108 אל יוסף מירלמן, בואנוס איירס
ניו יורק, 16 באפריל 1940 אנגלית
ניו יורק,
16 באפריל 1940
ד"ר מירלמן היקר,
רב תודות על מברקך/1 - אתה כה מסור ונאמן. אני מתנצל שלא שלחתי את המכתב שעליו הודעתי לך במברקי האחרון/2 ‒ כשקראתיו שנית הוא לא מצא חן בעיניי, אם כי כנראה אצרף כאן קטע ממנו. אבל הוא לא היה משנה דבר.
הודענו כאן באופן רשמי כי המסע שלי נדחה על פי בקשתי ובהסכמתך, והוא יתחיל ב23 ביוני ויסתיים ב3 בספטמבר. אולם קרוב לוודאי שמתנגדינו כאן יֵדעו את האמת מחבריהם בבואנוס איירס, והם ינסו להפיץ אותה כדי לגרום לנו נזק. אין ספק שנחום גולדמן/3 יָדע זאת עם שובו לניו יורק, משום שהוא אף פעם לא ביקש להיפגש אתי כפי שאמר לך שיעשה. אני מניח שחבריו בבואנוס איירס כבר אינם מוכנים להציע לך אפילו אותם ויתורים שהיו מוכנים לעשות, כל עוד חששו מן המסע שלנו. כל זה מצער מאוד, ואני מודה בכנות שהדבר מעציב אותי.
כמובן שאני מבין שנעשָה כל אשר ניתן בגבולות האפשר, הן על ידך שם, הן על ידינו כאן. השגריר הפולני ביקש באופן אישי מעמיתו הארגנטינאי לעשות כל אשר ביכולתו, והשגרירות אכן שלחה הוראה לקונסול בניו יורק להטביע ויזה בדרכון שלי; אולם הלה השיב, בצטטו הוראה שהגיעה לא מזמן מבואנוס איירס, כי על הקונסולים הארגנטינאים נאסר במפורש להטביע ויזה בדרכון נאנסן ללא הוראה ישירה מבואנוס איירס. כל העסק היה תלוי במידת ההשפעה שניתן היה להפעיל בבואנוס איירס. אין לי ספק שאתה וחבריך עשיתם כל אשר ביכולתכם.
היה עלי להודיע לד"ר דאם/4 מה משמעותו של העיכוב בעבורנו כאן, ואינני רוצה להלאות אותך עם התיאור.
זה עשוי לנחם אותך שכאן בארצות הברית, ומתברר שגם בקנדה, האפשרויות שלנו נרחבות ואיתנות. בקרב ראשי הציונים והחוגים הנרחבים יותר של ההסתדרות הציונית הישנה שוררת כאן כמעט אי_שביעות רצון כללית מכל ההנהגה הנוכחית שלה. שוררת הרגשה ברורה שללא שינוי גדול יהדות אמריקה לא תוכל להתמודד עם המשבר העולמי המתקרב והולך. עד כה עדיין לא נמצא טוען ראוי לכתר - יחיד או קבוצה -
שידרוש את התפקיד. כך שהדרך פתוחה לניסיון אמתי לזכות בהשפעה מכרעת כאן. עמדתם של יהודי אמריקה כלפי תנועתנו הייתה מאז ומתמיד תערובת מוזרה של שנאה והערצה, שבקלות יכולה להשתנות להתלהבות צרופה - בתנאי שנהיה מוכשרים/5 די הצורך לתפוס את 'הגל'.
לפיכך אנחנו
עורכים את תכניותינו באופן נרחב ומעמיק, והן תועברנה אליך ואל ד"ר דאם בתוך ימים מספר ברגע שהן תיקבענה סופית. אבל אני יכול כבר להודיע, שבמוקדן יעמוד הרעיון לכנס בתחילת הסתיו אספה נבחרת של יהודי אמריקה, שתהיה מבוססת על זכות בחירה כללית (כל יהודי או יהודייה מעל גיל 18 ייקראו לבחור, ללא קשר לנאמנותם המפלגתית, ללא שקל וללא תשלום אחר). לאספה זו יוצע להכריז על עצמה כנציגה כלל יהודית עליונה ובלעדית בוועידת השלום, ועליה לאמץ מצע של דרישות שבמוקדן תכניתו של מאקס נורדאו לארץ ישראל./6 הצלחתה של תכנית זו תהיה תלויה בוודאי באירועים שיתרחשו באירופה ובאסיה. אם עד אז תתפשט המלחמה, כפי שצפוי שיקרה, תהיה התרגשות גדולה בקרב יהודי אמריקה, וניתן לצפות שמספר האנשים שיתגודדו כדי להשתתף בבחירות לאספה הזאת יגיע לכדי שש ספרות. קיוויתי שאולי אפשר יהיה לחשוב על אספה פאן_אמריקנית,/7 אבל כרגע זה לא נראה סביר.
מלבד ההיבט הפוליטי של תכניותינו, אנחנו מכינים מספר מגביות מקבילות - מגבית עלייה ב' (שקיווינו לכנות אותה במגבית שלנו בד' א'/8 בשם 'לפרוץ את הגדרות'/9,
מגבית 'צי הפליטים',/10 מגבית 'הילדים החורגים' למען אנשינו בארץ ישראל, שאינם מקבלים דבר מן 'המגבית המאוחדת למען ארץ ישראל'/11 וכו'. אנחנו נגייס עזרה מחוגים חדשים לגמרי בחברה היהודית.
סבורני שאני מעריך מצב זה בצורה מפוכחת למדי ואפילו ספקנית, משום שזהו ביקורי הרביעי כאן, ואני יכול לומר שאני מכיר היטב לפחות את הקשיים של אמריקה, אם לא את אמריקה עצמה. אבל הפעם, על אף כל הספקנות שלי, אינני יכול להימנע מלראות כי הסיכויים האובייקטיביים הם לטובתנו ‒ אם רק נוכיח שאנחנו מוכשרים. גם בקשר לכך הייתי עד לפני ימים מספר חדור ביטחון. יש לנו כאן משלחת חזקה: בן_חורין,/12 קופלוביץ',/13 אקצין,/14 ירמה הלפרן,/15 גינזבורג,/16 נתניהו,/17 נציגי 'הארגון'/18 ובקרוב יהיה לנו גם צוות אמריקני בעל משקל ובעל השפעה חזקה באמריקה. אולם מובן שכל החישובים הללו היו קשורים למסע לדרום אמריקה ‒ בעבורי היה הכול בבחינת תכנית אחת כוללת, כך שעתה איאלץ לשקול הכול מחדש.
יהיה אשר יהיה, האמן_נא לי, ד"ר מירלמן היקר, שאני מודע מאוד לתמיכתך הנאמנה. תמיכה זו הייתה בעלת משמעות רבה בעבורנו: כאן בארצות הברית היא עזרה לנו להגיע למקום ולהתחיל, בלא שתהיה לנו מחויבות חומרית כלשהי כלפי בעלי בריתנו
האמריקנים, ואתה מבין עד כמה זה חשוב בתחילתה של מגבית כזאת. אנחנו לא נשכח כל זאת, ואני עדיין רואה את עצמי מחויב להבטחתי להחזיר את ההלוואה הזאת מתוך ההכנסות הראשונות של פעולתי בדרום אמריקה.
פירוש הדבר שבשום אופן לא ויתרתי על הרעיון. להפך, אנחנו שוקלים צעדים חשובים שעשויים לשפר באופן קיצוני את מצב הוויזה. בשל סיבות רבות, לא רק מדיניות, אני להוט מאוד להוציא אל הפועל את המסע הזה, ולהפוך אותו להצלחה. וייתכן שהחודשים יולי ואוגוסט באמת יתבררו כזמן טוב יותר מאשר אפריל.
בינתיים, תודיע לי בבקשה מהן תכניותיך (אלא אם כן כבר כתבת לי והמכתב נמצא בדרכו לכאן): ובעיקר מהן תכניותיו וכוונותיו של קולונל פטרסון.

שלך בנאמנות רבה,

ו' ז'בוטינסקי


1




במברקו מ10 באפריל הודיע מירלמן כי הוא סמוך ובטוח שהוויזה תתקבל בקרוב,אולם כרגע יש עדיין קשיים. הוא הבטיח לסייע לז'בוטינסקי במגבית (מ"ז, א28/3/1).
2 המברק הזה לא נמצא.
3 ד"ר נחום גולדמן -
Goldmann (כרך ה, איגרת 48, הערה 5) היה מנהיג ציוני. הוא נמנה עם מייסדיו של הקונגרס היהודי העולמי, וכיהן כנשיאו בשנים 1949^1977. באותה עת הוא שהה בארצות הברית.

4 ד"ר יעקב דאם (ראו לעיל, איגרת 54, הערה 1).
5 במקור בגרמנית (כאן ולהלן): tüchtig
6 דהיינו עלייה המונית בפרק זמן קצר.
7 הכוללת את אמריקה הצפונית והדרומית כאחד.
8 בדרום אמריקה.
9 במקור בספרדית: Quebravallas
10 מגבית למימון צי אניות שישיטו את הפליטים היהודים מאירופה לארץ ישראל.
11 במקור באנגלית: The United Palestine Appeal; המגבית נוסדה ב1925. בעניין 'הילדים החורגים' ראו לעיל, איגרת 19, הערה 1.
12 אליהו בן_חורין (לעיל, איגרת 8, הערה 3).
13 אהרן קופלוביץ' (לעיל, איגרת 11, הערה 4) לא מכבר שימש כיושב ראש נשיאות הצ"ח בלונדון. בארצות הברית הוא נתמנה למנהל המשרד של משלחת הנשיאות ולדוברה.
14 ד"ר בנימין אקצין (לעיל, איגרת 2, הערה 2).
15 ירמיהו הלפרן.
16 אליאס אליהו גינזבורג (ראו לעיל, איגרת 87, הערה 3).
17 בנציון נתניהו, לימים פרופסור להיסטוריה, היה חבר משלחת נשיאות הצ"ח בארצות הברית ונמנה עם עוזריו הקרובים של זאב ז'בוטינסקי. הוא היה ממונה בין השאר על הקמת אמצעי פרסום של הצ"ח וניהולם, וכמו כן היה אחראי על ארגון עצרות העם של ז'בוטינסקי בארצות הברית (ראו כרך
יא, איגרת 160, הערה 17). ראו גם כרך י"ד, איגרות 62, 69 ולהלן, איגרת 141).
18 נציגי הארגון הצבאי הלאומי.