.
אל אברהם ש' רקנאטי, סלוניקי
פאריס, 14 באפריל 1924...צרפתית
.
פאריס, 14 באפריל 1924
מר רקנאטי היקר,
סלח לי על שהשהיתי את תשובותי על השאלון ששלחת לי,\1 אני
כמעט כורע תחת נטל העבודות הדחופות שעלי לבצע.
תיארת את מצבו הקשה של עם ישראל בבהירות כה רבה, עד שאין
צורך להוסיף דבר. לא נותר אלא לנסות למצוא דרכים לתיקון המצב.
קבוצת הציונים החולקת על דרכה של ההסתדרות הציונית -
המלוכדת לפי שעה סביב מערכת העיתון ראזסווייט ושיש לי הכבוד
להימנות עם מייסדיה - מציעה את ההצעות הבאות:
1. יש לארגן תנועה עממית כלל עולמית מקרב הציבור היהודי,
שהיקף פעולתה יעלה על כל מה שעשינו, או שניסינו לעשות, עד
כה. אנו מכנים תנועה זאת בשם 'המתקפה המדינית' או הפטיציה
היהודית הגדולה. שנה של פעילות שוטפת, של פטיציות ענקיות,
ובהן עשרות אלפי חתימות; לבסוף שטף של קונגרסים יהודיים
אזוריים ועולמיים, ששיאם בפנייה רשמית אל חבר הלאומים, כדי
לדרוש שלושה דברים:
א) ארגון מחדש של הממשל בארץ-ישראל, כדי להכשיר את
הארץ באופן שיטתי להתיישבות המונית.
ב) איחוד עבר הירדן המזרחי, ובכלל זה האדמות הזמינות הטובות
ביותר, עם עבר הירדן המערבי, כדי ליצור מאגר אחד ויחיד לסיפוק
צרכיה של העלייה היהודית.
ג) אישור של חבר הלאומים לבצע מלווה יהודי לאומי בפיקוחה של
ועדה מיוחדת.
2. יש לארגן מחדש את מערכת הכספים של הציונות. השיטה
החדשה חייבת להתבסס מעתה ואילך על פיתוח בנק 'אוצר התיישבות
היהודים'. ההון של הבנק חייב להגיע לסכום של של 2 מיליון
שטרלינג, לפי תכניתו של הרצל. הבנק חייב ליהפך למכשיר
העיקרי, שיסייע להתפתחותנו הכלכלית בארץ-ישראל; וביום מן
הימים הוא גם יהיה המכשיר העיקרי שירכז וינהל את המלווה
הלאומי.
3. יש להקים מחדש את הגדודים העבריים כחלק אינטגרלי וקבוע
של חיל המצב הבריטי בארץ-ישראל. יהודים, ולא אנגלים, הם אלה
החייבים להיקרא בשעת צורך להקריב את חייהם, כדי להגן על
עבודתנו שוחרת השלום לחידוש קיומנו הלאומי. למימוש מטרה זו
יש לארגן את הנוער היהודי בארץ ישראל ובמקומות אחרים, ולאמנו
בשיטת 'הלגיוניזם' ההתנדבותי.
אנו מפרסמים בראזסווייט מאמרים באורך של קילומטרים,
המפרטים את תכניתנו בהרחבה. לעתים אני שואל את עצמי אם
אמנם מבול המילים הזה יש בו צורך. האמנם כה מעוות הוא מוחו של
עמנו עד שאין אפשרות להציג לו את הדברים הפשוטים והטבעיים
שבעולם אלא במסווה של בעיות סבוכות ואף לטל אותן ברטבים
מפולפלים?
בעבר התרשמתי שיהודי המזרח ניחנו בשכל ישר ובראייה צלולה.
הרשה לי אפוא לקוות שגם היום אין קוראיך זקוקים לכמויות אדירות
של מליצות, כדי להבין ששתיים ועוד שתיים הן ארבע; וכי הואיל
ואנו נכחדים בגטאות הישנים ומכיוון שארץ ישראל הוכרה כחוק
כביתנו הלאומי, חייבים אנו לדרוש עתה מן המעצמות להוציא תכנית
זו אל הפועל ולהעלות דרישה זו בקול רם, אם רוצים אנו שקולנו
יישמע. ואם יש ברצוננו לעמוד מול התקפותיהם של יריבינו, עלינו
להפקיד את הגנתנו בידי מגינינו ולא לבקש הגנה מאומה נוצרית.
חסידי התכנית, שהצגתי בפניך, יתכנסו לוועידה לקראת סוף
חודש מאי,\2 מן הסתם בברלין, בה נמצא היום הריכוז היהודי הגדול
ביותר באירופה המערבית. מארגני התנועה - המכונה לעתים
אקטיביסטית, לעתים רפורמיסטית ולעתים אטאטיסטית (הוועידה
היא שתקבע את שמה) - מייחלים לפגוש שם נציגים של יהדות
ספרד.
אני לוחץ את ידך בידידות,
ו' ז'בוטינסקי
.
הערות:
1 ב12 במארס שיגר אברהם ש' רקנאטי, בשם העיתון פרו-ישראל, חוזר
אל אישים יהודים נודעים (זאנגוויל, סוקולוב, ז'בוטינסקי ואחרים)
וביקשם לחוות את דעתם על מצב היהדות והציונות (פרו-ישראל, 21
באפריל 1924, עמ' 5). 2 איגרת אל הופמן 23.3.1924 , הערה 1.
.
.
הערות:
1 לא נמצאו.
2 בפברואר.
3 המברק לא נמצא. באשר למכתב, ראה איגרת אל טריווש 11.4.1924 .
4 אידה לנדאו.
5 לאמריקה.
6 מסע ההרצאות באמריקה (ראה גם איגרת אל טריווש 11.4.1924 ).
7 ברית הציונים הרביזיוניסטים באמריקה.
8 'בני ציון'.
9 איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 10.4.1924 , הערה 2.
10 במקור באנגלית: but that won't make any difference either
11 בשעת כתיבת המכתב, ב19 לחודש.
12 הסתדרות לטיפוח התרבות העברית, לשונה וספרותה. פעלה באירופה,
במיוחד במזרחה, בתקופה שבין שתי
מלחמות העולם. הקימה מוסדות חינוך (מגני ילדים עד בתי מדרש
למורים), ספריות, להקות דרמטיות, מקהלות
והוציאה לאור ספרים וכתבי עת בשפה העברית.
13 מן הסתם, החברים היהודים משני המוסדות הללו.
14 'בני ציון'.
15 זהותה לא נתחוורה.
16 מארס.
17 ראה איגרת ז'בוטינסקי ח' ו-ת' 11.12.1923 .
18 זהותו לא נתחוורה.
19 איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 28.2.1924 , הערה 3.
.
.