מכתב זאב ז'בוטינסקי - ניו יורק, אל הצ"ח, הוועדה המינהלית - לונדון
מספר האגרת : 4263
קבצים מצורפים
תוכן
148 אל הוועד המנהלי של הצ"ח, לונדון
ניו יורק, 17 במאי 1940 אנגלית
17 במאי 1940
מכובדיי,
רוזוולט ביקש אתמול 50,000 מטוסים,1 והיום נראה לי המצב כדלהלן: ארצות הברית היא למעשה במצב מלחמה, אך כל השתתפות ממשית בה אינה באה בחשבון, אלא אם כן בעקבות צעד זה יבואו צעדים נוספים, מרחיקי לכת יותר. כאשר תושלם התכנית של אתמול, יהיו לארצות הברית פחות ממיליון חיילים, ובמקרה של סכנה ממשית לא יספיקו אפילו להגנה. כדי להתכונן למלחמה כראוי יש לערוך גיוס לפחות שנה לפני המלחמה. אינני יכול לשפוט אם הם מוכנים למלחמה, אולם אני מטיל ספק. מכל מקום, אף אחד עדיין לא הציע זאת. לעת עתה כל ערכה של אמריקה לבעלות הברית מסתכם בייצור מוגבר של מטוסים וחומרים. נטיתי להטיל ספק גם בדבר הזה, אך חברים כאן הזהירו אותי שלא לפקפק ביעילותה הטכנית של מדינה זו בשעה שהיא מזנקת, והם אומרים כי שעה זו כבר הגיעה. כך שעכשיו הכול תלוי בסדאן וכו'.2 כל המסקנות שלי מבוססות על ההנחה שקווי בעלות הברית יחזיקו מעמד ויישאר זמן להתפתחויות שניתן לצפות אותן מראש.
תהיה התפתחות במנטליות היהודית,3 והיא תזרום לכיוון שתמיד ייחלנו. היהודים עדיין מהססים אם לומר איזושהי מילה החלטית פן יואשמו בחרחור מלחמה (מעולם לא ראיתי את יהדות אמריקה כה חרדה מפני אנטישמיות מקומית כמו עכשיו ‒ הסכנה נראית ממש מוחשית ונרחבת). אולם בקרוב אפשר יהיה לדבר בפרהסיה וללא חשש. אם ייווצר דבר מה כעין גרעין של אטרקציה, כגון בקנדה, ניתן יהיה לחולל ניסים בתוך מספר חודשים. אולם לא הייתי מנסה לייצר לבנים ללא קש, דהיינו ללא בקשה הולמת והערכה נאותה שכנגד, כפי שניסחתי זאת במברקי אל ויינשטיין,4 וכפי שמכנה זאת מר אברהמס.
עד כאן במה שנוגע להבאת תועלת לשותפים. הרבה יותר קל להביא תועלת לעצמנו. אקצין בילה שבועיים פוריים בוושינגטון ויישאר שם עד לפגרה (אם תהיה השנה פגרה). דברי ההבל כי הבעיה היהודית תיפתר כתוצאה מהקסם הסוחף של בעלות הברית הולכים ונחלשים, וכל האוזניים כרויות לתחזית שלנו ‒ יציאת היהודים מהגלות. בשבועות הקרובים יהיה נבון לא לגעת בנושא 'לאן?', ויש לומר במתינות:5 'אשר לעניין הזה, אנא חפשו. לנו ידועה התוצאה, אולם אנא חפשו בעצמכם. רק זִכְרוּ שני דברים: ראשית, זו חייבת להיות מדינה; שנית, התחילו מיד בחיפוש'. נפגשתי עם ג'יימס מקדונלד,6 הנציב הראשי לשעבר
לענייני פליטים מטעם חבר הלאומים. הוא אמר לי שעד כה אפילו טרם נעשה חיפוש כלשהו אחר ארץ שתוכל לקלוט המונים ‒ 'הוועדה המייעצת'
עדיין נמצאת בשלב של עבודת טלאים אף על פי שברור שהם מפקפקים ביעילותה. ממקורות אחרים שמעתי שהובר,7 שקרוב לוודאי יעמוד בראש המשלחת האמריקנית בוועידת השלום, משתעשע ברעיון לשמור ליהודים את כל הרמה של מזרח אפריקה: קניה, אוגנדה, טנגנייקה וכו' ועוד חלק מקונגו הבלגית. הוא כפי הנראה סבור שעל זה (המקום היחיד בו אנגליה מקווה ליישב את עודפי האוכלוסין שלה, אם וכאשר ייוולד דור חדש של חלוצים אנגלים), אנגליה תהיה נוטה יותר להתפשר מאשר על פינה שהערבים תובעים לעצמם. אחד מתומכיו שמסר לי על כך התפרק לרסיסים כאשר הצבעתי בפניו על האבסורדיות
שב'אופטימיות' זו, ואין לי ספק שגם עמדתו של הובר עצמו תקרוס כאשר הוא יעמוד בפני המציאות. עם זאת נראה שהוא היחיד בקרב בעלי ההשפעה אשר חושב כי יש תחליף.8 האחרים יוותרו בקלות לטובת תכנית מאקס נורדאו. בנוגע לדבר הזה אני יותר מאשר אופטימי אופטימי.
ובכן, הרי לכם את תגובתי לסיכויים שלנו בנוגע לעניינים דלהלן:
א) התכניות לצבא יהודי; ב) מדיניותה של וושינגטון כלפי בעלות הברית וכו'.
אשר לסעיף ב' -
הניסיון להשפיע על יהודי ארצות הברית, הדברים עדיין אינם ברורים דיים. אני מתרשם כי הם עדיין שרויים בתרדמה. אינני בטוח לגמרי שזה ישתנה גם אם החזית תגיע אל הונגריה ורומניה. זה אותו מצב של חידלון9 אשר כיניתי אותו אשתקד בפולין 'כלורופורם'.10 נכון, יחסית לשבוע שעבר האדישות פחתה במקצת, אבל השוני הוא בעיקר מילולי ‒ האדישות מובעת בפחות שחצנות, אך אין יותר ביטויים אקטיביים. ממקור מוסמך שמעתי שמסע ההתרמה של המגבית היהודית המאוחדת11 אינו מתקדם בצורה מעודדת. השנה הם ציפו ל23 מיליונים, קיוו ל18 ויקבלו קרוב לוודאי 13 או 14, שמתוכם 50% יועברו לג'וינט, 20% לקרן היסוד וקק"ל,12 כ30% ל'שירות הלאומי לפליטים', דהיינו לפליטים הנמצאים באמריקה. משמעות הדבר, בין היתר, שהם ייכשלו גם בפעולות הרווחה בפולין וכו', הכול בגלל אותו מוח מלא בכלורופורם. בתנאים הללו אינני רואה כל סיכוי לניצחונות. בהלך רוח13 עֵרָני יותר הייתי אופטימי למדי: פשוט אין לנו יריבים בטווח הנראה לעין, אין מישהו שיש לו מספיק מרץ כדי לעורר סקרנות. אבל כאשר הקהל ישן ונוחר אין חשיבות רבה לאיכותה של
התזמורת. המנגנון שלנו כאן מתפתח באיטיות, אולם למרות חוסר הסבלנות שלי אינני יכול לומר שאני מצטער על כך, כי 90% מן המאמצים היו הולכים לאיבוד. אולי כאשר העניינים באירופה יתפתחו הקהל היהודי כאן ייעשה בהדרגה קשוב יותר לנושאים נרחבים יותר. הנושא היחיד אליו נתונה תשומת לבם עכשיו (וגם לזה לא יותר מדי) הוא כנופייתו של הכומר קוגלין14 והופעתם של כתריסר מועמדים לקונגרס כשהסיסמה 'הכו ביהודים'15 מהווה סעיף במצע שלהם.
הפעלנו את מגבית 'הילדים החורגים',16 בתחילה במכתבים אישיים, ואני בטוח שזה יצליח. על פי מכתבו
של בונפלד אלי מתבהרת קצת יותר עמדתה של הסוכנות לדרישתנו לשוויון: שום הבטחה מלבד אמירה שיהיו מוכנים לבחון כל פנייה מצד מוסדותינו ולבדוק אם היא ראויה. המכתבים הראשונים יצאו רק השבוע, כך שאינני יכול עדיין לדווח על תוצאות, אבל אני בטוח שתהיה תזוזה. העיתוי הוא טוב, מכיוון שיש חיכוכים רבים בין אנשי הג'וינט לבין הציונים.
אבל כאן אני פולש לרפרטואר של קופלוביץ'.
אני אוהב את הסטנדארד17(ראיתי רק את גיליון מס' 2). אני מצטער מאוד שאינני מסוגל לכתוב כרגע. זה יחלוף ‒ אם אלוהים יותיר לנו זמן להתפתחויות ולסידור מחדש. בשעה שמכתבי יגיע אליכם כבר תדעו על כך.
ואם מזכירים את אלוהים, מי ייתן וישמור על כולכם. לעתים קרובות אני מייחל להיות עמכם עכשיו.
שלכם,
[ו' ז'בוטינסקי]
קראו את המצורף בזה אל אקצין.18 עדיין לא
נקטתי שום פעולה, ולא נראה שאחליט בקרוב לכיוון זה או אחר, מכיוון שהדבר תלוי בתוצאות מגבית 'הילדים החורגים'18 כאן, ובאווירת המלחמה בארץ ישראל. כתבו לי מה דעתכם.
1 הנשיא רוזוולט ביקש מהקונגרס האמריקני לאשר תקציב לצורך הצטיידות ב50,000 מטוסי קרב.
2 ראו לעיל, איגרת 144, הערה 2.
3 הכוונה ליהדות ארצות הברית.
4 זהותו לא נתחוורה.
5 לגורמים אשר מחפשים מקומות קליטה לפליטים היהודים מאירופה.
6 ג'יימס ג' מקדונלד (James G. MacDonald) היה דיפלומט אמריקני שכיהן בין השאר
כשגריר האמריקני הראשון בישראל. בשנים 1933^1935 פעל רבות למען הפליטים היהודים מגרמניה. בשנים 1938^1945 כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת לענייני פליטים פוליטיים של הנשיא (Presitent's Advisory Committee on Political Refugees), שהוקמה ביוזמת הנשיא
רוזוולט.
7 הרברט הובר – Herbert Hoover (1874^1964) נשיא ארצות הברית בשנים 1929^1933, עסק לאחר תום הקדנציה שלו בבעיית הפליטים היהודים. ב1940 העלה תכנית להקמת מדינה במרכז אפריקה ליישובם של עשרה מיליון קרבנות המלחמה הזאת (David S. Wymman, Paper Walls, America and the Refugee Crisis 1938-1941, p.59).
8 במקור בגרמנית: Ersatz; דהיינו תחליף לארץ ישראל.
9 במקור בעברית בכתב לטיני: hiddalon
10 ראו כרך י"ד, איגרת 125, סעיף 4.
11 ראו לעיל, איגרת 76, הערה 16.
12 קרן קיימת לישראל.
13 במקור בגרמנית: Stimmung
14 צ'ארלס אדווארד קוגלין (Charles Edward Coughlin) היה כומר קתולי בכנסייה ליד דטרויט. בשנת 1934 הוא הקים מפלגה פוליטית בשם 'האיחוד הלאומי למען צדק סוציאלי'. הייתה לו תחנת רדיו וכתב עת (Social Justice) שבהם תקף את מדיניותו של הנשיא רוזוולט, את השיטה הקפיטליסטית, את הבנקאים היהודים וכמו כן הפיץ תעמולה אנטישמית. הוא תמך בהיטלר, במוסוליני ובהירוהיטו, קיסר יפן. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הורה הממשל האמריקני לאסור על שידורי הרדיו שלו ועל הפצת עיתונו בדואר. אולם חוג נאמניו המשיך להתקיים והוא נחשב אפילו כיריב פוליטי לנשיא רוזוולט.
15 במקור ברוסית בכתב לטיני: Bey Zhidòv; את הקריאה הזאת השמיעו אנשי 'המאות השחורות' באספות שלהם, שבהן שיסו את ההמונים ביהודים. 'המאות השחורות' היו תנועה רוסית קיצונית
שהוקמה בשנת 1905.היא תמכה תמיכה בלתי מסויגת בבית רומנוב ובמשטר האוטוקרטי של הצאר. כמו כן היא דגלה בלאומנות רוסית, בשנאת זרים ובאנטישמיות קיצונית. חבריה יזמו פוגרומים, כדי להפנות את זעם ההמונים כלפי היהודים. חבריה השתייכו למעמד האצולה, לכמורה ולבורגנות.
16 ראו לעיל, איגרת 19, הערה 1.
17 The Jewish Standard (ראו לעיל, איגרת 76, הערה 21).
18 ראו לעיל, איגרת 134.

