מכתב זאב ז'בוטינסקי - ניו יורק, אל מיכאל השכל - יוהנסבורג
מספר האגרת : 4237
קבצים מצורפים
תוכן
113 אל מיכאל השכל, יוהנסבורג
ניו יורק, 18 באפריל 1940 אנגלית
ניו יורק, 18 באפריל 1940
מויסיי סולומונוביץ' יקירי,
אני מקווה שלך ולכל ידידינו שם היה פסח שמח./1 (רק עכשיו שמתי לב שהתחלתי לכתוב מעל לכותרת המכתב, אבל אין הדבר גורע מכנות איחולי הטובים).
לא יכולתי לכתוב לך קודם לכן, וגם היום לא אוכל למסור לך פרטים כלשהם על תכניותינו מכיוון שהם (פרטי התכניות) תלויים בעיקר במצב הכללי של המלחמה. אולם להמתין עד שהעניין יתבהר ויסתדר, פירושו לדחות את ההתכתבות בינינו - אלוהים יודע עד מתי.
עם הגעתו של רב החובל הלפרן/2 בשבוע שעבר, משלחתנו היא בהרכב מלא לעונה זו. היא כוללת את אקצין, בן_חורין, קופלוביץ', אליאס גינזבורג (מחיפה)/3 ואת נתניהו (מירושלים). כולם דוברי אנגלית וכל אחד מהם יהיה אפקטיבי בשדה פעולתו. ביחד עם הכוחות המקומיים אנחנו צוות חזק דיו בניסיון להתקדמות רצינית. אני מקווה שבסתיו אתה תצטרף אלינו ואולי גם בריסקו. שכחתי להזכיר את פרופס, הבונה של בית"ר הגדולה בפולין, שהגיע לכאן בסתיו שעבר והצליח לגייס מאות בית"רים ילידי אמריקה.
נאלצתי לדחות את המסע שלי לדרום אמריקה, אף על פי שפטרסון כבר נמצא שם. נסיעה עם דרכון כמו שלי נעשתה מסובכת יותר מאשר קודם לכן, ואצטרך לעשות מאמצים מיוחדים כדי לסלק את כל המכשולים. אולם אני מקווה שאסע לשם ביולי- אוגוסט, שכאן היא עונה מתה ושם היא עונה טובה, כך שכפי הנראה הכול יהיה לטובה; אף על פי שהסתמכנו כמובן על מגבית מידית בדרום אמריקה, כדי לעזור ל'ילדינו החורגים' בארץ ישראל./4
להלן תמצית תכניותינו כאן (למעט הפרטים, ובהתחשב בהתפתחויות בלתי צפויות שעשויים לכפות
שינויים):
א) הצ"ח תכנס בסתיו אספה נבחרת על יסוד זכות בחירה לכל דכפין./5 האספה תתבקש להצביע על מצע שיכלול דרישות שתוגשנה לוועידת השלום שבמוקדן תכניתו של מאקס נורדאו; כמו כן יוטל עליה לבחור ועדה לביטחון לאומי אשר תופיע בפני ועידת השלום במקום כל הארגונים הקיימים. אם האירועים באירופה יקבלו ממדים גדולים באמת, אנחנו עשויים לזכות בהצבעות ברוב מכריע, ונהפוך כאן לכוח מוביל; אם העניינים באירופה ימשיכו להתנהל באיטיות, בכל זאת תהיה לנו התחלה טובה לפעילות לאורך זמן.
ב) מגבית העלייה תחוזק בעזרת 'הידידים האמריקנים למען ארץ ישראל יהודית'. ואנחנו רוצים להציף את הקהילה התורמת בתעמולה
על אודות אפליית אנשינו בארץ ישראל שתכונה 'המערכה למען הילדים החורגים', ולהכין את הקרקע למגבית גדולה בסתיו.
ג) זה עניין שלא לפרסום, אבל הוכנה תכנית טובה שאני מכנה 'תרגיל הגיס החמישי'. קיים זרם חזק, אם כי בלתי מאורגן, של אי_שביעות רצון בתוך ההסתדרות הציונית הישנה, ומן הסתם נוכל לגרום לכך שייווצר לחץ מבפנים לרביזיה דראסטית של תכניתם ושל ההנהגה.
ההצלחה של כל זה תהייה כמובן תלויה במידה רבה באפשרויות הכספיות שלנו. אלה נפגעו במידה ניכרת בשל הדחייה הדרום¬_אמריקנית; אבל יש לי תקוות. עם זאת, הגורם העיקרי אשר יקבע את מידת הצלחתנו יהיה כמובן המצב הכללי של המלחמה. יהיה בלתי אפשרי לעשות כאן דבר מה גדול כל עוד אמריקה 'איננה מתרגשת'; כשם שאין גבול למה שניתן יהיה לעשות כאשר היא 'תתרגש'. לפי שעה אמריקה לחלוטין איננה מתרגשת; לסוג זה של מלחמה אין מגנטיות ואין יכולת לשמור על אהדה ‒ אמריקה נעשית משועממת ורדומה ממש כמו המלחמה עצמה. אם האירועים יתפתחו ויהיו טראגיים זה יהיה שונה. אני מציין זאת בנוגע לעמדתם של הנוצרים, אבל זה ישפיע לחלוטין על העמדה היהודית.
לפי שעה, הייתי מתאר את הלך הרוח/6 בקרב היהודים בצורה זו: על פני השטח, הרבה יותר מאשר באופן שטחי, קיימת שכבה עבה של כעס ואדישות. מתחת לפני השטח שוררת אי_שביעות רצון מן המנהיגים בהווה ובעבר, מן הסיסמאות ומן התכניות: תופעה זו אינה קיימת רק בקרב הציונים (המהווים קומץ מבודד, בלתי פופולרי, שאין לו דור המשך/7), אלא גם בקרב הרוב שאין לו מחויבות. זו לא ממש התמרמרות, אלא רק מעין כאב שיניים המתפתח לאיטו אשר לדעתי יכול לשמש כר פורה דיו לתשוקה ולזעקה לשינוי, אם האווירה הכללית סביבם תיעשה מחושמלת.
אשר לסיכויי החשמול הזה ‒ אין לי תחזית. הסיוט האישי שלי בימים אלה הוא החשש שמא ככלות הכול לא כל כך טעיתי כאשר לא האמנתי באפשרות שתפרוץ מלחמה בין המעצמות הגדולות. לפי שעה נמנעות המעצמות הגדולות להתקיף ישירות את ריכוזי הצד השני, ומנסים להעביר את רחבת הריקודים לדירותיהם של השכנים הקטנים יותר. יש האומרים שזו מלחמה במובן המודרני של המילה: אני תוהה... אין טעם בניחוש: במוקדם או במאוחר נדע.
אולם אלה הם רק חששות אישיים, ניחושי סרק, שאינם משפיעים על פעילותנו. כפי שאתה רואה, התכניות שלנו מוכנות כשהמבט מופנה אל התפתחויות משמעותיות, ואני מאחל לכולנו שהן
תתבררנה כמשמעותיות ככל שרק ניתן. בלשונו של פטרסון בשעת הרמת הכוס לשתיית לחיים - לחיי הפורענות.
הייתי מוסיף שאנחנו מתקבלים הפעם (זהו ביקורי הרביעי בארצות הברית) ביתר מאור פנים מאשר אי פעם. נכון, ירח הדבש חלף וחודשו ההתקפות הרגילות, אך סבורני כי קיימת כמעט הסכמה כללית ‒ בקול או בשתיקה - כי אנחנו הצוות היחיד שכדאי להקשיב לו. הבה נקווה שנוכיח כי נהיה מסוגלים לנצל את ההזדמנות הזאת, ולא נרשה שחוסר התלהבות ישתק אותנו, ושהאל הכול יכול יספק את 'החשמל' הזה במזרח.
אשר להיבט האישי: זה היה צעד קורע לב להשאיר את אנה מארקובנה/8 לבדה בלונדון מיד לאחר שנודע לה על מעצרו של ערי, וכאן עדיין לא התגברתי על התחושה הזאת, ואינני יכול להיפטר מהתוכחה העצמית, שכאילו הפקרתי בשעתה הקשה חברה שעמדה לצדי כל חיי. אבל היא כרגיל אמיצה מאוד ואינני נוטה להפוך את המצב לדרמטי. ערי נשפט לשנת מאסר; הוא נמצא בעכו יחד עם רביזיוניסטים אחרים והוא בקו הבריאות. עם כל זאת, אני הרבה יותר עצוב מכפי שאני נשמע, אבל לא אתן לזה להשפיע על 'אומץ לבי' משום שזו מן הסתם המערכה הגדולה האחרונה שאני מנהל. מתברר, שאם נגזר ששעון פריצת הדרך היהודית הגדולה יצלצל בדורי, הרי שמלחמה זו היא ממש ההזדמנות האחרונה שבה יוכל להישמע הצלצול: דבר שאני מאחל בכנות לכולנו.
כתוב_נא לי, ומסור דרישת שלום לבבית לכל הסובבים אותך.
שלך תמיד,
[ו' ז'בוטינסקי]
1 המכתב נכתב סמוך לחג הפסח, אולם ז'בוטינסקי סבר בצדק שהמכתב יגיע ליוהנסבורג לאחר החג.
2 ירמה הלפרן.
3 ראו לעיל, איגרת 87, הערה 3.
4 ראו לעיל, איגרת 19, הערה 1. ראו גם להלן, סעיף ב'.
5 ללא התניית השתייכות מפלגתית או תשלום.
6 במקור בגרמנית: Stimmung
7 במקור בגרמנית: Nachwuchs
8 יוענה ז'בוטינסקי.

