.
אל פאול דיאמנט, וינה
ברלין, 8 בדצמבר 1\1923...גרמנית
.
.
ד"ר דיאמנט הנכבד מאוד,
שלשום חזרתי ממסעי במדינות הספר.\2 הרושם שלי עולה על כל
הציפיות. יש שם באמת נוער חדש, המשתוקק למשמעת ולהנהגה
חזקה, דבר שלא היה קיים בדור שלי וגם לא בדור המלחמה. הרושם
הזה חרץ את גורלי, לכן החלטתי לעבור מכתיבה בלבד למעשים,
דהיינו לנקוט את הצעדים הדרושים להקמת תנועה שתכלול את כל
האקטיביסטים הפזורים בעולם.
עוד לפני שיצאתי למסע ניסחתי, יחד עם ידידיי במערכת
ראזסווייט, מתווה לתכנית. להלן פרטי התכנית בקיצור נמרץ:
1. מתקפה מדינית בנוסח הצ'ארטיזם האנגלי\3 בשנים
1845-1838: פטיציה של יהודי העולם למעצמות ולחבר הלאומים
למילוי התביעות הבאות:
א) התיישבות יהודית בשתי גדות הירדן.
ב) אישור חוקי ומנהלי להתיישבות יהודית המונית.
ג) מלווה לאומי.
2. הכשרה צבאית לנוער היהודי בכל מקום.
3. הבנק של הרצל - 'אוצר התיישבות היהודים' עם הון של 2
מיליון לירות שטרלינג.
סעיף מס' 1 מתייחס ליסוד המשיחי של הציונות, שנתדרדר בעיני
היהודים והפך לדבר של מה בכך. סעיף מס' 2 משמעו צבאיות גלויה.
סעיף מס' 3 מתייחס לפעילות פיננסית העשויה להיות מקובלת
בהרבה מזו של קרן היסוד השוממת. כל שלושת הסעיפים הללו, אם
יבוצעו כהלכה, יש בידם, לדעתי, לעורר את ההמונים ולמשוך
לפעילות ציונית כל נפש חיה. אני מאמין שלפעולה כזאת תהיינה
תוצאות של ממש.
קיימת שאלה חשובה, האם לפעול בתוך ההסתדרות הציונית או
במקביל לה? האפשרות הראשונה משמעה, לא לעשות דבר פרט
לניהול תעמולה בתוך ההסתדרות הציונית במשך שנתיים.\4
האפשרות השנייה משמעה - לפעול. אני בעד האפשרות הראשונה.
אבל אפשר לדחות את ההחלטה למועד אחר, שכן המשימה הראשונה
במעלה היא לארגן ועידה, למשל בפברואר, ושם יוחלט בנושא -
בעניין התכנית וכל השאר.
מה עושים? עבודה מעשית על פי הסעיפים 3-1; ובסתיו -
קונגרס של אקטיביסטים בקאזינו של באזל וקפיצה לחבר הלאומים
בז'נווה; אולי גם תיערך חגיגת 'מכבי' מסוג חדש - אימון צבאי.
ובאביב 1925 - הפטיציה. מה דעתך על כך? אנא, ראה חלק זה של
מכתבי כעיקר. אנקוט כאן צעדים להקמת מרכז זמני לביצוע פעולה
זו.
אני שמח ש'קיר הברזל'\5 שלי מצא חן בעיניך. אני מכין שני
מאמרים על הלגיון ואשלחם אליך.\6 אשמח מאוד אם אפשר יהיה
למצוא מו"ל לפלייטונים שלי.\7
מיהו בנימין הארץ\8 והיכן הוא
נמצא? האם אפשר לסדר את העניין ללא יזמה מצדי? המו"ל הזה הרי
אינו מכיר אותי, לכן יש צורך שאחרים יפנו את תשומת לבו לספרי.\9
הוצאת הספרים שלי רשאית להוציא לאור ספרים עבריים בלבד. אם
זה יסתדר עם הוצאה גרמנית, אבחר בטוב ביותר ואוסיף חומר חדש.
מנורה\10 אינו מוכר לא בליטא ולא בלאטוויה וחבל, כי בארצות
אלה נוהגים לקרוא בשפה הגרמנית. אני ממליץ לפנות אל ד"ר
הופמן,\11 רח' אליזבת 18, ריגה. הוא מכהן כיושב ראש לשכת
התעמולה הזמנית שלנו, שהקמתי בריגה, העתידה לפעול בכל שלוש
מדינות הספר. מ'\12 עשויה להביא תועלת.
קבוצת הציונים האקטיביסטים שפנתה אליך היא חבורה קטנה של
סטודנטים טובים וצעירים מאוד. אל תירתע מהתמימות שלהם -
הבחורים ראויים למענה אוהד, אם כי בלתי מחייב. אדאג שקבוצה זו
תתמזג עם הארגון שהזכרתי לעיל. 'חרות' חייב כמובן לשרוד ואני
מצפה בחוסר סבלנות למידע ממך בדבר ארגונו מחדש.
אפשר שבינואר אצא למסע נוסף. במקרה זה תהיה וינה התחנה
הראשונה, ואחריה - פראג, קלוז' ובסאראביה.
ד"ר גלמנד ירושלים\13 מעניין אותי מאוד. גם כאן מצאנו אדם
מצוין לאותו תפקיד: היינריך קוהן,\14 יושב ראש תנועת 'מכבי'
לשעבר.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 התאריך נקבע על פי התוכן (ראה גם איגרת אל מחובר 8.12.1923 ).
2 במדינות הבלטיות (לאטוויה, ליטה ואסטוניה).
3 תנועה עממית באנגליה (הוקמה ב1838) שהגישה פטיציות לפרלמנט
לרפורמה בחוק הבחירות - זכות בחירה לכול ללא סייגים וכו'.
4 עד לקונגרס הציוני הבא - הקונגרס ה14 (אוגוסט 1925).
5 המאמר - '( ') 'Die eiserne Wand (Wir und de Araber קיר הברזל;
אנו והערבים') ראה אור בשבועון ,Menorah גיליון מס' 5 (נובמבר
(1923.
6 איגרת אל דיאמנט 14.12.1923 , הערה 1.
7 ז'בוטינסקי היה מעוניין להוציא לאור קובץ פלייטונים בשפה
הגרמנית. בסופו של דבר יצא הספר לאור ב1925 באנגלית (איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 12.5.1925 , הערה 1).
8 - Harz זהותו לא נתחוורה.
9 קובץ הפלייטונים הנזכר לעיל.
שבועון ציוני למדע, ספרות ואמנות בשפה הגרמנית. ,Menorah 10
יצא לאור בווינה (1932-1923). העורך הראשון - ד"ר פאול דיאמנט
(1923). מ1924 עד 1932 יצא השבועון לאור בעריכת ד"ר נורברט
הופמן. 11 יעקב הופמן.
12 מנורה.
13
Gelmand Jerusalem גלמנד
ג'רוזלם - זהותו לא נתחוורה
14 היינריך חיים קוהן - Heinrich Kuhn (1963-1893); רופא
במקצועו. ממייסדי תנועת הנוער הציונית 'בלאו-וייס; חבר מועדון
'הרצל' בברלין. ממייסדי הברית העולמית של תנועת 'מכבי' ונשיאה
הראשון.
.