247 אל מיכאל השכל, יוהנסבורג
לונדון, 22 בספטמבר 1939 אנגלית
לונדון, 22 בספטמבר 1939
מר השכל היקר,
היום ערב יום הכיפורים: קבל את איחולינו מקרב לב לגמר חתימה טובה,/1 לך ולכל ידידיי בדרום אפריקה.
אני חש מנוע באופן בלתי רגיל להעלות על הכתב את המִתווה הזה, מכיוון שהוכח כי טעיתי בהנחה, שלא תיתכן מלחמה בין המעצמות מהשורה הראשונה. אני בכלל חש חוסר רצון לומר דבר מה. לכן בשעה שאתה קורא זאת, זכור_נא שכל מילה שאני כותב נכתבת בהיסוס רב.
נראה שהמאפיין העיקרי של המצב החדש הוא זה: יהדות מזרח אירופה, שהייתה עמוד התווך של הציונות כולה, ובמיוחד של האסכולה הציונית שלנו, קרסה. כפי הנראה שליש מן היהודים ייבלעו על ידי רוסיה, ומן הסתם פירוש הדבר שיתוקה של התנועה הלאומית. קשה לנבא מה יקרה לשאר, אולם יש יסוד להניח שלא יהיה להם משקל רב בתור גורם פעיל במדיניות הציונית.
אולם במובן אחר הם, או ליתר דיוק מצבם, יהוו כפי הנראה בקרוב גורם רב עוצמה אשר יאלץ את העולם למצוא מקום לקליטת יציאה המונית בהיקף חסר תקדים. יהיו מצבה של פולין וצורת ארגונה בתום מלחמה זו אשר יהיו, קרוב לוודאי שבעייתה החברתית העיקרית תהיה פינוי היהודים: והלכי רוח/2 דומים קיימים בכל הארצות השכנות. העם היחיד המטיל בכך ספק הוא זה החושש (או מקווה) שכל החלק הזה של אירופה יהיה בולשביקי.
אינני צריך לחזור בפניך על הסיבות, מדוע כל חיפוש רציני אחר לזריקה המונית של יהודים יכול להוביל רק לכיוון אחד. לכן אני עדיין מלא תקווה לגבי התוצאה הסופית של רעידת האדמה הזאת, במובן שאלה אשר יצליחו לשרוד ישלטו בציון הגדולה.
אולם התחזית שלי לגבי ההווה היא סיפור אחר. מבחינה מדינית, אנו היהודים פשוט איננו על המפה. אין ספק שהעיתונות עושה כל מאמץ להימנע מהזכרת הגורם היהודי, אפילו במחיר התעלמות מסבלן של ערים פולניות, אולי לא מתוך אטימות אלא סתם מתוך אינסטינקט - הכול חשים שהיהודים, תקוותיהם, דמעותיהם וכל דבר שקשור בהם הם מאוד לא פופולריים כרגע, והם יעשו שירות רע לעניין אם יגרמו לו להיראות
עניין 'יהודי'. (אני זוכר דבר מה דומה בשנה הראשונה של המלחמה הקודמת). בנוסף לכך, כל עוד איטליה תתנהג יפה גם הערבים ינהגו כמוה, לפחות במובן של הימנעות מתקיפת בעלות הברית, בלא קשר למה שאלה ינסו לעשות בנוגע ליהודים, וארץ ישראל איננה על המפה, כך שכל החלומות לחזור
על תקדים הגדוד העברי של 1917 – דהיינו גדוד למען ארץ ישראל – אינם באים בחשבון.
כמה זמן זה יימשך כך, זו שאלה אחרת. בעקבות טעותי הגדולה, ברצוני להיות זהיר לגבי תחזיות (אני מניח שזו הייתה טעות, אם כי עדיין יש לי ספיקות אם המצב יתפתח למלחמה במלוא מובן המילה בין כל האימפריות הגדולות ); אולם ברור שכל קטע של המסגרת סביבנו עלול להשתנות בפתאומיות, והיהודים וארץ ישראל עלולים להיזרק בכוח למרכז המפה. היום הדבר אינו סביר: ההיבט היחיד במצב הנוכחי אשר עלול בקרוב לסכן את מצב הרוח האנטישמי השלו של העולם, הוא לחצם של פליטים בתוך רומניה ומסביבה, ועל כך אדבר בהמשך.
לעת עתה, הן מקדונלד הן צ'מברליין (המידע שלנו מהימן ביותר) מעמידים פנים כי 'עדיין לא פג תוקפה של מדיניות הספר הלבן '. מקדונלד מן הסתם אינו מחמיץ שום הזדמנות כדי להזכיר לכל מי שניתן, כי הנס של הידידות הערבית הושג לא הודות לטקטיקת 'שב ואל תעשה' של איטליה, אלא בזכות הספר הלבן שלו; ואף על פי שהכול מבינים שהדבר אינו כך, כל עוד מצב זה נמשך 'אין מה לעשות'.
היו מספר ניסיונות להציע הקמת גדודים עבריים בחזית המערבית,/3 ואפשר שעוד יהיו ניסיונות
נוספים - אני בספק אם יש להם סיכוי כלשהו - כל עוד נמשך המצב הנוכחי. עם זאת, בצרפת יש תמיכה כלשהי ברעיון, אולם מוקדם מדי לומר באיזה מידה היא יעילה. אולם הנקודה העיקרית היא שאיש אינו רואה 'טעם' רב ביחידות יהודיות כאלה גם אם יוקמו.
אם מלחמה זו אכן עתידה להתארך ולהתפשט לממדים המאפיינים סכסוך היסטורי רחב_היקף, אזי חלקם של היהודים בה יהא מרשים יותר מאשר סתם 'יחידות' בצבאות של אחרים. עדיין מוקדם מדי לדבר על כך, אולם תוכל להיות סמוך ובטוח שזהו ההיבט שעליו חשבנו מאז האביב האחרון, ואנו נצפה לשעת כושר.
לחצם של הפליטים, שציינתי בפסקה הקודמת, כבר מורגש ברומניה, וזו אולי רק ההתחלה. מטבע הדברים יש לתופעה מעין זו נטייה להתפתח בכיוון המזכיר את התקדים הרוסי ב1915, כאשר הצאר נאלץ לפתוח בפני הפליטים היהודים את המחוזות הפנימיים של הקיסרות./4 אין לצפות מרומניה שתחזיק בהם ללא טרוניות, ואת המקום היחיד שהוא במרחק סביר ובו בתים מוכנים בעבורם אין צורך להזכיר במכתב זה. הייתה לנו הזדמנות – שאין להרחיב עליה את הדיבור – להצביע בפני הגורמים המתאימים על הדמיון והשלכותיו. 'החוגים המתאימים' עדיין עומדים בסירובם, או שהם
מעמידים פנים. ספק רב אם יוכלו לעמוד לאורך זמן בלחץ מסוג זה. על כל פנים, גם אנו כאן מצפים להזדמנויות ויש לנו אנשים במקום. כמובן שהתופעה הזאת/5 לא תוכל לאמתו של דבר לשנות את המצב או לבטל את הספר הלבן: אבל אם היא תתפתח כיאות היא תהיה גורם בעל השפעה ניכרת.
בעמדתה של הממשלה הארץ_ישראלית כלפי חברינו אין רואים שיפור. אנשים אחדים שוחררו מצריפין,/6 מן הסתם רק כדי לרצות את רוטנברג; אולם הביורוקרטים הללו ממדרגה שנייה עדיין אינם מסוגלים למחווה גדולה שתשתווה להצעת הידידות ושיתוף הפעולה של ידידינו./6א עכשיו חייבים להמשיך לפעול בעוצמה בכל הערוצים האפשריים, בדרישה שיש לפנות את צריפין לגמרי מיהודים. רעש עוזר תמיד במקרים כאלה, ואנו כבר התחלנו בזאת ולא נחדל.
נראה ששאלת הפיוס עם ההסתדרות הציונית הישנה מעוררת פחות עניין מאי פעם בקרב כל הנוגעים בדבר. אין להם כל תכנית פרט לדריכה במקום ואיסוף כספים. ה'הרשמה' בארץ ישראל/7 היא רק סוג של דריכה במקום. כתבנו לאנשינו בארץ ישראל (אבל השארנו להם אוטונומיה רחבה בשעת המשבר) כי הם רשאים להגיע להסכם עם שאר היישוב – תוך נאמנות ל'אני מאמין' שלנו,
מכיוון שלא נראה שיש סיכוי רב לשינוי בעמדה הפוליטית; אולם על ההסכם/1 להשתלם לפחות מבחינה כלכלית./8
בהקשר זה, הנקודה היחידה שהיא בעלת חשיבות אמתית היא הדרישה שלעולים ולפועלים שלנו תהיה זכות שווה בכל הקרנות/1 וכו', וכמו כן בכל הצעות העבודה בתקופת המשבר. אני מצרף העתק של מכתב שיסביר לך את משמעות הדבר. ייתכן שרוטנברג, אשר התמנה לראש היישוב,/9 ואשר אמר לי בלונדון בקיץ שעבר שהוא תומך בשוויון הכלכלי, יצליח למלא דרישה זו. אם לאו, נצטרך להרעיש עולמות באמריקה, בדרום אפריקה ובכל מקום שההסתדרות הציונית הישנה תנסה לאסוף בו כספים. תתכונן, ואנו נעדכן אותך.
29 בספטמבר 1939
דחיתי את משלוח הכתוב לעיל, בציפייה יומיומית שיקרה דבר מה אשר יבהיר את המצב. אולם ה'בהירות' היחידה עד כה היא שהגרמנים והרוסים אינם מקימים שום מדינה פולנית; וכפי שידוע, חלוקת אזורי ההשפעה ביניהם מותירה כמיליון וחצי יהודים מחוץ לתחום הסובייטי. מן הסתם, אותם מיליון וחצי צריך יהיה לפנות.
אנו מצפים כאן מחר למר בריסקו,/10 ומקווים שהוא יוכל לנסוע בקרוב לדרום אפריקה יחד עם נחום./11
ענינו בחיוב למברקו של מר מנקין/12 (בעניין הדרישה לגדוד עברי) ונשמח
מאוד אם תצליחו להביא להקמת יחידה כזאת. אולם אם ההצעה תידחה, אל ייפול רוחכם. רגע האמת ליחידות יהודיות יגיע רק כאשר החזיתות יתרחבו, וכאשר המבצעים הצבאיים יתפתחו להיקף כזה שיזדקקו לכל תגבורת גדולה: ואז אולי תהיה יחידה צבאית שתישא שֵם יומרני יותר מאשר סתם 'גדוד' או 'לגיון'.
התקבלה תשובה מן הסוכנות היהודית לדרישתנו הכלכלית - תשובה יוצאת דופן של נרגנות וגסות רוח,/13 אשר מוכיחה שהם חוששים שמא נאשים אותם בפני 'משלמי המיסים' שלהם באפליה על רקע מפלגתי, בשעה כה קריטית. אנו נמשיך ללחוץ לקבלה מוחלטת של דרישותינו או דחייתן. אם תהא זו דחייה (כמובן, שאם הם יציעו טיפול 'אישי' פירוש הדבר דחייה), אז נבקשכם להכות בכל כוחכם. כנראה שנשלח לכם בתוך מספר ימים טיוטת תכנית למגבית אפשרית, אף על פי שאנו עדיין בספק אם יהיה צורך בכך.

שלך תמיד,
ו' ז'בוטינסקי

1 במקור בעברית בכתב לטיני.
2 במקור בגרמנית: Stimungen
3 ראו לעיל, איגרות 233, 236.
4 המחוזות שהיו מחוץ לתחום המושב.
5 לחץ הפליטים היהודים מפולין.
6 ראו לעיל, איגרת 206, הערה 10.
6א ראו לעיל, איגרת 240, הערה 2.
7 ראו לעיל, איגרת 245, הערה 6.
8 לעיל, איגרת 245, סעיף 7.
9 זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נבחר פנחס רוטנברג לתפקיד נשיא הוועד הלאומי.
10 רוברט בריסקו.
11 נחום לוין.
12 א' מנקין היה באותה עת המזכיר הכללי של הצ"ח בדרום אפריקה. המברק לא נמצא.
13 ראו להלן, איגרת 254, הערה 1.