242 אל יעקב לנדאו, ניו יורק
ניו יורק, 4 ביולי 1940
אנגלית
ניו יורק, 4 ביולי 1940
יעקב היקר,
אני מצרף תמצית קצרה של נאומי בנושא הצבא היהודי, שמבוססת על הרישומים שהכינותי לפני העצרת./1 אני גם שולח לך העתק של מכתב שכתבתי למר ו' א' וייט,/2 מ'ועד וייט'. כאשר מכתבי הגיע למשרד הראשי שלו מר וייט היה בוועידת המפלגה הרפובליקנית/3 – מסיבה זו, כך אני מקווה, קבלת המכתב אושרה על ידי מזכיר בשם מר ברגר. אישור קבלת המכתב משמעותו, כי נימוקיי משכנעים והם יובאו בפני הוועד. אני חושש ששום דבר לא יֵצא מזה. קיימת נסיגה מוחלטת לכיוון של אי_התערבות.
במשלוח הדואר המיוחד גם תקבל העתקים סודיים מהתכתבות עם מר קינלֵיסייד,/4
ממשרד החוץ הקנדי, וקטעים ממברקיו של אברהמס. כפי שסיפרתי לך, בקבינט הקנדי הוכשרה הקרקע על ידי רוג'רס המנוח;/5 ועתה מאשר מר ק'/6
שהממשלה הקנדית מוכנה לתמוך בתכנית הצבא היהודי, ולהעמיד לרשותה את המתקנים השימושיים החיוניים לגיוס ולאימון, אם ממשלת בריטניה תבקש את חוות דעתה.
אשר לדיונים בלונדון, ממברקיו של אברהמס תיווכח שלא זו בלבד שהם נמשכים, אלא הם גם מתקדמים. מר אטלי/7 קיבל על עצמו להעלות שוב את הנושא בקבינט. אהדתו חיזקה באופן ניכר את קבוצת תומכי התכנית בתוך הממשלה: אטלי, סינקלר,/8 דאף קופר,/9 אמרי/10 וסילי./11 את מר צ'רצ'יל עצמו ניתן לסווג בוודאות כאוהד. שאלת אותי מי הם המתנגדים - עברתי על ההתכתבות ולא מצאתי לכך סימן. אולם אני סבור שהמתנגד המשמעותי היחיד הוא השגרה אשר מקבלת, כמובן, גיבוי מן הטרדה הנוראית של הימים הללו. עם זאת אנחנו רואים שהדאגות הללו לא נטלו מן הקבינט את מרצו ואת רוח היזמה. לפיכך אני טוען בתוקף שהתכנית מתקדמת/12 ואם המלחמה לא תתפוגג פתאום (דבר שאני שונא ואינני מאמין בו) התכנית תתקבל.
מאידך גיסא, שנינו שמענו אמש ברדיו שקיימת מגמה חזקה להסיר את המכשולים החוקיים להצטרפות האמריקנים./13 אין לי ספק שהם יוסרו. מבחינת הצבא היהודי המצב הוא נוח ביותר, משום שאצלו השבועה לצייתנות איננה יכולה להתפרש בשום אופן כשבועת נאמנות למדינה שאינה קיימת. אך הנקודה העיקרית היא שעצם העלאת הנושא הזה - לצורך הקלת ההתנדבות מאמריקה ‒ מעידה על כך שיש מסביב כמות לא מבוטלת של זרם חשמלי לוחם, למרות ההתדרדרות לתוך 'איננו באים'./14 אלוהים אדירים, מדוע יש צורך במילים כדי
לשכנע את הבריטים או את מצדדי ההתערבות האמריקנים המוגבלים, כאשר יש לעודד את הזרם החשמלי הזה באמצעות כל אמצעי כשר? הוא מספק להם עמדה כה נוחה: ארצות הברית איננה אמורה להיות מוכנה, ואולי אפילו איננה רוצה לעשות מעבר לעזרה באספקת ציוד וכו'; בסדר גמור, אבל התנדבות ספונטנית היא דבר אחר. בזמנים מורכבים כגון אלה, כאשר דחפים רגשיים ותבונה מתנגשים זה בזה, זה מועיל מאוד להציע לציבור הזה סוג כזה של פשרה.
ההורוסקופ שלי לשבועות הבאים הוא כדלהלן: נכון להיום ‒ 'איננו באים'. ברגע שאנגליה באמת תיקלע למצב של סבל טרגי תהיה התפרצות הדרגתית אך מהירה של תמיכה במדיניות של התערבות אלימה אך חסרת אונים: 'חסרת אונים' בשל ההכרה בחוסר התועלת שבה, ובשל התחושה 'כי בטרם נוכל לזוז זה כבר ייגמר...' אולם אם אנגליה תוכיח שהיא מסוגלת לעמוד בזה ולהדוף אותם בתוך מספר שבועות (וזה ה'אם' שבו תלוי גורלו של העולם כולו, אז מוטב שנתייחס אל העניין כאל ודאות), אזי ייווצר בהכרח שלב חדש, מנטליות של חצי-חצי שבה הגירוי 'הבה נלך/15 ולעזאזל התוצאות' יתאזן על ידי ההכרה המצערת במגרעות. הרגע המכריע יהיה כאשר חלוק נחל על כף המאזניים יוכל לשנות ולהפר את שיווי המשקל - כאשר אפילו מיעוט קטן נחוש ובלתי פופולרי אשר כבר החליט לא להתחשב בתוצאות יוכל להכריע. האם איננו יכולים לראות כי 90% מן הבעיה הם רגשיים? האם איננו יכולים לראות שצריכים לעודד את הקמתם של מרכזים מגנטיים משניים, של 'תאים' רגשיים (תן לי את המילה שיש לה ריח של הGPU),/16 וכי יגיע הרגע שאלה יזכו להבלטה, וייכנסו הישר לתוך שדה הראייה העיקרי, ויהפכו לאופנתיים, מפתים ומגנטיים באמת?
ציינת שמדינאים זהירים עלולים לחשוש מן הכתם 'היהודי' – 'המלחמה היהודית' של מוסלי/17 וכו', וכמו כן הם עלולים לחשוש פן לא יוכלו היהודים לשמש בתפקיד של המרכז המגנטי אפילו כאשר יגיע הרגע המתאים, בשל היותם מאוד לא פופולריים. ידוע לך שאני האדם האחרון עלי אדמות שיטיל ספק בחוסר הפופולריות שלנו: להפך, אני סבור שעמדה זו קבועה במנטליות הלא יהודית, ואינני רואה שום פתרון לבעיה היהודית פרט להפרדה גיאוגרפית./18 אולם במקרה זה קיימת אי_הבנה. ה'חשד' שהיהודים שונאים את הנאציזם והם ישמחו לראות שאויביו מתרבים הפך אצלם למובן מאליו, ושום דבר לא יוציא את הדבר מתודעתם של אנשים או מלאכים. אולם הארס טמון בהאשמה שאנחנו
עושים זאת על ידי דרבון הלא יהודים בעוד אנו שומרים מרחק מאחור. משמעותו של צבא יהודי תהיה: 'אדוני היהודי, מה שיעשו הלא יהודים זה עניינם, עזוב אותם ושלם מכיסך'. ייתכן שהתוצאה תהיה רק מועילה להפחתת 'החשד'; בדומה לחפירת בריכה באזור רטוב, כאשר אנשים תמימים חוששים שמא היא תגביר את הרטיבות, בעוד שהמומחה יודע שבעצם ההפך הוא הנכון: היא תנקז את כל הקרקע הבוצית מסביב. אני איתן בדעתי שהאמצעי הטוב ביותר לסלק את הלגלוג בדבר 'המלחמה היהודית' הוא להקים צבא יהודי, שנניח לו להפוך לבן טיפוחיו של היהודים, ואשר יפעל נגד המיתוס הרעיל שמחלחל לכל מקום, ולכן הוא תמיד אנונימי. ובכלל, האם איננו יודעים כמה הזיקה לנו ולמדינות המארחות אותנו אותה אשליה ישנה – המגמה הזאת לשמור על 'אנונימיות'?
אני חושב רבות על מספר מבצעים חדשים שיגרמו לשגרירות הבריטית ולחוגים האמריקנים לבחון שוב את תכנית הצבא היהודי. אם תראה את מר מ' ה'/19 – אנא, העלה זאת בפניו.

[ולדימיר ז'בוטינסקי]

1 בעצרת שהתקיימה ב19 ביוני 1940 במנהטן סנטר, התמקד ז'בוטינסקי בצורך החיוני להקמת צבא יהודי שייטול חלק במלחמה נגד גרמניה הנאצית.
2 ראו לעיל, איגרת 209.
3 וייט היה באותה עת בוועידת המפלגה הרפובליקנית בפילדלפיה (24^28 ביוני 1940) שהתכנסה לבחירת מועמדה לנשיא.
4 יוּ ל' קינליסייד Hugh L. Keenleyside)) היה דיפלומט קנדי ופקיד בכיר במשרד החוץ הקנדי. ב1941 הוא התמנה לעוזר סגן שר החוץ. בשיחה שקיים עמו אליהו גינזבורג ב19 ביוני 1940 הושגו הסיכומים הבאים: א)ממשלת קנדה תרשה להקים מחנות אימונים לכוחות יהודיים שיגויסו ביבשת אמריקה, בתנאי שממשלת בריטניה תסכים;
ב) ממשלת קנדה תודיע לממשלת בריטניה שהיא אוהדת את רעיון הקמתו של צבא יהודי. במכתבו מ22 ביוני 1940 אישר קינליסייד את הסיכומים הללו (מ"ז, ג 1/2/5).











































































































































5 נורמן רוג'רס, שר
ההגנה הקנדי, שנהרג 10 ביוני 1940 בתאונת מטוס, תמך בהקמת צבא יהודי (ראו לעיל, איגרת 181, הערה 5).
6 קינליסייד.
7 קלמנט אטלי (לעיל, איגרת 27, הערה 1) היה סגן ראש ממשלה בממשלתו של צ'רצ'יל וחבר קבינט.
8 ארצ'יבאלד סינקלר היה שר האווירייה (ראו לעיל, איגרת 125, הערה 1).
9 אלפרד דאף קופר היה שר ההסברה (ראו לעיל, איגרת 157, הערה 6).
10 ליאופולד אמרי (כרך ב, איגרת 96, הערה 1) היה באותה עת השר לענייני הודו וחבר הקבינט.
11 יוּ סילי (Hugh Seely) היה סגן שר הימייה (סגנו של ארצ'יבאלד סינקלר).
12 במקור בצרפתית: en marche est
13 בתור מתנדבים.
14 זו הייתה עמדתם של מתנגדי ההתערבות של ארצות הברית במלחמה נגד גרמניה הנאצית.
15 להתערב למען בריטניה.
16
במקור בצרפתית: passez moi le mot qui sent la Guépéou;
ג' פ' אוּ' ( (GPU היה שמה של הבולשת.
17 אוסוואלד מוסלי - Oswald Mosley (1896^1980) היה בשנים 1918^1931 חבר הפרלמנט הבריטי – תחילה מטעם המפלגה השמרנית, אחרי כן כמועמד עצמאי ולבסוף מטעם מפלגת הלייבור. בשנת 1932 הקים את המפלגה הפשיסטית הבריטית (British Union of Fascists The). הוא ואשתו העריצו את היטלר, שנכח בחתונתם בברלין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא ניהל בלונדון תעמולה נגד השתתפותה של בריטניה במלחמה והפיץ את הכזב שבריטניה נלחמת למען היהודים. בשנת 1940 הוא נאסר יחד עם אשתו במעצר מנהלי, שנמשך עד שנת 1943.

18 דהיינו יציאת היהודים מארצות הגולה לארץ ישראל.
19 זהותו לא נתחוורה.