.
אל וינדהם דידס,\1 ירושלים
לונדון, 22 באוקטובר 1920...אנגלית
.
לונדון, 22 באוקטובר 1920
.
סודי
קולונל דידס היקר,
אני מכין סקירה מפורטת בשאלת הגדוד העברי, שתוגש להרברט
סמואל. בינתיים הרשה לי לכתוב את השורות הללו בחיפזון רב. אהיה
אסיר תודה לך אם תראה אותן לסר הרברט.
נפגשתי עם גנרל מקדונו\2 ועם סר צ' האריס.\3 לאחר מכן שוחח
ד"ר ו'\4 עם גנרל וילסון\5 (ראש המטה הכללי). הכוונה היא לקיים
את היחידה כמות שהיא על ידי השתתפותנו בהחזקתה.\6 השליש הראשי
וראש המטה הכללי מגלים אהדה. נראה שסר צ' ה'\7 מסופק אם קיימת
אפשרות להמשיך ולקיים יחידה כזאת במסגרת הצבא הסדיר והוא
מציע דווקא 'הופעה'< <JF
ארץ ישראלית מקומית.\8 אבל הרושם של ד"ר ו' ושלי הוא, שהשליש
הראשי והקבינט ינהגו בנו לפנים משורת הדין אם נספק את
האמצעים. מלבד זאת, צפויה תמיכה חזקה של העיתונות ושל ידידים
בפרלמנט, נוסף לתומכים בעלי ההשפעה בווייטהול\9 עצמו.
באשר לשאלת הכסף, בטוחים אנו לחלוטין כי נשיגו. זו גם דעתו
של ד"ר וייצמן. קרן היסוד - המכשיר הפיננסי העיקרי של התנועה,
שמנהליו הם אנשי עסקים מנוסים ונבונים - כללה את ההוצאה הזאת
(בסעיף 'הגנה') בתקציבה. אני מניח שהגיעו אליך שמועות מוגזמות
על הקשיים הכספיים של התנועה הציונית. מקווה אני שאינך מייחס
להן חשיבות יתירה. אני אומנם המבקר החריף ביותר של ההנהלה
הציונית הנוכחית, אבל דווקא עובדה זו מקנה לי זכות מלאה לקבוע,
כי התקלה הנוכחית היא זמנית. לפני בוא האביב נהיה 'עשירים' יותר
והכסף למען הגדוד העברי יתחיל לזרום איכשהו.
רק שני מכשולים עלולים להרוס את התוכנית:
1) התנגדות או אפילו חוסר תמיכה מצד ממשלת ארץ ישראל. כל
הסבר נוסף מיותר.
2) אם בינתיים יוקם כוח צבאי או מעין כוח צבאי, שייכללו בו
יחידות ערביות, יפגע הדבר לא רק בתחום פעילותנו זו, כי אם בכל
פעילותנו. תהיה ההסוואה אשר תהיה, היהודים יראו במעשה זה דבר
אחד בלבד - חיילים ערבים בארץ ישראל; דבר זה משמעו, לדעתם,
מפנה אשר יעניק ללאומיות הערבית צורה ואופי שהם בהחלט בלתי
רצויים ובלתי בריאים, ככל שהדבר נוגע לארץ ישראל; משמעותו
של הדבר, יצירת גרעין אשר ירכז סביבו את כל המאוויים לשנאת
זרים אלימה; הדבר יסייע לכל מעצמה תוקפנית אשר תעטה מסווה
של פרו-ערביות; ופירוש הדבר, פגיעה רצינית יותר בבטחוננו מזו
שעוללה לנו המשטרה הערבית בחודש אפריל שעבר.\10 זו דעתם,
ואני תמים דעים עמם לחלוטין. נראה לי שגם ד"ר ו' מביע חששות
וספקות לגבי התוכנית הזאת. באוגוסט שעבר התכנס 'הוועד הזמני'
בירושלים והחליט פה אחד לשלוח משלחת אל סר הרברט, שתבקש
ממנו לעיין מחדש בתוכנית זו.
בהביעי את נקודת ההשקפה הזאת, איני יכול להפריז בגילוי לבי.
אפילו אם אתה או סר הרברט לא תהיו תמימי דעים עם חששותינו
בכל הקשור לארץ ישראל, יש לקבל דבר אחד כמובן מאליו: אם
תתפשט הידיעה שבארץ ישראל יהיו חיילים ערבים, תהיה זו מהלומה
כבדה לכל המסע שלנו לאיסוף כספים באמריקה ובאירופה.
אידיאליזם בלבד אינו מספיק אם אין ערובה כלשהי לביטחון. אם
חיילים ערבים יהיו מופקדים על ביטחון היהודים, יהיה משול הדבר
להפקדת חיילים רוסים או פולנים על ביטחונם של היהודים. אנא,
שקול את הצד הזה של הבעיה בתשומת לב מירבית, ומקווה אני שגם
סר הרברט יתחשב בכך. אפילו תוכנית המלווה\11 - עד כמה שהדבר
נוגע לתורמים יהודים - תיפגע בשל שינויים נחפזים כאלה. באשר
לשאר פעילותנו, דנתי בבעיה עם מנהלי קרן היסוד והכול תמימי
דעים, כי הקמת יחידות ערביות בכל צורה שהיא (ואין המדובר כמובן
בז'אנדארמריה רגילה הפזורה בכל רחבי הארץ) תפגע קשות
בסיכויינו.
מקווה אני שעדיין יש מוצא.
שלך בנאמנות,
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.