.
אל פרדריק קיש,\1 לונדון
לונדון, 8 בנובמבר 1922...אנגלית
.
לונדון, 8 בנובמבר 1922
קולונל קיש היקר,
אני מצרף בזה את המסמכים הבאים בשאלת הגדוד העברי:
1) מס' 1 - תזכיר שהוגש להנהלה הציונית, לפני שהוחלט להגיש
לממשלת הוד מלכותו הצעה רשמית בדבר הקמתו מחדש של הגדוד
העברי בארץ ישראל.\2
2) מס' 2 - תוכן הצעותינו שהוגשו למשרד המושבות.\3
3) מס' 3 - תשובת משרד המושבות.\4
4) מס' 4 ו5 - העתקים מחליפת מכתבים\5 הממחישים עד כמה
עשויות הצעותינו להשפיע על דעת הקהל באנגליה, כאשר
תתפרסמנה ברבים.
מלבד העמדה הפוליטית, שאותה ניסיתי להדגיש בישיבה
שנתקיימה הבוקר,\6 אבקש להפנות את תשומת לבך למציאות
השוררת בארץ ישראל. בהקשר זה אבקשך לקרוא בתשומת לב את
תזכיר מס' 1.\7 התנאים הבלתי מתקבלים על הדעת\8 אשר תוארו בו
עוד הורעו במשך השנה.
הממשל הארץ-ישראלי הודה באופן רשמי, שהכרחי לספק נשק
ליהודים, וחילק רובים למושבות היהודיות. אבל מספר הרובים זעום
עד כדי גיחוך והדבר מביא לידי הברחת רובים - מצב שהוא בלתי
נסבל. הדבר הגרוע ביותר הוא שאין אפשרות לאמן את האנשים,
שבשעת התפרעות יצטרכו להפעיל את הרובים הלגליים והבלתי-
לגליים כאחד. כחייל אתה יודע מן הסתם מה פירוש הדבר - להפעיל
המונים בשעת חירום, שאפילו את מפקדיהם אינם מכירים, אין להם
אמון בהם ואין להם מושג כיצד לפעול בפעולה מתואמת.
בשיחה שקיימתי עם סר ו' דידס (ב17 באוקטובר) עמדתי בתוקף
על ההכרח להעניק מעמד חוקי להגנה היהודית העצמית, תוך הבטחת
ביקורת ממשלתית, ובמיוחד אפשרויות הולמות לאימון. הוא הבטיח
את עזרתו הכנה, ומקווה אני שההנהלה הציונית תפעיל את מלוא
כובד משקלה למען העניין הזה ותביאו לסיומו המוצלח. אך בל נשכח
שצורה זו של הענקת מעמד חוקי, המתבטאת בהקמת גוף של לוחמים
ללא מדים וללא משמעת צבאית בחיי היום יום, תוביל בהכרח
לסיבוכים נוספים המתוארים בעמוד מס' 3 של תזכיר מס' 1.\9 אני
מאוד מקווה שתושג לגליזציה, אבל בטוחני שייווצר מצב בלתי
מתקבל על הדעת.
הפתרון אינו ביצירת הגנה עצמית של אזרחים חמושים - ערבים
או יהודים; אלא כל עוד קיים צורך בכוחות יהודיים מיוחדים לשם
הגנה על המיעוט היהודי, וגם השלטונות מודים בכך, על הכוחות
הללו ללבוש מדים ועליהם להיות כפופים למשמעת צבאית קפדנית.
לפיכך אני קובע, כי מבחינה הגיונית מחייב המצב השורר בארץ
ישראל את הקמתו מחדש של הגדוד העברי.
באשר להערתך כי הערבים עלולים לראות בדבר הזה התגרות,\10
עליך להכריע בדבר לכאן או לכאן.\11 טענה דומה אפשר לטעון,
ואכן היא הושמעה, בשעת חלוקת נשק למושבות היהודיות. טענה
דומה אפשר גם להעלות נגד כל צורה של לגליזציה. כאשר הערבים
מחו נגד מתן נשק למושבות השיב להם דידס בגלוי: 'מכיוון
שהערבים, ולא היהודים, הם תמיד המתקיפים, מכאן שהיהודים הם
הזקוקים להגנה ולא הערבים.'
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 פרדריק הרמן קיש - ) Frederick Hermann Kisch הודו 1888-תוניסיה
1943); קצין הנדסה יהודי בצבא הבריטי בדרגת לויטננט-קולונל.
במלחמת העולם הראשונה שירת בצרפת ובמסופוטמיה. חבר המשלחת
הבריטית בוועידת השלום. בנובמבר 1922 פרש מן הצבא הבריטי ונתמנה
בידי ההנהלה הציונית לחבר ההנהלה הציונית בירושלים - תחילה כראש
המחלקה המדינית (1923-1922) ואחרי כן כראש ההנהלה (1931-1923).
ב1939 חזר לשרת בצבא הבריטי בתפקיד מהנדס ראשי של המחנה השמיני
בדרגת בריגאדיר-גנרל. נפל בשדה הקרב בתוניסיה. 2 התזכיר הוגש
בידי ז'בוטינסקי באוקטובר 1921 (אצ"מ, 25/567 .(S ראה תמצית
התזכיר באיגרת אל ההנהלה הציונית 20.10.1921 . 3 בדבר הקמתם של שלושה גדודים
עבריים, שישמשו כחיל מצב בארץ ישראל. ההסתדרות הציונית התחייבה
לשאת בהוצאות החזקתם. ההצעות, שנתבססו על תזכירו של ז'בוטינסקי
(שם, הערה 2) הוגשו ב1 בדצמבר 1921 (אצ"מ, 25/567 ;S ראה גם
אגרות וייצמן, כרך י, איגרת 297). 4 מ14 בדצמבר 1921, בחתימת
ג'ון שאקבורו, מנהל המחלקה למזרח התיכון במשרד המושבות, על
דחיית הצעות ההנהלה הציונית להקמת הגדודים העבריים
(אצ"מ,25/567 5 .(S מס' 4 - א) מכתב מאת ל' שטיין (מ23 בדצמבר
1921) אל וייצמן בדבר מידע שנתקבל מקולונל מיינרצהאגן על צמצום
חיל המצב הבריטי בארץ ישראל וסירוב השלטונות הבריטיים לתגברו
בגדודים עבריים; ב) מכתב מאת ל' שטיין (מ3 בינואר 1922) אל ג'
שאקבורו בו ביקש רשות לפרסם את הצעות ההסתדרות הציונית בדבר
הקמתם של הגדודים העבריים ואת תשובת משרד המושבות (לעיל, הערה
(4; ג) מס' 5 - מכתב מאת פיליפ גדאלה (מ20 באוגוסט 1921) אל
ז'בוטינסקי על חשיבות הצעת ההסתדרות הציונית להקמת
גדודים
עבריים, כמענה לטענות שהושמעו בבריטניה בדבר בזבוז כספי משלם
המסים הבריטי, בשל החזקת חיל מצב בריטי בארץ ישראל(אצ"מ,
בישיבת ההנהלה הציונית, שדנה במצבה הפוליטי של 6 .(S25/567
התנועה הציונית על רקע מערכת הבחירות בבריטניה (איגרת אל הקצין הפוליטי הראשי 15.1.1919 ,
הערה 3 ו- איגרת אל גלוסקא 2.3.1919 , הערות 2 ו11), הביע ז'בוטינסקי את דעתו
שבריטניה לא תיטוש את ארץ ישראל, אבל קיימת סכנה שממשלת בריטניה
תגדיר מחדש את עמדתה בשאלת הציונות ותצמצם את מחויבותה כלפיה.
כדי לסכל את טענת משרד המושבות, שהעלייה היהודית גורמת להגדלת
הוצאותיה הצבאיות של בריטניה בארץ ישראל, הציע שההסתדרות
הציונית תתחייב לממן הוצאות אלה (פרוטוקול ישיבת ההנהלה הציונית
מ8 בנובמבר 1922, אצ"מ, .(Z4/302/7/a
7 לעיל, הערה 2.
8 במצב הביטחון של היישוב היהודי.
9 נאמר שם, שלא ניתן יהיה להזים תלונות שוא של ערבים נגד חברי
ה'הגנה' ללא מדים.
10 עמדה זו הביע קיש בישיבת ההנהלה הציונית, ב8 בנובמבר 1922
(אצ"מ, .(Z4/302/7/a
11 במקור בצרפתית: a prendre ou a laisser c'est une chose
.
.