.
אל אסתר ושמואל ייבין,\1 לונדון
לונדון, 27 במאי 1923...עברית
.
27 במאי 1923
גברת ואדון נכבדים,
צר לי מאד על אשר לא ראיתי את שניהם ביום שנפרדו מערי, אבל
הנני מקוה שעוד נתראה בטרם אסע מפה, ואז אוכל להביע להם בעל-
פה את רגשי תודתנו, בשם אשתי ובשמי אני. רק בעזרתכם עלה
בידנו לתת לנער מקצת אויר עברי שבו ימשיך את חנוכו. ובתור
'צופה מהצד' ירשוני-נא להגיד להם, כי מתפלא הנני להצלחה
שהצליחו בתנאים קשים כאלה. אני יודע, כי רצונם המה אינו שבע,
ביחוד איננו מרוצה ה' ייבין, ואולם זהו דרך כל איש העושה מלאכתו
באהבה שלא להסתפק - במסקנת עמלו. אבל הצופה מן הצד רואה
שהילד התפתח ורכש לו ידיעות בכר מורחב - ידיעות שלפעמים
כדבר חדש הן לאביו - ושגם שפתו העברית נתעשרה ונתמלאה לח.
כמובן עוד יצטרך לעבוד הרבה, ומי יתן שגם במקום מושבנו החדש
ימצא מורים כמותם - על כל פנים, הונח בסיס בריא, ואנא יקבלו-נא
את תודתנו.
בכבוד גמור,
ז' זבוטינסקי
.
.
הערות:
1 כרך ג, אגרות ז'בוטינסקי, לפי המפתח.
.
.