אל אברהם אברהמס, לונדון
ניו יורק, 5 ביולי 1940 אנגלית
5 ביולי 1940
מר אברהמס יקירי,
אני באמת מצטער שנעלבת מהרמז שלי בדבר האפשרות שחלק מן המברקים מלונדון היו אולי מרוככים כדי לעודד את משלחתנו./1 אני מבקש סליחה ומחילה. אנא, אל תשים לב להתפרצויות המקריות שלי של התמרמרות פסימית – זה הגיל וגם ליתר דיוק תוצאה משורה של צרות אישיות מיוחדות. בדומה לכולנו כאן, אני מלא הערצה כנה ביותר והכרת תודה על העבודה הנעשית בלונדון בתנאים הקשים ביותר – עבודה שאפילו בתנאים הטובים ביותר הייתה נחשבת מלאכת מחשבת הן מבחינת ההיקף הן מבחינת התוצאה. אני מצפה עתה מדי יום ביומו לאישור תכנית הצבא היהודי, כתוצאה ממאמץ משולש שנעשה במקביל על ידך ועל ידי בריסקו, על ידי אקצין בוושינגטון ועל ידי גינזבורג באוטווה, אבל ברור שלונדון היא עכשיו המרכז. לחץ את ידי ושכח.
אני מצרף מכתב לנשיא בנש./2 אם אין התנגדות העבר אותו אליו ונסה לפגוש אותו. היום אחרי הצהריים הייתה לאקצין ולי שיחה ארוכה עם ד"ר פפנק/3 (האיש הראשי שלו בשיקאגו, וייתכן שהוא גם איש המפתח כאן במובן המדיני) ועם קולונל ספאניאל/4 (בענייני צבא). מגמת השיחה הייתה שיתוף פעולה או פעילות מקבילה בין תנועת הצבא היהודי והגיוס הצ'כי (שהם מתכוונים לחדש עתה) ואולי מאמצים דומים בקרב קבוצות אחרות האוהדות את בעלות הברית. אגב, נראה לי בוודאות שבקרוב יוסרו כאן כל המכשולים להתנדבות, למעשה ואפילו להלכה./5 הם הסכימו לנסות את שלושת הכיוונים הבאים:
א) לעודד את לורד ל'/6 על ידי שכנועו שתנועת הצבא היהודי לא תישאר מבודדת במדינה זו.
ב) להציע לד"ר בנש לסייע למאמציכם בלונדון.
ג) לנסות לארגן מגעים מסוימים בכיוון זה עם הפולנים, עם הנורווגים וכו'.
ימים יגידו אם הם יצליחו, אבל הצעד הזה עשוי להוכיח את עצמו כחשוב.
המשרד ידווח על עניינים נוספים.

[ו' ז'בוטינסקי]
1 ראו לעיל איגרת 183, הפסקה האחרונה.
2 לעיל, איגרת 241.
3 Papanek
4 קולונל ספאניאל (Spaniel) היה הנספח הצבאי של צ'כוסלובקיה בארצות הברית.
5 במקור:
de facto and even de jure
6 לורד לותיאן, שגריר בריטניה בארצות הברית.