.
אל יוסף שכטמן, ברלין
פאריס, 13 ביולי 1925...רוסית
.
פאריס, 13 ביולי 1925
יוסף בוריסוביץ' היקר,
1. תודה על המאמרים. עדיין לא קראתי אותם, אבל את המאמר
על הרצל אפרסם עכשיו,\1 ואת השני - בגיליון הבא.
2. הוועד המרכזי\2 החליט, בניגוד לדעתי, להשתתף בבחירות\3
ולהציג את מועמדותי. הדבר מצער אותי מאוד. לפי תקנון הקונגרס
נואם בהתחלה נציג אחד מכל ארץ, מכל סיעה ומכל משלחת, לפי
גודל נציגותן בקונגרס. אחרי כן זוכות שוב הקבוצות בעלות 30
צירים ומעלה לנואם אחד ורק בסוף ניתנת רשות הדיבור לבודדים.
כדי לזכות במעמד של סיעה דרושים 15 צירים. כדי ליהנות ממעמד
של משלחת די ב4 צירים. אבל עליהם להיות נציגי פדרציה ארצית
או חברי סיעה מוכרת. בינתיים איננו יכולים להוות סיעה או משלחת
(לפי התקנון דרושים 000,20 שוקלי שקלים). מכאן שאני אמנה עם
הבודדים, שהזמן המוקצב לנאומיהם מוגבל ל15 דקות. אפילו אם
אצטרף אל הרדיקלים\4 הם לא יציגו אותי בתור נואם משלהם, מה גם
שלא אסכים להתאים את עצמי להשקפתם הכללית. לפיכך, סבור אני
שכל 'התעלול' הזה חסר טעם. נוסף על כך מתעורר גם קושי מבחינה
אישית - אינני חבר ההסתדרות הציונית. הבעיה אינה אם עשיתי דבר
שאינו מתיישב עם החברות בהסתדרות הציונית או אם אני מתכונן
לעשות דבר כזה. הבעיה נעוצה בעקרונות, שכן הם הקובעים לאדם
רציני את עמדתו למשמעת המפלגתית. נקודת ראות אחרת אינה
מקובלת עלי כלל וכלל, כפי שאינו מקובל עלי פגם פוליטי כלשהו.
מובן מאליו שלא אכריז על שובי להסתדרות הציונית, ואם ישאלו
אותי על כך בקונגרס, אשיב 'לא'. אין מה לעשות בנידון. הוועד
המרכזי יצר נוסחה לפיה די בקניית שקל, שכן לפי התקנון אין
דרישות נוספות. אבל העניין אינו קשור לתקנון, אלא לדעה שלי -
מה צריכה להיות הדרישה מחבר ההסתדרות הציונית ומה אני הייתי
דורש לו הייתי הצאר? אולי יש לכך תקדים בעמדתם של 'פועלי
ציון'. האם ידוע לך מהו התקדים? האם חברי 'פועלי ציון' הם חברי
ההסתדרות הציונית או שמא הם רק משתתפים בקונגרס? ומהו הבסיס
המשפטי לזיקה של 'פועלי ציון' להסתדרות הציונית?
3. באשר לפועלים, אינך מחשיב די הצורך את העובדות. בתל
אביב קיימת רודנות גסה ומעליבה, המזיקה מאוד להתיישבות. היא
קיימת רק הודות לכספי ק"ה.\5 העובדה שמוחים נגדה גם מנוולים,
כגון אלה שציינת, איננה ראיה. בכלל, הייתי מאוד רוצה
שראזסווייט וכל חברי ה'ברית' שלנו\6 לא יעסקו בתככנות פוליטית.
בתקופת הינקות הזאת יש צורך לרכוש מוניטין של אומץ לב מוחלט.
לו הייתי מאמין ש'משק'\7 עוסק בספסרות, כפי שצועקים מכיוונים
שונים, הייתי פותח במסע נגד חברינו.\8 אך מכיוון שידוע לי כי
הדבר אינו נכון, הייתי יוצא להגנתם, לו רק היה בידי לאסוף
עובדות. אנשי 'המזרחי' (רבים מתוכם) נמשכים אלינו, אבל הם
ראויים לסטירת לחי בגלל ה'פאות' הפוליטיות שהם מבקשים לכפות
עלינו.
4. ביקשתי מסטימצקי להציע לך את עריכת הגיליון בשפה
הגרמנית.\9 (סודי: דרוש ממנו סכום מסוים או לפחות אחוז כלשהו
לעצמך. נתתי לו את החומר ללא כל תמורה כספית, הוא ירוויח). אני
מעניק לך חופש מלא להכניס מאמר של ברוצקוס וכמובן את
'מדיניות הקרקע'\10 שלך. ובכלל כל אשר תמצא לראוי. האם כדאי
להשמיט את המאמרים שלי על סמואל?
5. תקציב החינוך הוא חיוני, שכן הוועידה החליטה (פה אחד).
6. כמובן, אתה תייצג בקונגרס את ראזסווייט. אם יהיה כסף -
נשלח, אבל הדבר מוטל בספק. מחר נכתוב למשרד הקונגרס.
7. המרכז יציג מועמדים וממלאי מקום ככל שניתן. חוששני שלא
נצליח ומועמדינו לא ייבחרו, פרט למועמדינו בריגה, בסלוניקי ואני
המסכן.
כל טוב,
שלך, ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: נודע לי ממקור מהימן שהנכבדים האמריקניים המודאגים
מההתנגדות לסוכנות היהודית, כתבו ללונדון שהם מבקשים להיכנס
בהסכמה כללית, תוך מחיאות כפיים. אבל לא נעים להם לקרוע את
המשפחה הציונית לגזרים. ההנהלה הציונית חוששת שללא אחדות
דעים לא תיכון הסוכנות היהודית. ספר על כך לסולובייצ'יק
ולאחרים. מכיוון שמסרת לידי את המכתב ובו המידע אודות הוועידה
, אשלחנו בחתימתי.\11
.
.
הערות:
1 פורסם בראזסווייט (גיליון 29), 19 ביולי 1925, עמ' 3-2.
2 של ברית הציונים הרביזיוניסטים.
3 לקונגרס הציוני ה14.
4 מפלגה ציונית, נוסדה בקונגרס הציוני ה13 (אוגוסט 1923) על רקע
הביקורת על מדיניותו של וייצמן כלפי הבריטים וההתנגדות לצירוף
לאציונים לסוכנות היהודית. בתפיסתה החברתית היתה קרובה לתנועת
העבודה הציונית. עם המייסדים נמנו יצחק גרינבוים, מ'
סולובייצי'ק, נחום גולדמן, רוברט שטריקר ומשה גליקסון.
5 קרן היסוד.
6 ברית הציונים הרביזיוניסטים.
7 איגרת אל גפשטיין 1.12.1924 , הערה 10.
8 הנמנים עם הנהלת חברת 'משק'. מייסד החברה ומנהלה היה שלמה
גפשטיין. 9 קובץ - Rasswjet (Deutsches Heft), Berlin 1925
מאמרים מתוך הראזסווייט (1923-1922; 1925-1924).
10 במקור בגרמנית: Bodenpolitik
11 העניין לא נתחוור.
.
.