.
אל יעקב הופמן, ריגה
פאריס, 14 בינואר 1925...רוסית
.
פאריס, 14 בינואר 1925
יעקב איסאקוביץ' היקר,
בשל טעות מוזרה נשלחה התשובה למברקך\1 אל הופמן מווינה,
עורך מנורה\2. רק לאחר שקיבלתי ממנו מברק, בו הביע פליאה,
תיקנתי את הטעות (חוששני מאוחר מדי). אני מאוד מתנצל. מכל
מקום, סבורני שמחובתי להסביר את תשובתי השלילית. הכספים
שיאסוף ישראל כהן\3 ישמשו לצורכי 'המדיניות',\4 הגרועה
מהתאבדות. הם ישמשו במיוחד לשיחוד השיחים הערבים בארץ
ישראל, כדי שישלחו על חשבוננו מברקים. בכספים אלה גם
ישתמשו כדי להפיץ בלונדון את השקר, שהערבים החלו כביכול
לאהוב אותנו וכיוצא בזה. בעקבות זאת תוקם 'המועצה המחוקקת'
שבה ישלטו הערבים.\5
סוף סוף הביע וייצמן בווינה באופן גלוי את דעתו נגד
הלגיון.\6 על היסוסיו ידעתי מזמן, ואין בדעתי לייחס להכרזותיו
חשיבות . אבל עתה, כאשר הוא מעמיד פני 'מתון', אפשר לצפות שהוא
יחזיק בעמדה זו זמן רב ויגרום נזק.
שני עוזריו המדיניים - שטיין בלונדון ויעקובסון בז'נווה -
אינם מסתירים את דעתם שהרעיון בדבר רוב יהודי\7 הוא שטות. על
יסוד עמדתם זו הם מוכנים להציע לערבים הסכם שלום. לנוכח מצב זה
עלולה כל תמיכה במדיניות הזאת להיות בבחינת בגידה.
רק אתמול נודע לי מנאר' מיסל\8 על ועידתכם ועל הופעתך בה.
אני לוחץ את ידך ומברך אותך. אבל למען השם, מדוע שום אדם
מריגה אינו כותב לנו? מנה אחראי על ההתכתבות - את י' א'\9
הופמן, או כל מי שתרצה. זו הרי בושה!
מסור-נא לא' דה-שליט,\10 כי לפני שנה הוא החל להקים קבוצת
אקטיביסטים בקובנה. אם שינה את דעתו, הרי ההגינות מחייבת
להודיע לי על כך לפני פרסום הדבר ברבים.
דרישת שלום למאריה ולדימירובנה, לילדים ולחברים.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 המברק והתשובה לא נמצאו, אך מן ההמשך עולה שהופמן ביקש את חוות
דעתו של ז'בוטינסקי בדבר המגבית שערך ישראל כהן (להלן הערות 3
ו4).
2 איגרת אל דיאמנט 9.1.1924 , הערה 2.
3
איגרת אל הרמן 15.11.1922 , הערה 3.
4 ההנהלה הציונית החליטה (ב20 בנובמבר 1924) לשגר את מזכירה
הכללי, ישראל כהן, למרכזים ציוניים באירופה, כדי לערוך מגבית
לצורכי ההנהלה ובמיוחד לצורך פעילותה המדינית (העולם, 28
בנובמבר 1924, עמ' 968). 5 כרך ג, 'המועצה המחוקקת', לפי
המפתח. 6 במסיבת עיתונאים בווינה, ב2 בינואר 1925, הודיע
וייצמן שתכניתו של ז'בוטינסקי להקים מחדש את הלגיון העברי אינה
מקובלת עליו - היא אינה בת ביצוע ואינה רצויה, שכן הוא הגיע
לידי מסקנה שצפוי שיתוף פעולה בין היהודים והערבים (3.1.1925
בארץ ישראל. 7 .( Wiener Morgenzeitung,
8 נארודנאיה מיסל - , (>HS<Narodnaya Mysl>HS<) Yfhjlyfz Vsckm
עיתון רוסי שיצא לאור בריגה החל משנת 1922.
9 יעקב איסאקוביץ'.
10 לאדון משה דה-שליט.
.
.