240 אל ועד המורשים, תל אביב
לונדון, 9 בספטמבר/1 1939 אנגלית
ספטמבר 1939

1. מדיניות המלחמה
אני מאשר את הצהרת הנאמנות שלכם לבעלות הברית./2 לעת עתה הקמת יחידות יהודיות בתוך צבאות בעלות הברית אינה אפשרית. אולם זה פחות חשוב מאשר ב1918. אנו מתרכזים בתכנית להקמת צבא יהודי עצמאי שיתחיל במדינות ניטרליות. גרעינים עצמאיים כאלה בכל מקום שיוקמו, לא ישולבו אפילו ביחידות יהודיות, אלא אם כן יובטח להם אופי של צבא לאומי.
2. כלכלה
הטילו את הדאגה לפרנסתם של אוהדינו על היישוב,/3 ודִרשו שכל כספי הסעד או הקרנות/4 יחולקו בין כל המפלגות על פי מספרם היחסי של הסובלים. דרשו ייצוג הוגן בכל הגופים המנהליים. אם תתבקשו לעזור באיסוף כספים ברחבי העולם - אני מסכים באופן עקרוני. פנו ללונדון לקבלת פרטים. אנו מציגים כאן אותן דרישות, ומוכנים להגיב אם ניתקל בסירוב.
3. מידע כללי
הנשיאות בראשות הנשיא מתכוננת לנסוע לאמריקה, ותשאיר בלונדון צוות משרדי מצומצם בראשותו של יעקבי. המשרד בבוקארשט/5 עומד הכן במקרה שתחודש הפעילות. ביטלנו את המונופול של 'תל_חי' והתרנו איסוף כספים עצמאי בכפוף להסכמת הצ"ח המקומי. הנשיאות אינה יכולה להעניק תמיכות. השיחות עם מנהיגי מפא"י לא נשאו פרי./6 פגישת הנשיא עם מקדונלד מבשרת שיפור כלשהו ביחסים./7 ועד המורשים שהתרחב על ידי צירוף ואיחוד כל המוסדות ללא יוצא מן הכלל,/8 קיבל על עצמו אחריות ליצירת הרמוניה מוחלטת ועזרה הדדית. הודיעו לנציב/9 שז'בו מבקש להאיץ את יציאת השליח בקשר עם המכתב מאוגוסט,/10 וכמו כן יש לשלם לקופת חולים/11 ללא תנאי 240 לירות שטרלינג כפי שהורה השלטון. אשרו קבלה.

ו' ז'בוטינסקי

והנשיאות
1 זו טיוטה של מברק בכתב ידו של ז'בוטינסקי שנוסח על ידו. המברק נשלח לוועד המורשים מטעם נשיאות הצ"ח ב9 בספטמבר 1939.
2 ב10 בספטמבר 1939 פרסם ועד המורשים הצהרת נאמנות לבריטניה ולבעלות בריתה (המשקיף, 11 בספטמבר 1939).
3 במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו על תקציבי מוסדות היישוב.
4 במקור בעברית בכתב לטיני; כספי קרן היסוד וקרן קיימת לישראל.
5 מרכז העלייה בבוקארשט.
6 ב9 בספטמבר 1939 כתב אליהו גולומב לז'בוטינסקי, כי מאחר שלא היה המשך לשיחות שקיימו ביולי 1939 בדבר הסכם בין הצ"ח לבין ההסתדרות הציונית הישנה (ראו לעיל, איגרות 169, 171), הוא הציע לו להיפגש בלונדון
עם ברל כצנלסון, מראשי מפא"י, 'לשם שיחת בירור מוקדמת' (מ"ז, א27/3/1). בחודש ספטמבר קיימו השניים ארבע פגישות שבהן נידונה האפשרות להקמת חזית יהודית_ציונית
מאוחדת. אולם השיחות שבמוקדן עמדה שאלת 'כנסית הלאום', דהיינו 'הסתדרות ציונית אחידה על יסוד בחירה כללית בלי תשלום', הסתיימו ללא תוצאות. על פרטי השיחות על פי הדיווח של כצנלסון, ראו 'ברל כצנלסון שיחות עם ז'בוטינסקי בסתיו 1939' (מולד, אוקטובר 1960, עמ' 438^447).
7 אמנם מקדונלד לא היה מוכן להיענות לבקשותיו של ז'בוטינסקי, אולם חלק לו וליהודים שבחים (ראו לעיל, איגרת 239, הערה 1).
8 עזרא פרניק הודיע לנשיאות הצ"ח ב27 באוגוסט 1939, כי ראשי התנועה בארץ ישראל החליטו להקים הנהגה מורחבת, שתכלול את הפעילים מכל הארגונים ומכל חוגי המפלגה (מ"ז, ג10א/4/18/3).
9 בגלל מאסרו של דוד רזיאל, כיהן באותה עת ד"ר שמשון יוניצ'מן בתפקיד ממלא מקום נציב בית"ר בארץ ישראל.
10 כפי הנראה הכוונה לאיגרת 210 אשר כללה תכנית לעלייה מזוינת. הוא ביקש להעביר את המכתב באמצעות שליח לדוד רזיאל, שהיה כאמור עצור במחנה המעצר. הוא שוחרר באמצע אוקטובר 1939. מכאן, שלאחר פגישתו המאכזבת עם שר המושבות מלקולם מקדונלד (לעיל, איגרת 239), לא הסיר ז'בוטינסקי את התכנית מסדר היום. ראו גם להלן, איגרת 245, הערה 4
11 שם הצופן של הארגון הצבאי הלאומי.