178 אל
פראנסס
גונתר,/1 ניו יורק
ניו יורק, 29 במאי 1940 אנגלית
ניו יורק, 29 במאי 1940
גברת גונתר היקרה,
מי ייתן והאל ישלח במהרה מזור לחולייך ותזכי לרפואה שלמה. האם ניתן לעשות דבר מה כדי לשמח אותך, או רק להסיח את דעתך ממיטת חולייך?
חברים הבטיחו להביא לי את נוסח המכתב שאותו ביקשת לראות./2 שיישאר בינינו: מטרתי לא הייתה לעורר את האנשים הללו לפעולה כלשהי, אלא להפך, רציתי לקבוע את חוסר יכולתם או את חוסר רצונם לנקוט פעולה, במקרה שנצטרך לפעול לבדנו.
אם קיימת אפשרות שאכן יארע מקרה כזה, זו כבר שאלה אחרת. האם את זוכרת איך עיניתי אותך בניסיוני להסביר לך שעומד להתרחש רעש אדמה וכו', ושתכניותינו חייבות להיות ממש גדולות כדי להתאים לתמונת המצב? רעידת האדמה פוערת עתה את פיה עוד יותר משציפיתי, ומאיימת לבלוע את כל תכניותיהן של המעצמות, לא רק את שלי. נראה שלא תהייה ועידת שלום, וארצות הברית איננה על המפה בנוגע לפתרונות מידיים לבעיותיה של אירופה; וליהדות אמריקה פשוט אין כל ערך, משום שדעתה אינה נחשבת, בין אם היא מאוחדת ובין אם לאו – פשוט אין מביאים אותה בחשבון.
אך אנא החלימי, והודיעי_נא אם אוכל להיות לך לעזר כלשהו.

ו' ז'
1 ראו לעיל, איגרת 72, הערה 9.
2 הכוונה למכתבו של ז'בוטינסקי אל שורה של אישים יהודים רמי מעלה, בדבר הקמת 'ועד יהודי עולמי' במטרה לסייע ליהודי אירופה שנמצאו תחת כיבוש גרמני (ראו לעיל, איגרת 156).