.
אל מאיר גרוסמן, ניו יורק
סאלנש, 31 ביולי 1925...רוסית
.
סאלנש, 31 ביולי 1925
מאיר איליץ' היקר,
מכתבך לא זו בלבד שציער אותי, אלא גם פגע בי.\1 מדוע אתה
מאיים לצאת מן הוועד המרכזי?\2 האם אפשר להסיק מסקנות לאחר
שלושה חודשים? מה החיפזון הזה? אם יצרת קשר עם קבוצת אנשים
הגונים, האם אינך מסוגל לבלוע גלולה שאינה טעימה?
לא היית כאן. אנחנו אביונים. לאיש מאתנו לא היה כסף לנסוע
לברלין,\3 לכן ייצגו אותנו שם ברוצקוס, שכטמן וקלינוב, שאינם
בקשר שוטף עמנו. ההתייעצות התקיימה ביזמתנו; בחוזר שפרסמנו,
הצענו לקיימה חודשיים לפני הוועידה. בוועידה עצמה דיווחנו עליה
והיא אושרה. וכי מה היה עלינו לעשות? האם היינו צריכים להתכחש
לב', לש' ולק'\4 ולהפסיד חברים חשובים רק משום שהכרוז הוא
טיפשי?\5 זה תמוה בעיניי. אני גם תמה על החשש מפני החתימה
המשותפת עם פודלישבסקי.\6 בשנת 1921 הוא הצביע למען
הלגיון.\7 אינני חושש משותפות עם אנשים, אפילו אם שלושה רבעים
מהם יתגלו מחר כעריקים. אם הוחלט\8 להיאבק נגד הסוכנות
היהודית,\9 כפי שהחליטה הוועידה,\10 אסור להתנשא ולהטיל דופי
בשותף. ואם בעוד שנה יתמוך ציבור גרוע יותר בתכנית שלנו, מה
נעשה? חי נפשי, אינני מבין אותך. זה עניין של מצב רוח, אתה אוהב
לרטון. אף אחד לא יזהה אותנו עמהם לא היום ולא מחר.
אינני מבין מדוע אתה 'מאוד כועס' עלי. האם בשל כך שאינני
יכול לכתוב בשביל העיתונות? אינני יכול, אינני מעז לכתוב בשל
החשש ששמי יופיע שוב בעיתונים המגדפים אותי, כמו בימי קרן
היסוד. אני עיתונאי בעל הרגלים רוסיים טובים זה 25 שנים. אינני
מסוגל להשתנות גם אם ארצה בכך. מה עלי לעשות? אני זקוק לכסף,
אני פושט רגל וקבצן. אני כותב בכל מקום שמציעים תשלום
ומבטיחים לא לגדף.
אם תפרוש מן הוועד המרכזי תפגע בי קשות ותדחה אותי. אשאר
ידידך הנאמן, אבל אחשוש להירתם יחד עמך. התחשבנות שבועית
מתאימה לווייצמן, אך לא לך. אנחנו יכולים לחתום על הסכמים
לתקופה ארוכה ולבחון את הסך הכול של דרכנו המשותפת.
אני מחבק אותך ודורש בשלום בני ביתך.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
לנדאו\11 לא העביר אלי את הציטוטים שביקשתי, ואת הריאיון עם
הגבירים הוא לא פרסם... שמחה וששון. ונוסף לכל אלה ההתפטרות
שלך. אוי ואבוי.
.
.
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 של ברית הציונים הרביזיוניסטים.
3 בתחילת יוני 1925 נועדה בברלין קבוצה של אנשי האופוזיציה
בהסתדרות הציונית (בראשותם של יצחק גרינבוים, מ' סולובייצ'יק,
רוברט שטריקר ונחום גולדמן) לדיון במצבה של ההסתדרות הציונית.
בתום הדיון הם פרסמו כרוז שבו קבלו על החלשת מעמדה של התנועה
הציונית והביעו התנגדות לצירופם של לאציונים להנהלת הסוכנות
היהודית (העולם, 12 ביוני 1925). 4 לברוצקוס, לשכטמן ולקלינוב.
5 הכרוז שנתפרסם בהעולם (לעיל, הערה 3), עליו חתמו גם ברוצקוס,
שכטמן וקלינוב.
6 אברהם פודלישבסקי - ) Podlishewsky ביילורוסיה 1862-וארשה
1930); סופר, עיתונאי ועסקן ציוני בפולין.
7 בקונגרס הציוני ה12.
8 בכינוס של אנשי האופוזיציה בברלין.
9 נגד הרחבת הסוכנות היהודית.
10 כפי שהחליטה בזמנו ועידת הייסוד של המפלגה הרביזיוניסטית.
11 יעקב לנדאו (כרכים ב-ג, לפי המפתחות).
.
.