262 אל ועד המורשים, תל אביב
לונדון, 20 באוקטובר 1939 עברית
20 באוקטובר 1939

אדוני הנכבדים,
קראנו אתמול באיט"א/1 על ההסכם בינכם ובין הועד הלאומי./2 את מברקנו בנוגע להסכם הזה בטח קבלתם, בו הבענו לכם את איחולינו הטובים לסדור החדש;/3 ואין עלי אלא להוסיף מלים מעטות. מראשית המלחמה נתנו לועד המורשים אבטונומיה מורחבת ביחס לענינים הארציים: ההסכם הזה הוא כמובן צעד אבטונומי שנעשה בגדר הזכות המורחבת הזו ועל אחריותכם אתם. אין זה ביכולתנו וגם אין ברצוננו לדון פה מרחוק על טיב ההסכם: בטח עשיתם בכבד ראש מתאים. ואנו תקוה שהנסיון יביא לידי מסקנות משמחות. אנו נביט אליו כאל 'נסיון' במובן הראשון של הבטוי – כעין בחינה לישוב, כדי לראות אם מסוגל הוא לחיי שותפות עם תנועתנו. לא נכיר (ובלי ספק אין זו כוונתכם) כי היחס 2 על 18 הרהו נכון,/4 אבל עוד במכתבינו הראשונים אחרי פרוץ המלחמה הטעמנו, כי לא חשוב לנו כעת ל'השפיע' על תכסיסי מוסדות הישוב בשטח המדיניות הגבוהה היות ואין מקום למדיניות גבוהה לעת עתה, ולכן לא איכפת לעת עתה אם ירבו או ימעטו באי_כוחנו בועד הלאומי. העיקר הוא לבחון ולראות אם יש הנטיה ביתר המפלגות לשמוע לדברי צדק וטעם, או רק הנטיה הנושנה לשעבד את תועלת האומה לגורמים מפלגתיים. את הנסיון הזה, אנו בטוחים, תעשו בזהירות שקטה, בטאקט ובמתינות ובסבלנות, מבלי להתרגז בגלל דברים של מה בכך, מוכנים לסלוח כל שגיאה פעוטה אם רק יש תקוה להגיע לאיחוד אמתי על בסיס הרעיון המדיני הנכון. אין צרך שתבליטו את השתתפותכם בכל ויכוח רגיל, אין צרך שתתאמצו יותר מדי בתיקון טעויות או שגיות של זולתכם; התואר המתאים ביותר לעבודתכם בתקופת נסיון זו הרהו אולי 'אובזרבר';/5
כמובן אין זאת 'עצה' כי אם רק הד_ר שם מרחוק, ואם תמצאו שלא נכון הערכנו במלים דלעיל את המצב המעשי – תעשו כטוב בעיניכם אתם; אנו רק רצינו להטעים ולהדגיש כי איננו רואים בצעד הזה שום כוונת 'כיבוש' וגם לא נצפה ל'כיבושים' ברגע זה. בחינה לישוב ולא יותר.
הערה אחת: בראשית השנה האזרחית החליטה הנשיאות לחדש באפן פורמאלי את הועד הפועל של ברית הצה"ר, ונתנה אבטונומיה פורמאלית להצה"ר בתור שכזו לפעול בשטח היחסים עם 'מוסדות יהודים שהם מחוצה לצ"ח'. כוונתנו היתה לתת אפשרות לצה"ר לקבל התחיבויות – וגם לעשות בנאמנות כל מה שהתחייב – בלי לקשור ולחייב בזה את הצ"ח
ואת הנשיאות. ההסכם שנכרת כעת בארץ בשם הצה"ר הוא בעינינו דוגמה לסדר כזה. כמובן לא תבוא מצד הנשיאות שום פקודה או דרישה העלולה לעכב את 'הנסיון', אבל טוב שתזכרו את ההבדל הפורמאלי, ואם יהיה צרך (צרך אמתי והכרחי) שגם תזכירו אותו לשותפים. הצה"ר בארץ התחייבה, וכל אותם המוסדות שהם חלק אורגאני של הצה"ר הארצית ישמרו על מלוי ההתחיבות. אנו תקוה שזה ברור.
ועתה הצד הממשי והחמרי שבענין. שני מברקים שלנו לכם – או יותר בדיוק למר רוטנברג על ידיכם; בשניהם דרשנו תשובה על תביעת 'שויון הזכויות הכלכלי' ושניהם נשארו בלי מענה עד היום הזה. לא ידוע לנו גם כן אם הגשתם את התביעה הזאת, ובאיזו צורה הגשתם אותה, ולמי הגשתם – לועד הלאומי או לסוכנות או למוסד הכלכלי המשותף שעל יצירתו הכריזה העתונות בראשית ימי המלחמה. במכתבו של ה' פרניק כמעט שאין רמז לכל הצד הזה של המצב/6 – כאילו עשירים ושאננים מוסדותינו בארץ, ולא חשוב בעיניהם אם ייהנו או לא ייהנו מהמגביות הנעשות כעת בכמה מדינות לשם הצלת הישוב בכללו. קשה להבין את יחסכם זה; הלא ידוע לנו היטב כי אינכם עשירים ואינכם שאננים. ובדעתנו את המצב הזה עשינו התאמצויות אַל_טור7 לשלוח צירים לדרום אפריקה ולארצות הברית, ושתיהן תצאנה לדרך בקרוב. תפקיד הה' בריסקו ונחום לוין בדרום אפריקה הוא כולו מגבית, תפקיד המשלחת לאמריקה – חציו מגבית; ואנו תקווה כי בשתי הארצות האלה (אחרי כן גם בדרום אמריקה) נוכל ליצור אמצעים, אבל קדם כל צריכים אנו לדעת מהן מטרות המגבית: רק 'פוליטיקה' או גם מוסדותינו בארץ? הלא מבינים גם אתם מה חשוב לנו לדעת, בטרם נכריז על המטרות, אם קבלו שכינינו הטובים את דרישת השויון הכלכלי או אם סירבו. אם סירבו, המצב פשוט וברור: נכריז שגם בתקופת חירום זו מבדילים אנשי הסוכנות בין חובבים לחורגים, ונצא ברעש גדול ובתקות _הצלחה מרובה. אם, להפך, יקבלו את דרישתנו – אז נצטרך להתאים גם את נסוח המטרות וגם את אופן התעמולה למצב החדש הזה. או אולי במקרה הזה – יוכרחו שני הצדדים (אנחנו והם) לשתף את הכחות למגבית מאוחדת, או חציה לחוד וחציה בשיתוף, או מי יודע מה. על כל פנים, דבר אחד צריך להיות ברור לכם: אי אפשר להתחיל במגבית כל זמן שלא ידוע לנו, באופן מדויק ורשמי, אם נתקבלה או נדחתה דרישתנו. השאלה הראשונה בפי הצבור שאליו יפנו צירינו, תהיה השאלה הזאת: 'האם גם בתקופה שכזו אין אחוד
בישוב? הלא קראנו בעיתונים שאתם פניתם בדרישה ידועה – האם נדחתה?' ולא טוב אם נגיד 'כן, נדחתה' – ולמחרת תבוא הכחשה מהסוכנות. באמת חבל לי על הזמן שבזבזתי לבירור של דבר אלמנטארי שאיננו דורש בירור, אבל מה לעשות אם אינכם עונים על השאלה העקרית, ובזה מעכבים את התחלת תעמולתנו?

טלגרפנו לכם אתמול עוד פעם./8 מחר נכתוב עוד פעם למר רוטנברג, והעתק המכתב יצורף בזה; אבל אם מר רוטנברג שותק הרי זה עסקו הוא – אתם חייבים הייתם להודיע לנו על כל צעד שעשיתם, ועל כל תשובה שקבלתם או שלא קבלתם.

אם גם הפעם לא תענו, נראה בזה ראיה שאין אתם מעונינים בצד התקציבי של מגביותינו, ולזה נתאים את שני המפעלים.
ה' פרניק במכתבו הבטיחנו, שבעוד מעט נקבל דין וחשבון של הד"ר אלטמן על השיחה הרשמית שהיתה לו עם בית הממשלה: עד היום לא הגיע.

נאמנכם,

ז' ז'בוטינסקי













1 אידישע טעלעגראפן אגנטור (הסוכנות הטלגרפית היהודית).
2 לעיל, איגרת 261, הערה 1.
3 לעיל, איגרת 261.
4 על פי ההסכם צורפו שני חברי הצ"ח (ד"ר אריה אלטמן וד"ר אפרים ואשיץ) להנהלת הוועד הלאומי, שמנתה 18 חברים.
5 אנגלית: observer, דהיינו משקיף.
6
במכתבו של עזרא פרניק, חבר ועד המורשים, מ2 באוקטובר 1939 בו דיווח על פעילות הצ"ח בארץ ישראל (מ"ז, ג10א/4/18/3).
7
המשמעות לא נתחוורה.
8 לעיל, איגרת 261.