285 אל אריה אלטמן, ירושלים
ניו יורק, 28 ביולי 1940 אנגלית
ניו יורק, 28 ביולי 1940
ד"ר אלטמן היקר,
האנייה שתפליג מחר מקבלת מכתבים לארץ ישראל, אולם גם אם סביר להניח שמכתב זה יגיע לידיך, הסבירות תגדל אם אקצר.
אני מקווה שאתה ומשפחתך וכל ידידינו חשים בטוב, והם במצב רוח עליז ככל שהנסיבות מאפשרות. אשר לנו כאן, הדבר העיקרי שאני יכול להגיד לך הוא כי כולנו מלאי תקווה. ואין זה הלך נפש שטחי, בראותנו שאמריקה היא עתה המקום היחיד על פני האדמה בו ניתן לקבל בכל יום את החדשות במלואן ואת התעמולה ממקורות מנוגדים בתכלית. כך שהאמון שלנו איננו נובע מראייה מעוותת או מהתרשמות חלקית. התוצאה היא שאנחנו מאמינים בנחישות ששעתנו מתקרבת.
אני בטוח שכולכם בארץ ישראל עושים כל אשר לאל ידכם, כדי לחזק את ידי היישוב/1 מבלי להחליש את המעוזים שלנו: לפחות מבלי להרשות שהמעוזים שלנו יוחרבו באופן כזה שלא ניתן יהיה להשיב בבת אחת לקדמותה את הדינמיות שלהם ברגע שנזדקק להם. אני אומר זאת, מפני שאני מבין שאי אפשר לבנות שום 'חזית מאוחדת לשעת חירום' ללא מידה מסוימת של הקרבה: ה'אוטונומיה' ו'הסמכות המלאה' שהענקנו לתנועה
הארץ_ישראלית שלנו/2 מהוות הוכחה שיש לנו אמון בך ובעמיתיך שתמצאו במדויק את המידה הנכונה של הקרבת עצמאותנו, על ידי קביעת גבול מספיק אך מוצק שאותו לא תחצו. אנחנו נשארים נאמנים לאמון הזה גם עתה, כאשר הקשר בינינו נעשה כה קשה.
אני מעז לומר שיש לך בוודאי רגעים רבים של ספק מר, משום שלא נראה שנעלמה ההתנהגות המוזרה של משרד המושבות שנעוצה במנטליות שלו. למותר לומר לך שיש להתעלם ממנה בצורה אנושית ככל שניתן. כאשר המשבר/3 הנוכחי יחלוף, למרבה המזל בהצלחה כפי שאני מקווה, כל האווירה סביבנו תשתנה. משמעותם של כל התכנים ושל מושגים כגון חבר לאומים, מנדט וכו' תשתנה בצורה כה קיצונית, עד שכל מה שנאמר או נכתב בזמן המשבר כמעט ולא יהיה לו ערך מכריע לגבי המציאות בעתיד. גורמים אחרים יכריעו בנושאים אלה ובנושאים אחרים. לפיכך נראה לי שהמהלך הטוב ביותר שלך יהיה לעזור לבריטים במאבקם, בלי לייחס חשיבות יתרה לסמלים או למסקנות. במיוחד כאשר אתם בארץ ישראל אינכם יכולים לחייב את התנועה כולה. ותמיד תהיה זו הנשיאות4 (שעם הגעתו של ד"ר קלינגר לכאן, שוב מרוכזת כאן רובה במקום אחד) שבסופו של דבר תחליט.
אתם גם אינכם צריכים לדאוג
יתר על המידה בנוגע להתקפות מצד הסוכנות היהודית או מצד קבוצות אוהדיה. אני חש ממרחק שדווקא עכשיו הם עלולים לנצל את המצב כדי לסחוט מכוחותינו ויתורים. עליכם להתנגד לניסיונות כאלה, אך אל תחששו יתר על המידה אם יידרש ויתור בלתי נמנע: כבר עכשיו ברור לגמרי, אם כי בארץ ישראל זה עדיין לא כל כך ברור, שלאחר המשבר (תמיד מתוך הנחה, כפי שאנחנו מקווים, שמשהו במתכונת הסוכנות היהודית לארץ ישראל יישאר בעינו) כל המנגנון יעבור בעצם לניהולנו.
אולם מובן שיש להתוות כמה קווים שאין לחצותם. כפי שהברקתי לוועידתכם,/5 כל שיתוף פעולה צריך להיפסק אם שאלת החלוקה תעלה שוב על הפרק, או אם שאר היישוב יתמוך במדיניות שמשמעותה ויתור מוחלט על הציונות ההרצליינית. כמו כן, אינכם יכולים לתת עדיפות דרך קבע למשמעת של גוף פוליטי אחר על פני זו של הנשיאות – אם כי אוכל להבטיח לכם שהנשיאות לא תתערב בטקטיקה האוטונומית שלכם, אלא אם כן פתאום ייווצר צורך דחוף ממשי.
אני מבקש מכל סניפי תנועתנו, מכל הקבוצות ומכל האנשים שבתוכם לשמור על אחדותנו במהלך המשבר. הרשה לכולם לקרוא את המכתב הזה. אין טעם לטלגרף אלי עם תלונות על סעיף זה או אחר במדיניות המורשים/4 ולדרוש ממני להתערב; איך אני יכול, איך יכולה הנשיאות כולה ממרחק כזה, עם חוסר אפשרות להשיג את המידע המדויק על מה שמתרחש באמת, לשפוט מי צודק ומי איננו צודק? אין לנו ברירה אלא לגַבּות את ועד המורשים כפי שהוא, וזה מה שאנחנו נעשה במהלך המשבר כולו. אבל אני מבקש מכם ומתחנן בפניכם, בפני האופוזיציה ובפני כל הנוגעים בדבר בכל המחנה של התנועה, להתאזר בסבלנות, ולגייס את כל הפטריוטיזם הרביזיוניסטי שלכם כדי שהחזית שלנו לא תישבר: אינני מהסס אפילו לומר, כפי שהייתי אומר לחיילים ממש בשעת קרב, שעדיף לעשות מהלך מוטעה תחת פיקודו של מפקד שטועה מאשר להתפצל לשניים או למספר יחידות פיקוד. כל עוד אתם תרצו שאעמוד לשירותכם, זכרו שאני יכול לעשות זאת רק כאשר אתם מקבלים על עצמכם את קו ההתנהגות הזה, תהיינה התוצאות אשר תהיינה.
המצב כאן מסובך ביותר, אולם אני מאמין שהדבר העיקרי הוא כדלהלן: אם המלחמה תימשך יהיה עדיין זמן ותהיה גם הזדמנות לעמנו בכלל ולתנועתנו בפרט להשפיע על האירועים בכיוון הנכון. אם לשפוט על פי ניסיוני מלפני דור, הייתי אומר שאנחנו עכשיו
בדיוק במצב שבו הייתי בקיץ 1917, דהיינו שהתוצאות כבר
נראות לעין, אף על פי שעדיין קיימת סכנה להפתעות. אולם הכול תלוי ב'אם',/6 ודבר זה יתבהר כנראה הרבה לפני שמכתב זה יגיע אליך.
הואל_נא בטובך להעביר את המכתבים המצורפים בזה לנמענים.










מיטב הברכות לכולכם,
;
ו' ז'בוטינסקי
1 במקור בעברית בכתב לטיני.
2 ראו כרך י"ד, איגרת
245.
3 כאן ולהלן הכוונה למלחמה.
4 כאן ולהלן במקור בעברית בכתב לטיני.
5 ראו לעיל, איגרת 164.
6 דהיינו אם המלחמה תימשך.