254 אל ועד המורשים, תל אביב
לונדון, 29 בספטמבר 1939 עברית
29 בספטמבר 1939
כבוד ועד המורשים, תל אביב
אדוני הנכבדים,
לוטה בזה תמצאו את חליפת המכתבים בינינו ובין משרד הסוכנות בלונדון,/1 וגם את הפירוש שמסרו אנשי הסוכנות פה לאנשי הסט"א./2 הפירוש מלא כעס וגסות – סימן שהם מבינים את הסכנה ומפחדים פן נצא במחאה לפני הקהל הרחב.
זהו בדיוק מה שכתבנו לכם לפני יומים בקשר עם האיגרת המשונה של הנהלת הקרן תל_חי./3 אם נוכרח לצאת במגבית עצמאית, קדם כל דרוש לנו סירוב ברור מצד המוסד האחראי על תקציבי הישוב. אין זאת אומרת כמובן שמשרד הסוכנות בלונדון הוא הוא אותו ה'מוסד', או שמענה מר לוריא והפירוש שב'סט"א' הריהם אותו הסירוב הרשמי. אתם על המקום יודעים בדיוק מי ומי הם המוסדות האחראים – אולי הסוכנות, אולי הוועד הלאומי עם או בלי מר רוטנברג, אולי כולם יחד: לאלה תפנו או כבר פניתם, ומאלה תקבלו או תשובה חיובית או סירוב רשמי. העקר: אם המו"מ/4 ייגמר בסירוב – אז עלינו שבגולה תפול החובה הראשונה לארגן תו"מ/5 מחאה צבורית וגם מגבית בכל תפוצות המערב; ועל כן תצטרכו לשלוח לנו בלי כל דחוי את כל החמר הדרוש במובן של 'דע מה שתשיב לאפיקורוס'.
אנו מיעצים שתמהרו לשלוח את החמר הזה מיד, מבלי לחכות לגמר המו"מ. מכתבים בימינו מגיעים באחור, ואפשר שנצטרך לפעול במהירות רבה. שום הפסד לא תפסידו אם תכינו ותשלחו לנו, מיד אחרי קבלת מכתבנו זה, כעין 'קאתכיזיס'/6 מלא לפי התכנית שלמטה, גם בריזיקו7 שלא תינתן לנו ההזדמנות להשתמש בו.
תכנית הקאתכיזיס:

א)השואה בין הסכומים שקבלו יתר המפלגות ובין מה שקבלנו אנחנו: קרקע, תקציבים להתישבות, תקציבים לחנוך וכו' וכו' לכל הענפים. אם קבלנו אפס – תכתבו: 'אפס'.
על זה תוסיפו מספרי אוכלוסינו: הבחירות לאסיפת הנבחרים, לקונגרס הציוני הנושן משנת 1933, לקהלת ירושלים בתרצ"ח, לעירית נתניה וכדומה.
ב) עובדות על 'דיסקרימינאציה'/8 נגד חברינו בתעשיה וביתר ענפי המשק.
ג) וזה העקר, כי התירוץ של 'עזרה לצה"רי בתור פרט' הרהו הנשק החביב בידי מתנגדינו והקהל הרחב, אם כי חש הוא כי יש בזה משהו מרמה, אינני מבין בבירור מדוע זה מרמה; העקר, בירור מלא ומספיק של אי_ אפשרות מעשית של עזרה ל'פרט' בזמן שלא מכירים בזכות הסתדרותו (הדגשנו 'מעשית' – לאמר מחוצה לשאלות המוסר, הערך העצמי וכדומה).

ה'תכנית' הזאת איננה מלאה ביותר, על כן תוסיפו כל מה שתמצאו לנחוץ לפי רעיונכם התעמולתי.
בינתיים אנו תקוה שתעשו התקפה רצינית על המוסד המשקי האחראי שבארץ, ושם לא תתנו להם להסתתר אחרי המסוה של 'עזרה פרטית'. אנו פה לא ננהל כמובן שום משא ומתן עם חוגי הסוכנות, כי אין עם מי לדבר וגם אסור להתערב מכאן במה שאתם תעשו בארץ. את מכתבנו הראשון כתבנו אך ורק למען יהיה בידינו מסמך למקרה של צרך.
ענין אחר: לפני יומים קראנו ב'סט"א' כי מרחף באוירה דא"י רעיון של מיליציה פיפטי_פיפטי/9 ו'הישוב מתיחס לרעיון הזה בחיוב'. הכל אפשר; רק אולי תמצאו תועלת בעובדה הזאת – שבשיחה שהיתה לנו פה לפני זמן מה עם מנהיג שמאלי חשוב,/10 אמר הלה: 'יחסנו (של השמאל) לרעיון הזה הוא שלילי לגמרי; אין זו רק דעתי הפרטית, כי אם דַנּו בעניין והחלטנו פה אחד או כמעט פה אחד לא להסכים'. מהי דעתכם כעת?
























































































































































































































































כתבנו לכם, כי רשאים אתם בתקופת המשבר להכריע כל ענין קטן או גדול כטוב בעיניכם, כל זמן שתתאמצו לדון כל דבר ברוח עקרונותינו. לכן גם בשאלה הזאת (פיפטי_פיפטי או כדומה) כטוב בעיניכם תחליטו, באור התנאים המקומיים שאינם ידועים לנו פה. אבל חשוב מאד בעינינו שבכל
התנאים יוותר עודף עברי בלתי משועבד.

נאמנכם,

ז' ז'
1 במכתב מ21 בספטמבר הודיעה נשיאות הצ"ח להנהלת הסוכנות היהודית בלונדון, כי לנוכח מצב החירום היא הורתה לנציגיה בארץ ישראל להצטרף לוועד הלאומי ולמועצת החירום הכלכלית. הנשיאות ביקשה
שכל כספי הקרנות וכדומה יחולקו באופן יחסי בין כל הארגונים בארץ ישראל (מ"ז, ג1/3/4). במכתבו מ25 בספטמבר השיב ארתור לוריא, מזכיר הנהלת הסוכנות היהודית בלונדון, שהעניין הוא בידי המוסדות בארץ ישראל. הוא הוסיף, שבמכתב הנשיאות יש רמז להשמצה (מ"ז, ג1/3/4).
2 הסוכנות הטלגרפית הארץ_ישראלית.
3 המכתב אל ועד המורשים והאיגרת מהנהלת קרן 'תל_חי' לא נמצאו.
4 המשא ומתן.
5 תכף ומיד.
6 מיוונית (Catechesis): הוראות כלליות.
7 בסיכון.
8 הפלייה.
9 דהיינו מיליציה מעורבת – מחציתה יהודים ומחציתה ערבים.
10 הכוונה לברל כצנלסון (ראו לעיל, איגרת 240, הערה 6).