193 אל אהרן קופלוביץ', לונדון

ואל לה בן, 28 ביולי 1939 אנגלית
ואל, 28 ביולי 1939

ראה תוספת בעמ' 2
פרטי בהחלט רק בשבילך
מר קופלוביץ' יקירי,
בשם אלוהים, אל תשלח לי מכתבים המכילים הצעות להתפטרות, באופן קולקטיבי או אינדיבידואלי, רק משום שבמקרה החברים לעבודה אינם מסכימים עם טיוטה שהגשתי להם בתור טיוטה./1 זה מאוד לא הוגן. זה מביך אותי – זה גורם לי להירתע מהעלאת הצעות כלשהן. אני באמת אינני ראוי ליחס כזה. אני משתף פעולה עם הנשיאות בנאמנות רבה, ואני משיב אפילו מכאן על כל פסקה של כל מכתב; אולם תכתובת מסוג זה כרוכה בעיקר בהעלאת הצעות, ואינכם צריכים להרתיע אותי מניסוחן. אני מוחה באמת ובתמים כנגד הדבר הזה. לאף אחד אין זכות להזכיר את המילה 'התפטרות' בתגובה להצעות שהנשיאות יכולה לקבל או לדחות. אני עומד על כך שיש להפסיק את הטון הזה אחת ולתמיד. האם מותר לי להזכיר לך שזו אינה מחאתי הראשונה באותו נושא? דבר דומה קרה כאשר הייתי בווארשה,/2 וגם זה היה בהחלט בלתי הוגן.
אשר לנושא עצמו: חוששני שאנו עלולים להמשיך ולדון בנוסחאות שאין להן ערך מעשי, משום שמתחיל להסתמן כי קופת חולים/3 כבר אינה להוטה לקבל מושבים בנשיאות. ההשתהות בחידוש ההצעה לשני מושבים, שעליהם הסכמנו, אופיינית מאוד. זה מתיישב עם הדברים שאקצין כתב לנו, עם מה שאני שומע כמעט מדי יום מארץ ישראל, ובקיצור עם כל סימפטום אחר.
אולם, אם יוותר זמן לכלול את נציגיהם בנשיאות ובדרך זו (אולי) לסתום את הסדק המסוכן, הייתי מעדיף את הטיוטה שלי על זו שלכם. אינני רואה בטיוטה שלי שום סימן למצב של מדינה בתוך מדינה./4 אני רואה צורך מעשי/5 בקביעת כלל מסוים, כיצד לנהוג בעניינים שבאמת זקוקים לסודיות. אלא אם כן יאמרו עמיתיי שעניינים כאלה אינם בנמצא, וכי טובת התנועה דורשת שהנשיאות כולה תקבל מידע על הכול: אז בבקשה אמרו זאת, והסבירו_נא את הסיבות להשקפה כזאת. השלטון/6 קיבל על עצמו כדבר הגיוני בהחלט את הכלל, שעניינים מסוימים יטופלו רק על ידי ר' ב',/7 המזכיר הכללי/8 ומנהל ההכשרה הצבאית./9 על סמך התקדים הזה גיבשתי את הצעתי, שבמקרים מסוימים יידונו עניינים מסוימים בנשיאות רק על ידי הנשיא, הדובר הראשי/10 ואנשי הקשר./11
אשר לסכנה שמא אותם אנשי קשר מקבלים הוראות ממקום אחר, האם יש בטיוטה שלי דבר מה אשר מתיר תופעה חריגה מעין זו? ברור שלא.
למניעת התנהגות כזאת בפועל, לא יעזור שום תקנון: הברירה בידכם או שתקבלו זאת כמות שזה או לא,/12 וכולכם מבינים זאת בדיוק כמוני.
הקושי כולו נעוץ בעובדות – עובדות שיכולות להשתנות רק מכוח עובדות אחרות. אחת מהן, אולי העיקרית, היא חוסר יכולתנו עד כה לכסות את התקציבים שלהם. זהו שורש הבעיה (אף על פי שבשום פנים אינני ציני), וכאן טמון הפתרון. אני מקדם בהתלהבות את אמונתך (אותה הבעת במכתבך האחרון) שבקרוב נהיה מסוגלים לספק את כל צורכיהם. קרוב לוודאי שחודשיים כאלה
יסירו את רוב הדאגות.
אולם לעת עתה אני עומד על כך שעמיתיי יבהירו לעצמם: מה אנו רוצים – לריב או לא לריב? בצד 'השני' ישנם כמה בחורים שרק ישמחו לריב ולהתנתק. ולא הייתי ממליץ לכם להמעיט בהערכת סיכוייהם להשפיע על צאן מרעיתם/13 הנוהות אחריהם, אם תינתן להם אמתלה כלשהי. (מעניין: יוניצ'מן, שאינו חבר שלהם, סבור
ש90% – תשעים אחוזים מן 'הכבשים' יצייתו לקצינים שלהם ולא לנו או לי). עם זאת, ברבות מן הטרוניות שלהם יש מטען של אמת מרה. בתנאים אלה חשבו_נא פעמיים בטרם תעמדו בתוקף על הדרישה, שיוותרו לאלתר על גאוותם (מנופחת ככל שתהיה), על הפטריוטיות המיוחדת שלהם וכו' וכו'. אם ברצוננו להרוויח זמן עד שנבריא את האנומליה הכספית, וגם עד שהשיגעון14 יתפוגג (זה עשוי להימשך כשישה חודשים), השתמשו בדיפלומטיה ושכחו מכל דבר אחר. או – שנריב. אבל אני רוצה שנראה בבירור לאן אנו חותרים.
לתשומת לבכם – אני אישית אינני מתנגד נחרצו ת למריבה. עם זאת גם אינני שואף לכך, אולם ספק אם אתנגד במקרה שהנשיאות תחליט בתוקף להתעמת עם ידידינו הצעירים ולהציג להם אולטימטום – שיידחה קרוב לוודאי, והדחייה תהיה מלווה בהכרזה על פירוד. אבל על דבר אחד אני עומד בתוקף: עלינו לדעת מהו רצוננו.
אנא, הראה מכתב זה בחשאיות רבה לעמיתינו בנשיאות ולמר כץ/15 – אני כותב אליו בעניין אחר, ואבקש ממנו להראות גם לך את מכתבו.
לובוצקי כותב לי שקיבל את 3,000 הלאט, ושהוא שילם אותן בהתאם להוראותיי. אנא, מסור זאת למר שטרנהיים/16 בצירוף דברי תודה, במקרה שלא יעלה בידי לכתוב לו היום.
האם אוכל לקבל את כתובתו של יעקבי?
קיבלתי את הטיוטה שלך למכתבי אל קדמי כהן,17 אבל היא איננה ראויה. ככלות הכול, אין צורך להגביל את התכתובת הפרטית שלי עד כדי כך שהחשיבה שלי תהיה מתואמת/18 עם החלטות התנועה. מעולם לא
הסכמתי לזאת, אפילו לא במאמריי. ביום שבו אפסיק לחשוב, לדבר ולכתוב לפני שנקבעה עמדתה הרשמית של המפלגה, תוכלו לבקש ממני להתפטר – כי ממילא לא אביא תועלת. החובה היחידה שחלה עליי היא ציון העובדה שאני מדבר או כותב בשמי כאדם פרטי. אני באמת אינני חושב שאפשר לדרוש יותר. שלחתי לכם את הטיוטה ושאלתי בכנות לעצתכם ולהערותיכם, והייתי מנמיך ברצון את הטון ומרכך את מה שחשבתם לבוטה מדי: אולם אינני יכול להסכים שמחובתי לשלוח מכתב חיוור בנושא שדי מעניין אותי. מכל מקום, אנסה לנחש מהן הנקודות בטיוטה שלי שעלולות להיות ראויות לנזיפה, ואשנה את מכתבי בהתאם.
29 ביולי
אדוני היקר מאד,/19
החלטתי לא לשלוח את זה ולכתוב מחדש, אבל פוחדני שלא אוכל – אני כותב יותר מדי גם מבלי שאכַפל את עמלי. לכן ירשני להמציא לו את כ"י/20 זה לא בתור מכתב אלא בתור Brouillon/21 או ח מר להבנת עמדתי.
אני מתחיל לחשוב ברצינות שעתה יש לסדר שיחה פנים אל פנים/22 בין אנשי קופת החולים וביני: לברר מה יש בלבם ולהוציא מסקנות - ויהי מה.

ז' ז'
1 במכתבו מ25 ביולי הודיע קופלוביץ', כי נשיאות הצ"ח החליטה לשים קץ להתבדלות האצ"ל מבחינה פוליטית וארגונית. לדעת הנשיאות, הצעתו של ז'בוטינסקי (שלא נמצאה) העניקה אישור להתבדלות זו, לפיכך החליטו חברי הנשיאות להתפטר ולאפשר בחירת נשיאות חדשה (מ"ז, א 27/3/1).
2 ראו לעיל, איגרת 99, הערה 35.
3 כינויו הסודי של הארגון הצבאי הלאומי.
4 במקור בלטינית: status in statu
5 במקור בגרמנית: sachliche
6 שלטון בית"ר – ההנהגה הראשית של בית"ר.
7
ראש בית"ר.
8 המזכיר הכללי של שלטון בית"ר.
9 נציג האצ"ל בשלטון בית"ר וליד נשיאות הצ"ח.
10 במקור בצרפתית: Rapporteur Général
11 במקור בעברית בכתב לטיני; הכוונה לקצין 'החינוך הצבאי' או 'ההכשרה הצבאית' שהיה נציג הארגון הצבאי הלאומי בשלטון בית"ר במעמד של קצין שלטון בית"ר (ראו גם לעיל, איגרת 53, הערה 6 ואיגרת 106).
12 במקור בצרפתית: C'est à prendre ou à laisser
13 במקור בצרפתית: ouailles
14 במקור ביידיש בכתב לטיני: meshugas
15 מרדכי כץ היה המזכיר של שלטון בית"ר.
16 דהיינו להלל קוק (ראו גם לעיל, איגרת 176, הערה 15א ואיגרת 187, סעיף 1).
17 לעיל, איגרת 185.
18 במקור בגרמנית: gleichgeschaltet; כפיית עמדה אחידה הייתה מנוגדת לתפיסתו הליברלית של
ז'בוטינסקי.
19 התוספת במקורה בעברית ובכתב יד.
20 כתב יד.
21 צרפתית: טיוטה.
22 במקור בצרפתית: tête à tête