מכתב זאב ז'בוטינסקי - ניו יורק, אל אברהם כהן - ניו יורק

מספר האגרת : 4228

סימול התיק: א 1 - 2/ 30/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (2/1/1940-17/4/1940) תיק ב' (18/4/1940-31/5/1940)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : כהן אברהם
תאריך האגרת: 10/04/1940
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\150929.pdf הורדת קובץ

תוכן



102 אל אברהם כַּהַן,/1 ניו יורק
ניו יורק, 10 באפריל 1940 אנגלית
10 באפריל 1940
מר כהן היקר,
זה מכתב פרטי לא לפרסום: מעין תזכיר שניתן להגישו לדיפלומט או לחבר קונגרס לעיונו האישי. תמיד סברתי שאל עיתונאים במעמדך צריך להתייחס בדרך דומה - מעת לעת יש להסב את תשומת לבם למצב נתון, מלבד מה שמכונה 'מכתב לעורך'.
חברים הראו לי את מאמרך על אודותי בפאָרווערטס מ31 במארס,/2 וכמובן קראתי אותו בעניין רב. אולם אתה הרי יודע שאין זה תפקידי לדון עמך בנושא המיוחד הזה. יש נושא חיוני לאין שיעור שהנך מזכיר בקטע האחרון: 'אסכם בהערה, שגורלם של היהודים תלוי בעיקר בתוצאות המלחמה. אם בעלות הברית ינצחו וההיטלריזם יושמד - תתפתח הדמוקרטיה, ובמקום שקיימת דמוקרטיה אמתית אין מקום לאנטישמיות... כך היה ברפובליקה הגרמנית וברפובליקה הצ'כוסלובקית, וכך שוב יהיה במשך הזמן כאשר שתי המדינות הללו שוב תהיינה רפובליקות.'/3
אולי זה משמעותי שאינך מזכיר את פולין, שהיא חשובה יותר ‒ יש בה 3,300,000 יהודים - כשני מיליון מתוכם נמצאים עתה תחת השלטון הנאצי; ואני סבור שהכרחי להפנות את תשומת לבך המיוחדת למצב דלהלן:
מנוי וגמור עם המשטר הנאצי לשלול באופן שיטתי מכל היהודים הללו את המשרות שבהן החזיקו בעת הכיבוש (רובן עבודות עלובות) ולמסרן לידי פולנים. קרוב לוודאי שהיהודי המגורש עלול להישלח ללובלין/4
או לתעלה הקרובה שמעבר לפינה ‒ המקום אינו משנה. משנה העובדה הסטטיסטית ששני מיליון פיות 'מסולקים' מכלכלת פולין, ואותן שלוש מאות אלף עד ארבע מאות אלף משרות אשר קיימו אותם הועברו לידי פולנים.
אם המלחמה תימשך שנה או שנתיים, שני מיליון הפיות בוודאי ימותו ובמצב זה לא תיוותר עוד בעיה. אולם אם הם ישרדו, ואז יגיע ניצחון בעלות הברית, ופולין תהפוך לדמוקרטיה וייכון שוויון זכויות, ייווצר מצב כזה: אותם שני מיליון הפיות ישובו מ'לובלין'4 (או מהתעלות), וייאלצו, מבחינה כלכלית, לדרוש בחזרה את 300 עד 400 אלף המשרות אשר במשך שנה או שנתיים נהנו מהם הפולנים. פולין היא מדינה ענייה, וממלחמה מסוג זה היא תצא ענייה יותר. נסה_נא לחשב ביחס לאמריקה מה תהיה המשמעות: נניח שעשרה או שנים עשר מיליון מהגרים יורשו להיכנס לארצות הברית בתוך שנה, או ליתר דיוק בבת אחת, וכדי להאכיל את כל הפיות הללו יידרשו (בצדק!) כשניים וחצי מיליון משרות בערים. את
הדבר הזה אני מכנה בשם מצבו של אנוך ארדן באופן המוני./5
יהיה מוזר אם אדם בעל רמה אינטלקטואלית כמוך לא יֵדע שמצב מסוג זה לא ניתן לרפא רק באמצעות חוקה דמוקרטית ושוויון זכויות./6 היו זמנים שבהם הליברלים הראשונים האמינו כי ניתן לשים קץ לרעב רק באמצעות זכות בחירה כללית; אנשים כמוך בילו את חייהם בניסיון ללמדנו שנחוץ הרבה יותר. זה רע ליהודים שאינם מבינים כי כאשר פולין תשוקם ותהפוך לדמוקרטית יהיה צורך הרבה יותר מזה כדי להבטיח את מחייתם של כל אותם יהודים מגורשים. ואם תוסיף לכך גם את כל אלה שגורשו ממדינות אחרות אשר נשלטות על ידי הגסטאפו, יהיו לא רק שני מיליון אלא שלושה מיליון יהודים; ואם המלחמה תתפשט לרומניה ולהונגריה ‒ עשויים להיות חמישה מיליון יהודים.
לכל זה אין כל קשר ל'ציונות' או ל'רביזיוניזם' (פרט לכך שבמשך כל הזמן צפינו מראש את האסון הבלתי נמנע הזה). אני יכול להעלות על הדעת שכל מי שמצדד בהיטמעות יסכים, כי במקרה זה אין אפשרות להיטמע כלכלית, והתרופה היחידה היא יציאה המונית.7
כמובן שאנשים מסוימים מאמינים, שאם לאחר ניצחון בעלות הברית יונהג סוציאליזם תיפתר גם בעיה זו. ייתכן. אני מטיל בזה ספק, אך ייתכן. במקרה זה יש לומר ליהודים שניצחון בעלות הברית ללא סוציאליזם איננו התרופה לסבלם; וכולנו יודעים שלבעלות הברית, אם ינצחו במלחמה וישלטו במצב, אין כל כוונה להרשות למזרח ולמרכז אירופה להפוך לסוציאליסטיות. כפי שהעניינים עומדים וכפי שהם נראים באופקי המציאות, אפילו לדעתם של אופטימיסטים כמוך וכמוני אשר מקווים שבעלות הברית ינצחו ‒ התרופה המעשית היחידה היא היציאה ההמונית./7
אין טעם לדון בשאלה אם א' כּ'/8 או ו' ז'/9 מאמינים או אינם מאמינים באפשרות של יציאה המונית. כתבתי זאת כדי להצביע על ההיבט השלילי: ניצחון בעלות הברית ודמוקרטיה לא יעזרו לקהילות החשובות ביותר באירופה.
כדבֵּר עיתונאי יהודי ותיק אל משנהו, אני עדיין מצפה שתתריע בפני יהדות ארצות הברית על המצב הזה, משום שהם אלה שיצטרכו להתמודד עם הנטל חסר התקדים שייווצר, ואתה הרי זקן הסגל של העיתונות היהודית.
בין אם תעשה זאת ובין אם לאו, האמן לי.








שלך בנאמנות רבה

ובכבוד רב,

ו' ז'בוטינסקי
1
אברהם כַּהַן (1860^1951) היה עיתונאי, עורך וסופר בשפה היידית. הוא נמנה עם מנהיגי התנועה הסוציאליסטית
היהודית בארצות הברית. במשך כ50 שנה שימש כעורכו של היומון היידי הנפוץ בקרב דוברי היידיש בארצות הברית פאָרווערטס.

2 במאמרו המפורט 'וו. זשאבוטינסקי, וואָס
פאר א סאָרט מענטש איז ער' (איזה סוג של אדם הוא, ו' ז'בוטינסקי) שיבח כהן את כישוריו של ז'בוטינסקי כנואם, וכסופר, אך הסתייג מעמדותיו המדיניות ומהדרישות שאותן הציג בנאומו במרכז מאנהטן ב19 במארס 1940 (ראו לעיל, איגרת 75, הערה 1).
3 הקטע המצוטט מהפאָרווערטס הוא במקורו ביידיש בכתב לטיני.
4 ב27 בספטמבר 1939 הודיע ריינהארד היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך, לראשי מחלקות המשרד ולמפקדי האיינזאצגרופן, על תכנית לגירוש יהודים למזרחה של פולין - אל אזור לובלין_ניסקו.
אזור זה אמור היה לשמש שמורה יהודית
((Judenreservat
שבה ביקשו הנאצים לרכז
את יהודי פולין שנמצאו בתחומם ואת יהודי הרייך הגרמני (ראו שאול פרידלנדר,
שנות ההשמדה 1939^1945, עמ' 54^55, 58). על תכנית לרכז את יהודי פולין באזור לובלין פורסם ביומון דבר ב3 בנובמבר 1939.
5 Enoch Arden situation en masse; אנוך ארדן הוא גיבור הפואמה 'אנוך ארדן' מאת המשורר הבריטי אלפרד טניסון – Alfred Tennyson (1809^1892). ספינתו של אנוך נטרפה בים והוא מצא מקלט באי שומם יחד עם שניים מאנשי צוותו. כעבור כעשר שנים חזר אל ביתו ומצא שאת מקומו תפס יריבו. הוא לא התוודע למשפחתו ומת משברון לב.
6
במקור בגרמנית: Gleichberechtigung
7 כאן ולהלן במקור: Exodus
8 אברהם כַּהַן.
9 ולדימיר ז'בוטינסקי.