245 אל ועד המורשים, תל אביב
לונדון, 17 בספטמבר 1939 עברית
לונדון, 17 בספטמבר 1939
אדוני הנכבדים,
1) אתמול קבלנו את מברקכם: 'נא לחדש השתדלות לשחרור אסירינו'. מחר (יום ב') נפנה למי שאפשר.
2) לוטה בזה העתק המברק האנגלי ששלחנו לכם כלפני שבוע./1 המכתב הזה הוא כעין פירוש למברק.
הערה חשובה: המצב העולמי משתנה מדי יום, לאמר א"א/2 לקבוע תכניות לאורך ימים, בפרט וביחוד א"א בתנאים שכאלה ל'נהל' אתכם היושבים בארץ ישראל ממרחק שכזה.
3) מכאן נובעת המסקנה העקרית: לעת עתה, במלוא גבולות חייכם ופעולתכם הארצית, תצטרכו להחליט כל החלטה בעצמכם. נשמח אם תפנו אלינו בבקשת עצה. בכל כחנו נתאמץ לענות בלי דחוי – אבל רשות לכם להחליט כל דבר על דעת עצמכם; ואנו בטחון כי את ההחלטות האלה תבנו תמיד על בסיס עקרונותינו היסודיים.
4) מצד אחר, הרשות נשארת בידי הנשיאות לבטל, גם אחרי המעשה, כל החלטה שתחליטו, ויהי מה הקושי שייגרם לכם בזה. מובן מאליו שברשות הזאת נשתמש רק במקרה של הכרח יוצא מן הכלל, אבל לא נותר עליה.
5) אין צרך שנסביר לכם עד כמה דרוש עתה ליכוד מוחלט בין כל מוסדותינו. נגיד¬_נא באופן גס: לו חשבנו כי יש צורך ל'הפציר' באמת כזו בשעה כזו, היינו נואשים מידידינו בארץ. תנו מקום בועד_המורשים לכל המוסדות ולכל החוגים, והחזיקו מעמד כעמוד גדוד במצור. שלי שלך ושלך שלי, והכל מחוּל, והחשבונות אחרי החג.
6) אין בדעתנו, על כן, לתת לכם 'עצות', אך אולי כדאי לרמוז על מה שנדמה לנו מרחוק. נדמה לנו שדוקא בארץ ישראל (אבל לא בארצות המערב) אין עתה ערך מיוחד להתבדלותנו המסורתית. כל זמן שארץ ישראל איננה תופסת מקום חשוב על מפת המשבר העולמי בתור 'חזית', אין מקום רב גם לוַריאנטים של פוליטיקה יהודית בארץ גופא. כמובן, בן רגע יכול להשתנות המצב הזה, ואז נדון על התנאים החדשים; אבל כל זמן שהמצב לא ישתנה, קשה לראות במה יוכל להתבטא – באופן ממשי – הקו הפוליטי המיוחד המבדיל בינינו ובין הישוב הסוכנותי./3
7) אם נכון הוא הרושם הזה אז מותר לכם, הרבה יותר מאשר עד עתה, להרחיק לכת בכוון ההסכמים, אפילו עד השתתפות במוסדות המשקיים והפוליטיים של הישוב בתור מיעוט שאין לו סיכויים להשפיע על התכסיסים. הלא בתנאים כאלה לא חשוב לגמרי 'להשפיע' – אולי טוב יותר אף לא לנסות להשפיע. מה שחשוב בתקופת ביניים כזו, זהו חזוק עמדותינו הכלכליות;
וזמנו של החשבון הפוליטי יגיע אחרי המשבר.
8) הביאור הזה איננו חל על נושא של ארבעת המוסמכים שקבלתם באוגוסט העבר./4 אפשר שלא תוכלו להמשיך את בנין מצודת זאב בתקופת המשבר מפני חוסר אמצעים או מפני כל סבה אחרת, אבל המפעל הזה צריך להשאר אך ורק בידינו אנו, ובלי רשיון מיוחד אסור לשתף אותו עם המוסדות המשקיים של הישוב.
9) אם תקבלו את הדעה הזאת המובעת בסעיף 7 או לא, אך על כל פנים מוכרחים אתם לדרוש מכל המוסדות היהודים בארץ, שבתקופת משבר זו תוכר אחריות כללית בעד קיומם של כל היחידים וכל
החוגים. ככה עושים בכל המדינות. אנו בטוחים שהשמאל והסוכנות לא יעיזו כעת להתנגד לדרישה הזאת, כי אחרת נוכל להזיק נזק רב למגביותיהם באמריקא ובדרום אפריקה – נזק הרבה יותר גדול מאשר עד עתה, היות וכל הקהל יכיר בצדקת הדרישה בזמנים כאלה.
בימים הקרובים נתראה כאן עם אנשי הסוכנות ונמסור להם את הדרישה הזאת, ולמחרת אותו היום נפיץ אותה בעתונות האמריקאית (לא עשינו עד עתה, כי חכינו לאשור קבלכם את מברקנו/5).
10) בענין ה'הרשמה' בארץ ישראל ('הרשמת כל היהודים מגיל 18 עד 50' אשר דובר עליה במברקי הסט"א),/6 לא ידוע לנו אם אתם משתתפים בה או לא; הטוב בעיניכם הריהו הטוב גם בעינינו. רק הערה אחת נעיר: אנו תקוה שלא תתחדש התכנית הנושנה של הרברט סמואל – פיפטי_פיפטי כמו שהוא הציע בשנת 1920, או גם כל פרופורציה אחרת./7 ואם תבוא הצעה מאיזה צד שהוא, מאד נצטער אם מי שהוא מהיהודים, בפרט יהודים משלנו, יתיחס בחיוב לתכנית הזאת.
את השקפתנו החיובית בנידון זה תמצאו בסעיף 13.
11) עלינו להדגיש, כי פה בארצות המערב המצב איננו דומה לזה שתארנו או שערנו אצלכם. פה במערב, ובפרט באמריקה, יש סיכויים בעתיד הקרוב לצעדים ממשיים, ולכן פה חשוב לנו לשמור על המנגנון שלנו לחוד – כל זמן שאין תקוה להסכם עקרוני. והתקוה הזאת, לפי דעתנו, איננה. אמנם היו כאן (בפריס ובלונדון) שיחות אחדות עם אנשים בעלי השפעה בחוגי מפא"י,/8 שיחות שאולי נתנו להם הבנה ברורה של רעיון כנסית_הלאום, ז"א/9 הסתדרות אחידה על יסוד בחירה כללית בלי תשלום; אבל מסופקנו אם תהיינה מסקנות לשיחות האלה. עוד יותר מסופקנו אם גם מחוצה לשאלות האלה, שהן כעת בבחינת 'מנגינות העתיד' – אם פשוט ביחס למטרות יום_יום אפשר להגיע להסכם. בקצור: הנשיאות תשאר על משמרתה ותעבוד לטובת תכניותיה היא.
12) הצעד
היסודי – העברת המנגנון המרכזי לארצות הברית. פה בלונדון נשאיר רק גרעין – אבל גרעין חזק במובן התרכובת האישית; רוב חברי הנשיאות עם הנשיא בראשם יעברו, ואחריהם יעבור גם השלטון. אין שום צורך להסביר לכם מדוע.
13) את פרטי תכניותינו, כמובן, נוכל לקבוע רק באמריקה; אבל את היסודות קבענו מימי המשבר הראשונים. את השתתפותו של עם ישראל במלחמה יש להעמיד (כאשר יגיע הזמן, וזה אולי לא קרוב כ"כ/10) בהיקף הרבה יותר רחב מאשר גדודים עברים בצבא זה או אחר.
14) אין זאת אומרת שנתנגד אם תתגלה אפשרות ליצירת 'יחידות' עבריות במסגרת מחנות ידידינו. יש משא ומתן, יש אולי סיכויים (סיכויים חוורים מאד, לפי דעתנו), ואם יציעו ליהודים, פה בגולה, להיות 'חלק' בשם מיוחד, ניעץ להסכים, וגם שום דרישות טופוגרפיות או אחרות לא ניעץ להתנות – קודם כל מפני שלא יקבלו אותן. אבל ערכו של הדבר איננו גדול, ויש לזכור ולהדגיש את ההבדל בינינו ובין התכנית שננסה להגשים מאמריקה.
15) מצבנו הכספי איננו מרשה לנו לבוא לעזרתכם, וברגע זה לא כדאי גם לדבר על הנושא הזה. נתנו רשות לכל אחד ממוסדותינו לערוך מגביות שלו, בכל ארץ שירצה ובכל זמן שירצה, רק בתנאי אחד: שתסכים לכך הנהלת הצ"ח במדינה. אין דרך אחרת לע"ע./11
אם תשלחו, או פשוט תמנו, שליחים או משלחות מטעם המוסדות השונים, הנשיאות תעזור להם בכל מדת יכולתה, אבל יחד עם זה תרבה מאמצים ליצירת האמצעים הדרושים לעבודתה היא.











































































































16) אם יצליחו האמצעים האלה, נבוא לעזרת מוסדותינו שבארץ מבלי להתחשב בסדור המתואר בסעיף 5.
זה הכול. לו בעל פה דברנו, היינו מסבירים לכם כיצד ולמה, למרות כל החורבן שמסביב, גם למרות ש'שכח' העולם את עם ישראל ובעיתו ברגע זה, הננו מלאים בטחון שאם רק באמת תימשך ותתפתח המלחמה הזאת במערב, אז בקרוב תעמוד בעיתנו על הפרק ברומו של עולם, ותתגלינה לעינינו דרכים רחבות ומרחיקות להובלה.
מעתה והלאה ננסה להשאר במגע תמידי אתכם. נא לכתוב לנו מדי שבוע, בכל התנאים ויהי_מה.
ישמרכם שומר ישראל – אתכם הקוראים את המכתב הזה ואת כל אנשינו בארץ.

נאמנכם,

ז' ז'בוטינסקי
הנני מצרף העתק מכתבי לרוטנברג./12 תכנו אוּשר כמובן על ידי חברי הנשיאות. אנא להודיע לנו, לכל הפחות מדי שבוע, את כל הצעדים שתעשו – בנידון זה או בכל כוון אחר – את כל המסקנות ואת כל השנויים במצב בכלל. גם מצדנו נתאמץ להמציא לכם את חדשותינו בלי הפסקות.
מברקכם בדבר ברון,/13 אבא/14 ואורי/15 נתקבל. לדאבוננו אין שום אפשרות לעשות משהו./16

1 ראו לעיל, איגרת 240.
2 אי_אפשר.
3 אותו חלק מהיישוב היהודי בארץ ישראל הנאמן לסוכנות היהודית.
4 ראו לעיל איגרת 210 ו240, הערה 10.
5 ועד המורשים אישר את קבלת המברק (לעיל, הערה 1) ב2 באוקטובר 1939 (מ"ז, ג10א/4/18/3).
6 הסוכנות הטלגרפית הארץ_ישראלית (סניף של יט"א בארץ ישראל) דיווחה על החלטה משותפת של הנהלות הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, לקרוא לגברים ולנשים מגיל 18^50 להתנדב להגנת היישוב ולהושטת עזרה לצבא הבריטי. ראו גם דבר, 6 בספטמבר 1939.
7 ביולי 1920 הציע הרברט סמואל, הנציב העליון לארץ ישראל, לשר המושבות להקים מיליציה מעורבת של יהודים וערבים (50% מכל צד) אשר תהווה 'חיל משמר ארץ_ישראלי' לשמירה על הסדר ועל הביטחון. ההצעה הזאת ירדה מעל הפרק נוכח הפוגרום הערבי ב1 במאי 1921.
8 ראו לעיל, איגרות
168, 169, 240, הערה 6.
9 זאת אומרת.
10 כל כך.
11 לעת עתה.
12 המכתב לא נמצא, אולם קרוב לוודאי שהוא דן בתנאי ההצטרפות של הצ"ח בארץ ישראל לאספת הנבחרים ולוועד הלאומי.
13 עקיבא ברון (לעיל, איגרת 203, הערה 17) חזר משליחות הסתדרות העובדים הלאומית בפולין.
14 ד"ר אבא אחימאיר (כרך ז, איגרת 114, הערה 7; כרך ח, איגרת 45, הערה 10) חזר משליחות של כשנה בפולין מטעם התנועה הרביזיוניסטית.
15 אורי צבי גרינברג (לעיל, איגרת 99, הערה 18) חזר משהות ממושכת בפולין.
16 שלושתם חזרו לארץ באנייה דרך רומניה במחצית ספטמבר. המברק לא נמצא על כן לא נתחוור תוכן האירוע שעליו דווח לז'בוטינסקי.
.