.
אל פרדריק קיש, ירושלים
סאלנש, 4 ביולי 1925...אנגלית
.
4 ביולי 1925
קיש יקירי,
מצורף בזה תרגום מדויק של הקטע מה'יומן'\1 של הראזסווייט
(ללא ציון שם המחבר), שהתייחסת אליו.\2 התרגום בעיתון הערבי\3
לא היה מדויק. אני מבקש להוסיף, שבשנתיים האחרונות קיבלתי
מאנשים הגונים מאוד בחיפה תלונות על יחסו של סיימס.\4 כמו כן לא
נעם לאוזניי נאומו בעת שהחל לכהן בתפקידו.\5 לזכותו ייאמר, שאף
פעם לא הרשה לחולל פוגרום בחיפה\6 - דבר זה צוין ב'יומן' בצורה
נאותה. באשר ל'שנאתו' למיס ניוטון,\7 סבורני שדבר זה, שהוא עניין
של רגש אישי, הוא בעל חשיבות משנית לעומת העובדה שמושל
מחוז, בארץ שמאיים עליה סכסוך הרסני, מאפשר לתושב זר לנהל
במשך שנים תעמולה שמגמתה לעורר מהומות. באשר
לפלומר-גבריאל,\8 ה'יומן' הסתמך על קטע מתוך עיתון אנגלי
שהגיע לידינו, דומני הסקוטסמן,\9 אך איני בטוח בזה. לדעתי,
מוטלת על העיתונאי החובה לציין את הדבר, תוך הסתייגויות
מתאימות, ואכן כך נהגנו.
אלה הם פרטים בלתי חשובים; חוששני שאיננו תמימי דעים
בעניינים החשובים. נראה שהנך סבור (סלח לי אם אני טועה)
שממשלת ארץ ישראל היא בסך הכול ידידותית כלפינו ועל כן עלינו
להיות נאמנים לה: למחול לה על התרשלויות של מה בכך, להתעלם
משגיאותיה ולהיות מוכנים תמיד לעזור לה. אני חולק לחלוטין על
עמדה זו. סבורני, שממשלה אשר אינה מקיימת את ההתחייבויות
שקיבלה על עצמה על פי המנדט (הדבר צוין אפילו על ידי ועדת
המנדטים\10 ואושר על ידי סמואל בפלייטון צח הלשון, שפרסם זה
לא כבר במסווה של 'ספר לבן'\11) היא ממשלה בלתי ידידותית ואנו
באופוזיציה. לכן עלינו לנהוג בממשלה זו כפי שבולדווין\12 נהג
במקדונלד\13 וכפי שמקדונלד נוהג בבולדווין. אין זה תפקידה של
האופוזיציה להקל על הממשלה, כי אם להכביד עליה. סבורני, שדבר
זה הוא אשר נחוץ בנסיבות אלה.
אנו נחלקים בנקודה נוספת. כתבת לי לפני שנה שאחדים
ממאמריי, שתורגמו בידי העיתונות הערבית, עלולים להחריף את
ההתנגדות הערבית.\14 אומר לך בכנות, הלוואי והיה בהם הכוח
לעשות כן. אני משוכנע, לא פחות מכל אדם אחר, שעלינו להגיע
לידי הסדר עם הערבים בדבר דו-קיום. תמיד הם יהיו בארץ ומסביב
לה ואין אנו יכולים להרשות לעצמנו סכסוך מתמשך עמם. אבל אינני
מאמין שהם ישלימו עם ארץ ישראל יהודית תמורת שוחד בצורת
הצלחה כלכלית או בעזרת הסברה מטושטשת או שקרית של מטרות
הציונות, לפי שיטתו של סמואל. אינני בז לערבים כמו אלה
הסבורים, שאי פעם הם ימכרו לנו את עתיד ארצם, כל עוד קיימת
התקווה הקלושה ביותר להיפטר מאתנו בדרך כלשהי. רק כאשר הם
יאבדו תקווה זו, תהיה ידם של המתונים על העליונה, והם ינסו להשיג
את התנאים הטובים ביותר בעסקה שתהיה גרועה מבחינתם. ואז
אהיה מוכן לתת לקלווריסקי לנצח על התזמורת.\15 אבל עד אז,
ודווקא משום שאני מעוניין בשלום, המשימה היא לגרום להם לאבדן
כל זיק של תקווה. יש להביאם לידי ההכרה שלא בכוח, לא בעזרת
הסדרים חוקתיים, לא על ידי נס משמים ניתן יהיה למנוע התהוות רוב
יהודי בארץ ישראל. עליהם להכיר בעובדה זו, שאם לא כן לא ישרור
שלום לעולם. הסכנה העיקרית עתה - ואמנם זה הנושא העיקרי
שהערבים מקדישים לו תשומת לב - איננה פוגרום, אלא הקזת הדם
החוקתית. היום זה מתבטא בתכנית המועצה המחוקקת.\16 למותר
לספר לך איזה תפקיד תמלא מועצה זו, אם תוקם, כאשר יכהנו בה
10 נבחרים ערבים ושני יהודים. עלינו להתנגד לכינונה. אבל אנו
בעצמנו מבטלים באופן בלתי אחראי את הטענה המשכנעת ביותר,
שבאמצעותה יכולים אנו להיאבק בתכנית זו בצורה נאותה:
התנגדותם הבלתי מתפשרת של הערבים לרעיון הבית הלאומי
היהודי. אנו צועקים מלמעלה שהכול נגמר והערבים מוכנים לקבל
אותנו בברכה וכו'. זה שקר, ואף גרוע יותר - זו הזמנה ישירה
לממשלה לקבוע, שפרלמנט מקומי בעל רוב ערבי אינו סותר את רוח
המנדט. לדעתי, זו מדיניות של התאבדות ואפשר להיאבק בה רק אם
נגרום לכך שהערבים יחשפו את דעתם עלינו. אוכל לעשות מעט
מאוד בתחום הזה. אבל אשמח מאוד אם אצליח לפעמים לחשוף את
היחס האמיתי של הערבים כלפינו.
יום יבוא ואנו נשלם ביוקר על השוחד של קלווריסקי\17 ועל
השקרים של וייצמן בדבר השלום.\18 המסע הזה להסתרת הסכנה
מעודד את הממשלה לצמצם את חיל המצב; וחמור מזה, הוא מעודד
את אנשינו לפרוש מן השירות במשטרה - למה להירקב בצריפים
ולסבול טרטורים כאשר הסכנה חלפה? מעולם לא ראיתי ולא שמעתי
גילוי כזה של קלות דעת וחוסר אחריות כמו במקרה הזה, כשכל
העולם הערבי במצב של רתיחה ורובו מלא שנאה כלפינו.
אף על פי שאיני יכול להסכים עמך, האמן לי שאני תמיד אסיר
תודה לך, אפילו על נזיפותיך. אבל עכשיו הרשה-נא לי לנזוף בך.
מדוע אתה חבר בהנהלה התומכת בתכנית הרשמית בדבר הסוכנות
היהודית?\19 אם אינך תומך בתכנית זו, אל תיצור את הרושם שאתה
כן תומך בה - על ידי עמידה מן הצד ושתיקה. זכורני מה אמרת לי
על נכונותו של אוסישקין לשרת בכל הנהלה, תהיה תכניתה אשר
תהיה. עלי להניח אפוא שהנך תומך בהצעה הנועזת של חצי - חצי.
בחיי, אינני מבין אותך. אני מסוגל להבין היטב את חבריך הרוסיים:
ההיסטריה שלהם, הערצת העשירים, שלה הורגלו בגטו. אבל אתה?
הרי הנך מיטיב לדעת ממני עד כמה חיוני, ויהיה חיוני בעתיד, לנקוט
עמדה פוליטית תקיפה יותר, ואולי ניאלץ אפילו להילחם למען
זכויותינו. האם מאמין אתה שזה יוכל להתבצע כאשר הידידים של
ואליי כהן\20 ולורי מאגנוס\21 יעקבו מבפנים אחר כל צעד? ב1917
הם התנגדו ל'הצהרת בלפור' ולגדוד העברי; ב1920 הם הביעו
הערכה למשפט הבריטי אחרי גזרי הדין של חברי ה'הגנה'; ב1922 הם
הביטו בהתפעלות על הספר הלבן. והאמריקנים? ד"ר פיליפסון,\22
ראש בית המדרש בסינסינטי, נסע ב1921 לוואשינגטון והעיד
בשבועה בוועדת הסנט, שהיהודים אינם רוצים את ארץ ישראל;
הפלג האמריקני של ה'מחצית' יימנה ברובו עם חניכיו הרוחניים.
ואתה, בעל המשרה הפוליטית הרמה, שנבחרת על ידי הקונגרס כדי
להגן על זכויותינו במקום המסוכן ביותר,\23 משתף פעולה עם אלה
הרוצים לשים לשחוק ולקלס את הגוף היחיד שבאמצעותו תוכל
ההסתדרות הציונית לפנות באופן חוקי אל הממשלה.\24 מדוע? האם
זה בשל עיוורון? או שמא זו, מה שמכנים בלשון הדיבור, נאמנות
למנהיג; ומה שאני מכנה, מתן גיבוי ל[ ]?\25 הכול טוב ויפה
במשחק, אבל העניין שלנו איננו משחק ואין חלים עליו כללי
המשחק. השאלה היא לאן מוביל המנהיג ועל איזה מין סוס ירכב.
סלח-נא על המכתב הארוך. זכור דבר אחד, כאשר הם ירטנו על
מאמרי, תוכל לומר להם שעזבתי את ההסדרות הציונית מתוך שיקול
דעת ולכן איש אינו אחראי לשגעוני. יהיו חילוקי הדעות בינינו ככל
שיהיו, האמן לי שאני מכבד אותך אישית ומעריך את רגשותיך
הידידותיים - הם הדדיים.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 כותרת המאמר הראשי של הראזסווייט, פרי עטו של העורך - זאב
ז'בוטינסקי.
2 במכתב מ21 ביוני 1925 הודיע פרדריק קיש לז'בוטינסקי, שפלסטין
פרסם תקציר של 'היומן' (ראזסווייט, 31 במאי 1925), בו נמתחה
ביקורת על מינויבם של פילדמארשל פלומר לנציב עליון בארץ ישראל,
ושל קולונל סיימס, למזכיר ראשי של ממשלת ארץ ישראל. קיש ביקשו
להימנע מהתקפות אישיות על פקידי הממשל (מ"ז, א13/3/1).
3 פלסטין (איגרת אל מערכת ראזסווייט 20.12.1923 , הערה 17).
4 ג'ורג' סטיוארט סיימס - ;(1962-1882) George Stewart Symes
קולונל ופקיד קולוניאלי בריטי. מושל מחוז הצפון (1925-1920)
ומזכיר ראשי של ממשלת ארץ ישראל (1928-1925). יהודי חיפה טענו
שסיימס עיכב את מימוש רכישת קרקעות כבארה (באזור מעגן מיכאל) על
ידי פיק"א. קיש טען שאין יסוד לטענות אלה.
5 במסיבה שערכו לו ראשי הקהילה היהודית בחיפה (26 במאי (1925 עם
מינויו למזכיר ראשי של ממשלת ארץ ישראל, הצהיר סיימס, שאי אפשר
לבנות את הבית יהודי הלאומי על בסיס של זכויות יתר ליהודים
.(Bulletin, 27.5.1925 The Palestine)
6 הודות לנחישותו לשמור על הסדר, שרר במחוז הצפון שקט יחסי גם
בימי מאורעות 1921.
7 מיס פראנסיס אמילי ניוטון - Miss. Frances Amily Newton
(1872- ?); אנגלייה שעסקה בפעילות מיסיונרית בארץ ישראל משנות
ה90 למאה ה19. עמדה לימין המנהיגים הערבים האנטיציונים, וביתה
במרום הכרמל שימש מרכז להפצת שטנה נגד יהודים. ב1938 גירשוה
השלטונות הבריטיים מארץ ישראל, בשל ההסתה שניהלה נגד היישוב
היהודי. קיש דחה את הטענה של ז'בוטינסקי, שסיימס נמנה עם אוהדיה
של מיס ניוטון, וציין שהוא ממתנגדיה.
8 פילדמרשל הרברט או' פלומר - Herbert Onslow Plumer
(1932-1857); מושל לשעבר של מאלטה, נתמנה לנציב העליון של ארץ
ישראל ב1925. בהתייחסו למינוי זה העיר ז'בוטינסקי במאמרו
בראזסווייט (לעיל, הערה 1), שקיים חשד שלפלומר עמדה אנטיציונית
בדומה לזו של קולונל ויוויאן גבריאל (איגרת אל אידר 30.10.1918 , הערה
יומון היוצא לאור באדינבורו (מ1817). ,The Scotsman 9 .(6
10 שליד חבר הלאומים.
11 משנת 1922. פורסם על ידי שר המושבות, אך מחברו היה הרברט
סמואל. 12 סטנלי בולדווין - ;(1947-1867) Stanley Baldwin
מדינאי בריטי, מראשי מפלגת השמרנים. ראש ממשלת בריטניה
(מאי-דצמבר 1923; מנובמבר 1924 עד 1929; 1936-1935).
13 ג'יימס רמזי מקדונלד - James Ramsay MacDonald
(1937-1866); מדינאי בריטי מנהיג מפלגת הלייבור (1931-1911). ראש
ממשלת בריטניה (מינואר עד נובמבר 1924; 1935-1929).
14 מכתב מאת קיש אל ז'בוטינסקי מ1 במארס 1924 (מ"ז, א12/3/1).
15 להלן, הערה 17.
16 כרך ג, לפי המפתח.
17 בתפקידו כראש הלשכה הערבית בהנהלה הציונית, העניק חיים
מרגליות קלווריסקי (איגרת אל קלווריסקי 24.12.1918 , הערה 1) למועדונים
ולארגונים ערביים סכומי כסף גדולים, בתקווה שהדבר יסייע ליצירת
עמדה מתונה כלפי הציונות בקרב ערביי ארץ ישראל.
18 וייצמן תמך בצעדיו של קלווריסקי (אגרות וייצמן, כרך יא,
איגרת 272). 19 בדבר יצירת סוכנות יהודית מורחבת על ידי צירוף
לא צ יונים. 20 רוברט ואליי כהן - ) Robert Waley Cohen לונדון
1877-שם 1952); תעשיין ומראשי הקהילה היהודית באנגליה. נשיא
איחוד בתי הכנסת באנגליה. מנהל חברת הנפט 'של' (מ1907). יושב
ראש המועצה הכלכלית למען ארץ ישראל והחברה הכלכלית של ארץ
ישראל. ממתנגדי הציונות המדינית. 21 לורי מאגנוס - Magnus
לונדון 1872-שם 1933); סופר ועסקן בקהילה הרפורמית ) Laurie
באנגליה. נקט עמדה אנטיציונית. 22 דוד פיליפסון - Philipson
(ארצות הברית 1862-שם 1949); רב רפורמי; מראשי הקהילה הרפורמית
בארצות הברית. לימד במשך שנים רבות בבית המדרש לרבנים בסינסינטי
קיש נבחר על ידי הקונגרס הציוני 23 .(Hebrew Union College)
ה13 (1923) לתפקיד יושב ראש ההנהלה הציונית בארץ ישראל.
24 הסוכנות היהודית.
25 לא פוענח.
.
.