157 אל אברהם אברהמס, לונדון
ניו יורק, 19 במאי 1940 אנגלית
ניו יורק, 19 במאי 1940

אם יוגדר המעמד/1 באופן ברור כמו במברקי לצ'רצ'יל/2 אהיה מוכן לפתוח בפעולה בקרב היהודים בשתי האמריקות./3 אקים זמנית את המטה הראשי בקנדה ואתמקד בעיקר בתעופה. אני סמוך ובטוח ששני הדברים יזכו להצלחה גורפת ותהיה להם השפעה ממריצה לאקטיביזם ברחבי היבשת.
לאחר שבנסון/4 שהה חודש ימים בוושינגטון, שבמהלכו הוא נפגש עם מנהיגים רבים, חלקם מצדדים בבדלנות וחלקם מצדדים בהתערבות,/5 הוא מייעץ להזהיר את קופר/6 שההתפתחות עדיין לא הושלמה. אולם הוא בהחלט שותף לאופטימיות שלי בנוגע להשפעה של יוזמתנו./7 למותר להוסיף כי חוסר היכולת לעצור באופן ממשי את מדיניותו של מקדונלד/8 ישתק הכול.
פטרסון עזב את בואנוס איירס ויגיע לכאן בעשרים וחמישה לחודש. גינזבורג/9 ממשיך הלילה לאוטווה.

ז'בוטינסקי

1 של הצבא היהודי.
2 ראו לעיל, איגרת 135.
3 באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית.
4 ארנולד בנסון (Arnold Benson) היה הפסידונים של בנימין אקצין בו חתם על מאמרים בכתב העת שהוא ערך American Jewish Chronicle
5 התערבות במלחמה נגד גרמניה לצדן של בעלות הברית – בריטניה וצרפת.
6 אלפרד דאף קופר (Duff Cooper Alfred), שנמנה עם אוהדי הציונות היה בעבר שר הימייה בממשלתו של נוויל צ'מברליין. הוא התפטר מהממשלה בתגובה להסכם מינכן. בממשלתו של צ'רצ'יל הוא כיהן בתפקיד שר ההסברה. בתור חבר קבינט הוא תמך בהקמת צבא יהודי. ראו גם כרך י"ד, איגרת 187, הערה 13.
7 דהיינו היוזמה להקמת צבא יהודי אשר יילחם בגרמניה הנאצית לצדן של בעלות הברית המערביות.
































































8 מדיניות הספר הלבן שהאדריכל שלו היה שר המושבות מלקולם מקדונלד. הוא גם נמנה עם המתנגדים הבולטים להקמת יחידות צבא יהודיות.
9 אליאס גינזבורג היה שליח נשיאות הצ"ח לקנדה (ראו להלן, איגרת 159).