי. אין זו אלא תקווה. באשר לוועידה
העולמית\4 שלנו, הכול סבורים שאין לכנסה לפני בוא הסתיו, ערב
השיבה לעבודה ולא ערב העונה המתה. מה דעתכם?
ביקרתי בלאטוויה, בליטא, בברלין, בפראנקפורט שעל המיין,
בווינה, בברנו ובמספר ערים ברומניה. אנו מתעצמים והולכים;
לעומת זאת, האחרים שרויים בעיצומה של דעיכה אידיאולוגית.
נחיה ונראה.
ברכות שלום לבביות לכולם.
שלכם, ו' ז'בוטינסקי
.
.