298 אל ריצ'ארד הנרי מיינרצהאגן,/1 לונדון
לונדון, 27 בדצמבר 1939 אנגלית
27 בדצמבר 1939

קולונל מיינרצהאגן היקר,
אני מקווה שבילית את חג המולד בנעימים, ואני מאחל לך שנה חדשה מאושרת.
אני מודאג ביותר מן המעצרים ועונשי המאסר שנגזרו על אנשי ההגנה העצמית שלנו בארץ ישראל./2 החבורה האחרונה, זו שנדונה ל10 שנים ול6 שנים, מורכבת מרביזיוניסטים, וכוללת מספר בנות. כאשר כתבתי בעניינם למר מלקולם מקדונלד הוא השיב, שאינו רואה כל הצדקה להמשך ההתחמשות והאימונים הבלתי חוקיים של יהודים בארץ ישראל./3 אני מקווה שאינני צריך להגיב על תשובה זו בכותבי לאדם בעל ניסיון כמוך – זו לפחות הנחת היסוד שמנחה אותי בכתיבתי אליך בכלל. הייתי רוצה רק להוסיף, שעם פרוץ המלחמה החליטו חבריי בארץ ישראל מיוזמתם לתרום להשקטת הארץ, והם לא פיללו שיגמלו להם על המחווה בניסיון לשתק את ההגנה העצמית היהודית, שכה חיונית לביטחוננו בעתיד./4 מעבר לכל פוליטיקה יש בכל זה דבר מה מביך מבחינה מוסרית.
לרוע המזל רו וח כאן כלל, שבאווירה כזו שום תלונה אינה תקפה, אלא אם כן היא מלווה באיום מוסווה המדגיש את יכולתו של המתלונן לגרום נזק, כגון דבר מה הנוגע לדעת הקהל האמריקנית וכדומה./5 אינני טוען שיש להשתמש ביכולת לגרום נזק ולנקוט אמצעי תגמול במקרה שהעוול לא יתוקן, אבל אני אומר לך שכל העניין הזה מוטעה לחלוטין ואפילו גרוע מזה.

[ו' ז'בוטינסקי]
1 קולונל ריצ'ארד הנרי מיינרצהאגן (כרך ג, איגרת 108, הערה 4) היה קצין מודיעין בצבא הבריטי ונחשב למומחה לענייני המזרח התיכון. בשנות העשרים הוא היה יועץ צבאי במחלקת המזרח התיכון של משרד המושבות. מיינרצהאגן נמנה עם אוהדי הציונות ועם ידידיו של ז'בוטינסקי.
2 ראו לעיל, איגרת 294, הערה 2.
3 מכתבו של ז'בוטינסקי ותשובת מלקולם מקדונלד לא נמצאו.
4 קולונל מיינרצהאגן השיב שהוא מבין לדאגתו של ז'בוטינסקי בעקבות פסקי הדין, אולם האימונים הבלתי חוקיים של הנאשמים אינם מסייעים למלחמת בעלות הברית (מכתבו מ29 בדצמבר 1939; מ"ז, א27/3/2).
5


במכתב הנזכר לעיל הוסיף קולונל מיינרצהאגן, כי כל עוד ארץ זו נלחמת על חייה באירופה, גרימת נזק נחשבת לעבירה פלילית.