מכתב זאב ז'בוטינסקי - ניו יורק, אל אדוארד בנש - לונדון

מספר האגרת : 4320

סימול התיק: א 1 - 2/ 30/ 2
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (1/6/1940-29/6/1940) תיק ב' (4/8/1940-28/6/1940)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : בנש אדוארד
תאריך האגרת: 03/07/1940
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\151453.pdf הורדת קובץ

תוכן


241 אל אדווארד בנש,/1 לונדון
ניו יורק, 3 ביולי 1940 אנגלית
ניו יורק, 3 ביולי 1940

אדוני הנכבד,
אני מרשה לעצמי להגיש לך סקירה על המצב בארצות הברית כפי שאני רואה אותו, ובהסתמך עליה אני פונה אליך בבקשה, שתעניק את תמיכתך המוסרית למאמצינו להבטיח הקמתו של צבא יהודי.
לאחר התפרצות פתאומית של הלך רוח של כמעט תמיכה בהתערבות/2 לפני כחודש ימים, עתה אנחנו שוב עדים לנסיגה מוחלטת לאי_לוחמה. הנסיגה היא כה מוחלטת עד שמצדדים מושבעים בהתערבות אינם מעזים להוציא הגה בדבר 'עזרה לבעלות הברית' בלי להוסיף מיד 'כמובן פרט למלחמה'. לדעתי, הסיבה העיקרית לכך איננה תוצאה של חוסר עניין או עוינות (למעט בקרב מיעוטים אתניים מסוימים), אלא ההכרה שלאמריקה פשוט אין האמצעים להתערבות יעילה.
זהו הלך רוח מסוכן, אך מאידך גיסא אינני מאמין שהדבר יחזיק מעמד. אם אנגליה אכן תהפוך בתוך זמן קצר יעד להתקפות אכזריות כפי שהנאצים מבטיחים, נראה איך כל אמריקה (למעט יוצאי הדופן הללו) מתעוררת בתוך שבוע לתמיכה נרגשת בהתערבות. אם אנגליה תעמוד במבחן במשך שבועות רבים, הרגשנות הזאת תהפוך לאש לוהטת עד שאפילו המיעוטים הללו לא יעזו לדבר, על אחת כמה וכמה הבדלנים בעלי השמות האנגלו_סאקסיים. בעת ובעונה אחת עדיין יישאר בעינו המעצור המהותי והחזק: ההכרה המכאיבה בחוסר המוכנות, ובתועלת המעטה שיחידות קטנות יכולות להעניק במאבק בין ענקים.
המצב הפסיכולוגי כאן שניתן לחזות אותו מראש במהלך החודשים הקרובים, ניתן
לתארו כסוג של חצי-חצי, או כמצב רופף: דחף אדיר להיכנס ‒ לעומת מודעות משתקת לחוסר כוח מבחינת ציוד צבאי. במילים אחרות: מצב של 'שיווי משקל בלתי יציב', כפי שכולנו יודעים, עלול לעתים להתערער אפילו בהשפעת גורמים קלי ערך, שבזמנים כתיקונם לא הייתה להם כל השפעה. למשל: קיומם של גרעיני מיעוטים שכבר עסוקים בגיוס לצבא הצ'כי, או הפולני, או הנורווגי או לצבא היהודי. ברגעי מתח עצום, דוגמאות כאלה יכולות לפעמים 'להלהיב'/3 את הרוב המכריע של דעת הקהל.
האם רצוי 'להלהיב' את דעת הקהל? אני מציג את השאלה באופן אובייקטיבי למדי, מנקודת המבט של האינטרס התועלתי בלבד. האם ההתערבות יכולה באמת לעזור, בעוד שאין כל ספק שאמריקה רחוקה מ'מוכנות'? אני סבור בכנות שהעזרה עשויה להיות ממשית. גם אם לאמתו של דבר תהיה פלישה לאנגליה, התעלה תהווה מחסום יעיל
יותר מאשר הנהר סום./4 לפיכך בלתי אפשרית פלישתם של מיליוני חיילים או של רבבות טנקים כבדים, אלא במספרים קטנים בהרבה של שני האלמנטים. לכן יהיה לכל דיוויזיה שתגיע מבחוץ ערך ממשי יותר למתגונן מכפי שהיה בקרבות בפלנדריה/5 ובצרפת./6 הוא הדין גם ביחס לכל סוג של ציוד: מה שנראָה זניח ביבשת אירופה יהיה חיוני באי. שנית, הצטרפותה של איטליה/7 הרחיבה את המלחמה לחזיתות רבות המרוחקות מן המרכז, שבהן מספרים מועטים עדיין מובאים בחשבון. לו למשל היו לסמאטס/8 עוד שתי דיוויזיות תחת פיקודו (אותן אי אפשר היה לגייס בדרום אפריקה מסיבות פוליטיות) הוא יכול היה לפלוש לאתיופיה. לסיכום: אני טוען שלטובת האינטרסים של בעלות הברית – ושל אמריקה –
אם ברגע המתאים, כאשר ישרור מצב של חוסר ודאות בדבר ההחלטה הסופית, הבחירה תוכל להסתייע מבחינה מוסרית באמצעות דוגמאות פעילות./9
אני מקווה שלמותר להסביר לך, כי אינני מתכוון לנסות לסלף את ההשקפה האמריקנית באמצעות זריקות מדומות של התלהבות זרה. ללא דחף אין 'התלהבות'. ראשית כול זה יהיה בלתי אפשרי -
זה בלתי אפשרי באופן הרמטי בדומה ללידה ללא הריון. אולם באמריקה קיים דחף יסודי לעצור את האסון הזה, ובשבועות הראשונים שבהם תעמוד אנגליה למבחן ייחשף גם הדחף הרגשי להציל את אנגליה בתור/10 אנגליה. אותם גרעינים פעילים ימלאו תפקיד שסוקרטס תיאר כתפקיד של מיילדּות./11
אבקשך, אדוני הנשיא, לתמוך בנו בפני קבינט המלחמה הבריטי. ידידיי בלונדון המופקדים על הפעילות המדינית: מר אברהמס ומר בריסקו (האחרון הוא חבר מכובד של הפרלמנט האירי/12) ישמחו למסור לך מידע על מידת האהדה שבה זכתה עד כה תכנית הצבא היהודי בקרב מדינאים בעלי שם, ואני בטוח שתהיה שבע רצון מכך שההתקדמות מעודדת ביותר. נותרו עוד מספר היסוסים שיש להתגבר עליהם, אחד מהם הוא ללא ספק חוסר הרצון להדגיש את העניין היהודי, ונוסף על כך הפקפוק בערכה המעשי של יציאה לדרך חדשה ברגע כזה. אני בטוח שבתור בר סמכא זה מכבר בהכרת האופי של בני האדם/13 והודות להכרת הזירה האמריקנית, המילה שלך תהיה מכרעת.
למותר להבטיח לך את הכרת תודתנו על כל צעד שתנקוט כדי לסייע.

שלך בנאמנות רבה,

ולדימיר ז'בוטינסקי

1 אדווארד בנש -
Edvard Beneš (כרך י"ב, איגרת 175, הערה 1) נשיאה לשעבר של צ'כוסלובקיה. באותה עת הוא עמד בראש הוועד הצ'כוסלובקי לשחרור לאומי
בלונדון. ראו גם להלן, איגרת 280.
2 התערבות ארצות הברית במלחמה נגד גרמניה, לצדה של בריטניה.
3 כאן ולהלן במקור בגרמנית: hinreissen
4 על קרב הנהר סו ם (Somme)ראו לעיל, איגרת 209, הערה 4.
5 פלנדריה שבצפון בלגיה נכבשה בקלות יחסית על ידי הגרמנים הן במלחמת העולם הראשונה, הן במלחמת העולם השנייה.
6 למרות התגבורת מאנגליה לא עמד הצבא הצרפתי במבחן מול הצבא הגרמני, וב17 ביוני 1940 הודיע ראש ממשלת צרפת, המרשל פטן, על כניעה.
7

איטליה הצטרפה למלחמה לצדה של גרמניה הנאצית ב10 ביוני 1940. באותו יום היא



הכריזה מלחמה על צרפת.
8 ראו לעיל, איגרת 209, הערה 5.
9 קיומם של גרעיני מיעוטים שיעסקו בגיוס לצבא הצ'כי, הפולני, הנורווגי והיהודי.
10 במקור בלטינית: qua
11 בדיאלוג עם תאיטיטוס (Theaetetus) השתמש סוקרטוס בתפקיד המיילד כמטפורה לתפקיד שהוא עצמו מילא בחשיפת החוכמה האצורה בבני אדם, בשיחות שניהל עמם (כתבי אפלטון, כרך שלישי, בתרגומו של יוסף ג' ליבס, בהוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תשכ"ז, עמ'83^84).
12 במקור בשפה הקלטית: Dáil Éireann שפירושו האספה של אירלנד.
13 במקור בגרמנית: Menschenkenner