135 אל וינסטון צ'רצ'יל,/1 לונדון
ניו יורק, 12 במאי 1940 אנגלית
ניו יורק, 12 במאי 1940

אני מאחל לך הצלחה במשימתך כבדת המשקל. כדובר תנועה המזוהה בעיקר עם תחיית המסורת הצבאית היהודית, הריני מציע לך תכנית לשיתוף פעולה. אני פונה אליך במברק בהנחה שאתה מכיר בצורך להפוך על פיהם את כל המאפיינים של המדיניות הקודמת,/2 אשר כמעט חיסלו את המגנטיות של מטרות בעלות הברית בחוץ לארץ. אחד המאפיינים של המדיניות הקודמת היה ההירתעות האבסורדית מן ההיבטים היהודיים של המשבר הנוכחי,/3 בשכחם כי כאשר במלחמה נגד הנאצים נכפית האדישות אפילו על היהודים, הבדלנות/3א של הלא_יהודים נחשבת מוצדקת שבעתיים.
אני מציע להקים צבא יהודי בכל החזיתות של בעלות הברית, בתנאי שיינתן לו מעמד דומה לזה של הצבא הפולני,/4 שיושם קץ למדיניותו של מקדונלד/5 ושיניחו רשמית וללא משוא פנים לגורלה של ארץ ישראל עד לוועידת השלום. מבלי להביא עכשיו בחשבון אפשרויות אחרות, אני צופה 130,000 מגויסים רק בחצי הכדור המזרחי ועוד רשת עולמית של מרכזים שיקרינו אל בני כל הדתות גישה חדשה למטרת בעלות הברית. פרטים בתזכיר שהוגש למשרד המלחמה על ידי נשיאות ההסתדרות הציונית החדשה במארס שעבר./6 אם הדבר מקובל עליך, תודיע_נא לנשיאות/7 רחוב פינצ'לי 47 או באמצעות השגרירות בוושינגטון./8

ולדימיר ז'בוטינסקי

1 וינסטון צ'רצ'יל (כרך י"ב, איגרת 122, הערה 1). עם פרוץ המלחמה מונה על ידי נוויל צ'מברליין לשר הימייה ולחבר הקבינט. בעקבות התפטרותו של נוויל צ'מברליין לנוכח ביקורת נוקבת בציבור, בעיתונות ובפרלמנט על כישלונו בניהול המלחמה הוא מונה ב10 במאי 1940 לראש ממשלת בריטניה.
2 הטיימס הלונדוני פרסם ב10 במאי תקצירים של ביקורות שפורסמו בשלושה עשר עיתונים בריטיים על כשליו של נוויל צ'מברליין בניהול המלחמה. המכנה המשותף שלהם היא הרפיסות שלו.
3 זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הצביע ז'בוטינסקי על התעלמותן של המדינות שנלחמו נגד גרמניה מן הבעיה היהודית, ובלשונו של ז'בוטינסקי: 'המאפיין הגרוע ביותר של הטרגדיה היהודית שלנו בסכסוך הנוכחי הוא שהיהודים (אם לנקוט ביטוי אמריקני עממי) אינם על המפה' (כרך י"ד, איגרת 241, עמ' 300). כמו כן התנגד צ'מברליין בנחרצות לגיוס יחידות צבא של יהודים הן בארץ ישראל הן מחוצה לה, בניגוד לעמדתו של צ'רצ'יל אשר כחבר קבינט המלחמה תמך
בהקמת כוח צבאי יהודי בארץ ישראל.
3א מדיניות הבדלנות של ארצות הברית, דהיינו אי_התערבות בעניינים הפוליטיים במדינות שמחוץ ליבשת האמריקנית, הותוותה על ידי הנשיא וושינגטון. בשל נסיבות שונות סטתה ארצות הברית ממדיניות זו במלחמת העולם הראשונה. אולם לאחר המלחמה היא חזרה ודבקה בבדלנות.
4 חטיבות של הצבא הפולני אשר נמלטו מפולין נלחמו כיחידות עצמאיות לצד יחידות צרפתיות. עם כיבושה של צרפת הן הועברו לבריטניה ונטלו חלק במלחמה לצד הצבא הבריטי.
5
דהיינו מדיניות הספר הלבן משנת 1939, ששר המושבות מלקולם מקדונלד היה האדריכל הראשי שלה.
6 בתזכיר מפורט שחיבר ז'בוטינסקי על חשיבות הקמתו של צבא יהודי, שהוגש בשם נשיאות הצ"ח למשרד המלחמה הבריטי וצורף לאיגרת זו הודגש, כי השתתפותו של צבא יהודי לצד צבאות בעלות הברית, תוכיח
לעולם שהיהודים נלחמים בעצמם ואינם זקוקים שאחרים יילחמו למענם. וזאת בניגוד לתעמולה הנאצית אשר טענה, שבעלות הברית נלחמות למען היהודים (מ"ז, ג5/1/4).
7 במכתבו מ24 במאי אל אברהם אברהמס הודיע צ'רצ'יל שקרא את מברקו של ז'בוטינסקי בדבר הקמת צבא יהודי ואת התזכיר שצורף אליו. אולם ציין, כי לנוכח ההתנגדות בקבינט לתכנית אין הוא רואה אפשרות לדון בנושא עם נציגי הצ"ח. הוא הוסיף, שניתנת האפשרות ליהודים להתגייס לצבא הבריטי (מ"ז, ג1/2/5). עם המתנגדים החריפים ביותר ליחידות יהודיות נמנו אנתוני אידן, שבאותה עת היה שר המלחמה, ולורד לויד, שר המושבות, שהיה פרו ערבי מוצהר על פי הגדרתו של צ'רצ'יל (ראו יואב גלבר, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון: ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית והיישובית 1942-1939, עמ' 76;
Bernard Wasserstein, Britain and the Jews of Europe 1939-1945, p. 275ff..
8 השגרירות הבריטית בוושינגטון.