296 אל מיכאל השכל, יוהנסבורג
לונדון, 26 בדצמבר 1939 אנגלית
לונדון, 26 בדצמבר 1939
סודי ביותר
מויסיי סולומונוביץ'/1 יקירי,
סלח לי על שתיקתי הארוכה. כמוני כמוך – מותו של יעקבי גרם לי שברון לב. באופן מפתיע, לא בהתחלה: אפשר שחשתי הקלה ביודעי שהוא לפחות לא יישאר בעל מום. אולם עם חלוף הזמן, אני מתחיל לחוש באבדה. בכל יום יש מקומות או מצבים שפתאום מזכירים לי היכן עמד, ומה עשה או אמר - לפני שנה או שנתיים, או אפילו כמעט אתמול. אני מודה שאני מרגיש חסר ישע – מאז 1931 לא היה דבר שנעשה בלעדיו; אני מרגיש כמי שמטפס במדרגות תלולות ללא מעקה. אבל גרועה מכך היא האבסורדיות הנוראה של הקץ זה.
אני תוהה, האם ידועים לך הפרטים? נראה שהוא היה חולה במשך שנים רבות: גידול מתחת לגולגולת. זו הייתה הסיבה לכאבי הראש שלו. בספטמבר הם נעשו לפתע בלתי נסבלים, אבל הרופא שאליו הוא הלך (לאחר לחצים רבים מצד עדנה ומצדנו) מצא שזה סינוסיטיס. לכן הוא נסע לבוקארשט בענייני עלייה והבנק: משם קיבלנו בוקר אחד מברק בו צוינה הדיאגנוזה הנכונה והודיעו לנו שהוא ייסע לפאריס בלוויית ידיד שהוא רופא. עדנה נסעה בכדי לפגוש אותו ולבלות אתו את השבוע האחרון. היא מאופקת, אבל אני חושב שזה היה גיהינום בעבורו ועינוי בעבורה. הוא נפטר 20 דקות לאחר הניתוח. המנתח (מן הסתם הטוב ביותר באירופה – וינסנט/2) אמר שמעולם לא ראה גידול בגודל כזה. מוטב ליעקבי שלא נשאר בחיים.
גברת שהרבתה לראותו בבוקארשט הייתה כאן בשבוע שעבר (היא אשתו של אחד ממנהלי בנק העלייה). מסיפורה נראה שבעת שהותו שם, על אף שהיה חצי משותק בגלל כאב בלתי פוסק, הוא המשיך לפעול בצלילות/3 רבה ובמרץ. אני מצטער על שאינני יכול לספר לך על כך הכול – זה היה מעניין אותך, וגם הייתי רוצה להתייעץ אתך בדבר פרטים רבים הנוגעים למצב.
עדנה אמיצה מאוד ומקסימה; היא לא תיתן לאסון לשבור אותה ואת הילדים. היא החליטה להמשיך ולהתגורר באנגליה, וחזרה לרחוב הודפורד מאזור הכפר, לשם יצאה כאשר ניתנה הוראת הפינוי./4 היא סיפרה לי שכתבת לה ושאלת מה תוכל לעשות למענה, והיא התרגשה מאוד עד עמקי נשמתה. אני חושש שמאוד קשה לה: כולנו זרים לשפתה ולדרך חייה. היא אף פעם אינה מראה זאת/5 – אבל אפשר לנחש זאת אם נְשווה בנפשנו מה מרגיש אדם בנעליה ובגילה המוקף בידידים מהקוטב הנגדי. אנה מארקובנה מאוד אוהבת אותה ואת
הילדות, וסבורני שעדנה משיבה לה אהבה. אבל איכשהו אני מרגיש שמכולנו, אתה הוא היחיד שהיא מרגישה אתו יותר בנוח מכולם, ומכתבך היה בשבילה נחמה גדולה.
האם היא זקוקה למשהו במיוחד? אינני יכול לומר. לי לפחות עדיין לא ברור, אם יהא עליה לשלם מס עיזבון על כספי הביטוחים השונים, ואם כן - כמה. בהתאם להסכם, בנק העלייה חייב לה משכורת במשך שנה, דהיינו 720 לירות שטרלינג, ואני מקווה שנוכל לשלם זאת במספר תשלומים קצרי מועד: אולם כרגע נכסי הבנק והמזומנים מסתכמים בסכום שהופקד באחד מחמשת הבנקים הגדולים, ואשר ישתחרר מן הסתם לאחר המלחמה – אף על פי שאנו מנסים, כמובן, להשיגו עכשיו. אולם אין לי רצון לדבר היום על עסקים.
תודה מעומק לבי על מילותיך החמות אליי אישית. אל דאגה, גם כך עשית רבות בשבילי./6 לו יכולתי לנצל את הצעתך האדיבה, הייתי מבקש טובה אחת: עזור לי להביא את אוטו זיידמן/7 ליוהנסבורג.
נסיעתנו לאמריקה נדחתה בשל התקנות האנגליות שלא להנפיק ויזת הלוך ושוב – וללא ויזת שיבה אין הקונסוליה האמריקאית מנפיקה אישורי כניסה לאמריקה. אבל נראה שעכשיו נקבל את כל הוויזות. מאידך גיסא, אין הרבה היגיון להגיע לארצות הברית בעקבות נציגי ההסתדרות הציונית הישנה, לכן אני חושב שלא נצא לפני סוף ינואר – אם קו זיגפריד/8 עדיין יתקיים, דהיינו אם עדיין תהיה מלחמה. אני נמנה עם אלה החשים בעצמותיהם כי סוג זה של דברים אינו טבעי; ולא אופתע אם באחד הבקרים דבר מה יתמוטט בגרמניה, וקבוצה חדשה של בני כלבה – שתכנה עצמה הרייך הרביעי – תציע לפנות את וארשה ואת פראג ולשוב להיות ידידים. אבל הבטחתי שלא לדבר על עסקים.

יברכך האל,

ו' ז'בוטינסקי

1 במקור ברוסית.
2 הנוירוכירוג קלוביס וינסנט ((Clovis Vincent נמנה עם מייסדי הנוירוכירורגיה בצרפת.
3 במקור ברוסית.
4 מחשש להפצצת לונדון עזבה עדנה יעקבי עם שתי הילדות לתקופה קצרה את העיר.
5 מתחילת המשפט עד כאן במקור ברוסית.
6 שני המשפטים במקורם ברוסית.
7
אוטו זיידמן ((Otto Seidmann היה בעבר נציב בית"ר באוסטריה. לאחר ה'אנשלוס' הוא הגיע לדרום אפריקה והשתלב בפעילות בית"ר במקום.
8 קו זיגפריד (Siegfried) היה קו הגנה גרמני לאורך הגבול עם צרפת.