מכתב זאב ז'בוטינסקי - ניו יורק, אל שמואל כץ - לונדון

מספר האגרת : 4276

סימול התיק: א 1 - 2/ 30/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (2/1/1940-17/4/1940) תיק ב' (18/4/1940-31/5/1940)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : כץ שמואל
תאריך האגרת: 31/05/1940
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\151352.pdf הורדת קובץ

תוכן


183 אל שמואל כץ, לונדון
ניו יורק, 31 במאי 1940 אנגלית
ניו יורק, 31 במאי 1940

מר כץ יקירי,
רב תודות על מכתבך./1 הסטנדארד/2 טוב והוא משתפר והולך. אני מצטער וחש בושה על כך שאני חסר תועלת, אולם
כרגע העט שלי יבש; זה קרה לי פעמים רבות בעבר, וכאשר אני נתון במצב רוח מעין זה אין מה לעשות.
מגילת הגדוד: הגשתי את הספר לשני מו"לים כאן, אבל התוצאה הייתה זהה: 'נדחה בצער רב'. אני סבור שאין טעם לנסות שוב. הקשר בין עניינו של הספר למלחמה זו הוא באמת קלוש למדי.
ביקשת הנחיות: יש לי רק הנחיה אחת להציע, אולם חוששני שהיא תהיה בלתי ריאלית אם אכן נכון שאנגליה תצטרך בקרוב לדאוג למצנחים במקום למנדטים. אם לא, ההנחיה היא: התמקד בשתי מילות מפתח: א) 'אנוך ארדן'/3 ; ב) המיליון הראשון לאלתר (תכנית נורדאו)./4 'אנוך ארדן' הוא דוגמה מושלמת למצב המתואר בפסקה האחרונה של הפרק השביעי בספר חזית המלחמה של עם ישראל: 'החזרה מלובלין'. אין זה חשוב אם הנאצים באמת שלחו אותם ללובלין או רק לתעלה קרובה; חשוב לציין, שאם המלחמה תימשך זמן ניכר, כל המפרנסים היהודים יגורשו ממשרותיהם והן תימסרנה לפולנים, כך שבתום המלחמה יהיו (אם ישרדו) קרוב ל400 אלף אנוך ארדנים שיחזרו לבתיהם לשעבר. אם נתרגם זאת למונחים אמריקניים, פירוש הדבר 10 מיליון מהגרים חדשים בבת אחת. כאשר אנוך ארדן ראה את המצב הוא הסתלק.
תכנית נורדאו איננה זקוקה להסבר פרט לזה: כל האמרות הישנות על אודות ציון וכו', כבר אינן מלהיבות יותר, וביקורת על הממשל איננה בּעִתה/5 והיא חסרת ערך. למונח תכנית נורדאו צליל חדש. ההמונים האמריקנים נבערים מדי מלזכור את שמו של נורדאו, במקום זה אנחנו משתמשים במונח 'מיליון ראשון מיד'.

אני מאחל לך, לגב' כ'/6 ולכולם הצלחה מֵרַבּית. אני חש כאב בעומק לבי ביודעי עד כמה אני חסר תועלת בשל אי_הגשת עזרה לאנשים כה מסורים כפי שכולכם בלונדון או אלה בארץ ישראל או במקום אחר; אולם רק בדבר אחד אני בטוח בעולם המתפורר הזה – שאתם והם תמשיכו להושיט יד.

שלך, ו' ז'
6 ביוני
בקש_נא ממר אברהמס ומכל הידידים כי יביאו בחשבון שאנחנו זקוקים לאינפורמציה ולא לאופטימיות. אני חושש שלונדון מדווחת במברקים על אודות פגישה עם דאף_קופר ועם קבוצה פרלמנטרית חזקה שטרם התקיים,/7 בעוד שלמברקי אל צ'רצ'יל/8 לא היה כל הד. אין זו נזיפה – אני יודע
שהמברקים שלנו אליכם לוקים באותם פגמים. אולם זה לא נכון לנהוג כך, במיוחד בשאלת הצבא. אל דאגה – אם המלחמה תימשך יהיה צבא יהודי, אולם ייגרם נזק אם אנחנו כאן נדמה בנפשנו דברים בטרם עת ונפעל בטיפשות.










































































1 במכתבו מ12 במאי דיווח שמואל כץ על הפצת הסטנדארד.
2 The Jewish Standard החל להופיע בלונדון ב19 באפריל 1940.
3 ראו לעיל, איגרת 102, הערה 5.
4 הכוונה לתכנית נורדאו החדשה (ראו לעיל, איגרת 60, הערה 21). לעיון נוסף ראו את ספרו של זאב ז'בוטינסקי, חזית המלחמה של עם ישראל, פרק 17.
5 בשל המצב החמור בחזית באותה עת (ראו לעיל, איגרת 180, הערה 2).
6 גברת דוריס כץ - רעייתו של שמואל.
7 במכתבו מ19 במאי 1940 שהשלים ב24 במאי דיווח אברהמס על פגישתו המתוכננת עם שר ההסברה אלפרד דאף קופר ועם קבוצת חברי פרלמנט (מ"ז, ג1/2/5).
8 הכוונה למברק השני אל צ'רצ'יל מ15 במאי (לעיל, איגרת 145).