241 אל חברי ואוהדי הצ"ח
לונדון, 11 בספטמבר/1 1939 אנגלית
טיוטת חוזר:
אלמוני יקר,
זהו מכתבי מס' 1, ואני מקווה שיהיה באפשרותי לעדכן אותך לגבי השקפותינו ותקוותינו כאן, במכתב אחת לשבוע (אחת לשבועיים?).
נראה שאתה, וידידים נוספים במקומות שונים, מתמרמרים על כך שטרם הוגשה מטעמנו תכנית מוגדרת. אמת, ולא אנסה להכחיש, שהיעדר תכנית היא עובדה מטרידה. אולם אין להפריז בנזק.
ראשית כול, זה מאוד בלתי הוגן להעלות על הדעת, שאי_פרסום תכנית עד כה נגרם באשמת תנועתנו או הנהגתה. דבר זה נגרם אך ורק בשל מצב העניינים בעולם. כפי שידוע גם לך, עד עצם היום הזה אנשים רבים בארצות שונות עדיין מטילים ספק אם אכן תתנהל מלחמה 'אמתית' במערב./2 יתר על כן, לא ברור אם המזרח התיכון יהיה מעורב בסכסוך. ברור, שכל עוד כל אלה נשארים בגדר חוסר וודאות, אין טעם ואפילו מגוחך לפרסם תכניות כלשהן, כגון מה על היהודים לעשות או לא לעשות באירוע זה או אחר, בשעה שאין אפשרות להתייחס לאירוע כלשהו שסביר להניח שיתרחש.
דרך אגב, זכור לי מצב מאוד דומה במלחמה הקודמת,/3 גם כן בחלקה הראשון. כל עוד טורקיה נשארה ניטרלית לא ניתן היה לדבר על גדוד עברי, וגם לא על מדיניות מלחמה יהודית באופן כללי. להפך, רובם המכריע של היהודים בעלי התודעה הלאומית, שלא השתייכו לאימפריה הבריטית ולצרפת, הרגישו שאינם מסוגלים להכריע למי נתונה אהדתם, משום שאנגליה, אותה אהדו, הייתה בעלת בריתה של רוסיה הצארית שנואת נפשם,/4 וארץ ישראל לא עמדה עדיין על הפרק להכריע את הכף. רק לאחר הצטרפות טורקיה למלחמה לצד הגרמנים/5 החלה להתגבש כראוי האוריינטציה האוהדת את מדינות ההסכמה,/6 אף על פי שמבשרי הצ"ח יצאו עם תכנית להקמת הגדוד העברי עוד ב.1915/7 נדרשו ליהודים ולמשרד המלחמה הבריטי שנתיים כדי לקבלה.
אמת, הפעם יש סיבות מדוע רעיון 'מדיניות מלחמה' מיוחדת ליהודים כבר אינו צריך להפחיד את חלק הארי של דעת הקהל היהודית, כך שניתן לשער, כי כאשר תצא לדרך תכנית חדשה מסוג זה, היא תכבוש לבבות בקצב מהיר יותר. אנו מקווים, שזה יקרה כאשר יגיע הזמן להפעיל את התכנית, כלומר כאשר יתברר באופן ברור למדי איזו מלחמה עומדת בפנינו, מה תהיה עוצמתה, משך הזמן שלה, היקפה הגיאוגרפי וכו', והיכן 'היהודים נכנסים לתמונה'.
ואפילו אז השאלה לא תיראה כה פשוטה כפי שמדמיינים לעצמם האופטימיסטים. ב1917 היה
על משרד המלחמה הבריטי להסכים להקמת גדוד עברי, בעיקר משום שזו הייתה הדרך היחידה לגייס מהגרים יהודים ללא גרימת עוול שערורייתי./8 אולם היום יהודים זרים, הן בבריטניה הן בצרפת, מסיבות שאין צורך לפרטן, עומדים לרשות כל דורש ללא ויתורים מיוחדים כלשהם, אף על פי שרובם היו מעדיפים להצטרף ליחידות עבריות. פרט לכך, כיום לא עומדת שאלת הגבלת שירותם רק לחזית הארץ_ישראלית; להפך, לפי מצב העניינים כיום ארץ ישראל תישאר החזית היחידה שבה לא תתרחש לחימה כלל. ואשר לעניין הלחימה 'כיהודים' בחזיתות האחרות – כבר נשמעים קולות המייעצים שלא לפעול בדרך זו, משום שהנאצים מחזיקים מיליוני יהודים כבני ערובה והם עלולים לנקום באמצעות הגברת סבלם.
עם זאת, יכול אני להבטיחך שחרף כל החששות הללו, אנו - הצ"ח - מצדדים מאוד בהקמת גדודים עבריים בכל צבאות בעלות הברית. למעשה, מגעים רשמיים בנושא זה התקיימו (בשתי בירות) החל מן השבוע הראשון של המלחמה;/9 עד כה ללא תוצאה, ויהא קשה לצפות אם, ומתי, ניתן לצפות במידה מסוימת של ביטחון לתוצאות חיוביות. אולם עליי להודות בגלוי שהשאלה כולה, כלומר יחידות יהודיות במסגרת צבאות לא_יהודיים, חשובה הפעם הרבה פחות משהייתה במלחמה הקודמת. בשעתו, להקמת גדוד עברי היה ערך כסימן היכר להתחלת ההכרה בלאום היהודי בהיסטוריה המודרנית, ושליחתו של גדוד זה לארץ ישראל היוותה הכרה בשאיפות הציוניות. יותר מדי אירועים אירעו מאז 1917 – לטוב ולרע – מכדי שהסמלים התמימים הללו ישמרו על ערכם משכבר. כולנו נשמח אם לוחמים יהודים בשורות צבאות בעלות הברית ירוכזו בסופו של דבר ביחידות יהודיות עם תגים יהודיים וכו', אבל מבחינה מדינית דבר זה כמעט לא ישנה קונקרטית את עתידם של בני עמנו ברחבי העולם ואת עתידה של ארץ ישראל.
הכול חייבים להבין זאת היטב. המאמצים להקמת יחידות יהודיות בצבאות בעלות הברית יימשכו אך ורק כעניין של צדק ושל שירות מעשי, וכחלק ממדיניותנו נגד ההתבוללות; אך בתנאים הנוכחיים, שאלה זו היא בעלת חשיבות משנית.
המצב עלול להשתנות כאשר המלחמה תתרחב לארץ ישראל, אבל אפילו במקרה זה, להקמת 'יחידות יהודיות במסגרת צבא ארץ ישראלי' לא תהיה חשיבות מדינית מכרעת. צבא ארץ_ ישראלי כזה יכלול מן הסתם גם יחידות ערביות, וכתוצאה מכך תיחלש תביעתנו למונופול על ארץ ישראל. אף על פי כן, עדיף שאם אי פעם יוקם צבא 'ארץ_ישראלי', יהיו בו
יחידות נפרדות ליהודים ולערבים ולא גדודים מעורבים. אבל זה יהיה עדיין רחוק מפתרון הולם באמת של הבעיה הגדולה העומדת בפנינו ברגע היסטורי זה: מהי הדרך הטובה ביותר להשתמש בכוח האדם היהודי במלחמה 'גדולה של ממש'. בעיה זו לא תוכל להיפתר על ידי קיום יחידות וגדודים, שיהיו להלכה ולמעשה, אך ורק יחידות הכפופות לצבא של אומה אחרת.
המאפיין הגרוע ביותר של הטרגדיה היהודית שלנו בסכסוך הנוכחי הוא שהיהודים (אם לנקוט בביטוי אמריקני עממי) 'אינם על המפה'. שוב – כפי שקרה בשלבים הראשוני של המלחמה הקודמת – הטיפול בשאלה היהודית נעשה כאילו אין לה כל קשר למלחמה, לסיבותיה ולמטרותיה. החל בשרים וכלה בחברות פרטיות (למשל, איגודים בחבר הלאומים), נמנעים מלהזכיר את היהודים בשעה שהם מדברים על 'מטרות המלחמה'. גם על העובדה, שהיהודים הם הסובלים העיקריים כתוצאה מחורבנה של פולין עוברים בשתיקה. אין אפילו הבטחות למתן פיצויים ליהודים. כל זה בוודאי נחשב מיותר, משום ש'ליהודים אין כל ברירה אלא לשנוא את גרמניה הנאצית ולתמוך בבעלות הברית'. במלחמה הקודמת, כאשר הם שנאו את רוסיה הצארית, כדאי היה למדינות ההסכמה להציע מחיר כלשהו כדי לזכות בתמיכתם; אבל כיום נראה שההשקפה הרווחת בחוגים הקובעים היא שחבל לטרוח, משום שהיהודים הפכו במדיניות בעלות הברית למעין נספח שאינו מקבל שכר, וגם אם לא יבטיחו להם כל עזרה, ואפילו יתכחשו לתקוותם הלאומית בנוגע לארץ ישראל, לא תהיה להם ברירה אלא לעזור לבעלות הברית בכל כוחם, בין אם ביחידות יהודיות או מפוזרים בקרב חיילים אחרים, בכל חזית מלחמה או מאחורי קווי החזית; לא זו בלבד שאין צורך לנסח מטרות מלחמה מיוחדות למענם
–אפילו אין צורך להיוועץ בהם כיצד והיכן יורשו לשרת.
את המצב האבסורדי הזה צריך לחסל ללא רחמים, אם יש בנו תקווה לראות בתום המשבר עם יהודי שמח יותר. כרגע אינני יכול להוסיף לנושא, אבל הֱיֵה בטוח שזהו הבסיס עליו בנינו את תכניותינו. אנו רוצים בניצחון בעלות הברית, אולם שמה של אחת מבעלות הברית הוא ישראל, ועובדה זו חייבת להיות מורגשת.
[ו' ז'בוטינסקי]
1 התאריך משוער על פי התוכן.
2 באותה עת היה מוקד המלחמה בפולין, ואילו בחזית המערבית הייתה פעילות צבאית מוגבלת מצד חיל האוויר הבריטי וכוחות קרקע צרפתיים.
3 במלחמת העולם הראשונה.
4 בגלל האנטישמיות.
5 טורקיה הצטרפה למלחמה לצד גרמניה
ואוסטריה-הונגריה חודשיים לאחר פרוץ המלחמה - ב29 באוקטובר 1914 הפגיזו אניות המלחמה שלה את נמלי רוסיה בים השחור. ב2 בנובמבר הכריזה רוסיה מלחמה נגד טורקיה וב5 בנובמבר הצטרפו להכרזה בריטניה וצרפת.
6 בריטניה וצרפת.
7 את הרעיון להקמת 'יחידה צבאית של מתנדבים, שתסייע במיוחד בכיבוש
ארץ ישראל...' העלה ז'בוטינסקי לראשונה בתחילת נובמבר 1914 (כרך ב, איגרת 3). בתחילת מארס 1915 הוא יזם באלכסנדריה הקמתו של גדוד עברי
- גדוד נהגי הפרדות (כרך ב, איגרת 12). גדוד זה היה הגרעין לגדוד העברי שנטל חלק פעיל בכיבושה של ארץ ישראל, שזאב ז'בוטינסקי היה היוזם והמחולל שלו.
8 מכיוון שהמתנדבים לגדוד העברי היו אזרחי רוסיה הצארית, לא ניתן היה להחיל עליהם את חוק גיוס החובה אשר אושר בפרלמנט הבריטי בינואר 1916.
9 ראו לעיל, איגרות 233, 236.