188 אל מארק קהאן, וארשה
ואל לה בן, 24 ביולי 1939 עברית
ואל לה בן, 24 ביולי 1939

כבוד האדון מרק כהן,
מורשה להנהלת העתון דער מאמענט,/1
מארק יוסיפוביץ' היקר,
קבלתי זה עתה את מכתב אדוני מיום 21 דנא,/2 יחד עם העתקת מכתב ה' הילינוביץ'/3 מיום 19 דנא ועם שני קטעים מהעתונות.
אדוני מודיעני במכתבו כי מאמרו של ד"ר שחטמן באונזער וועלט/4
נותן לו את הרשות, בתור מוציא לאור, תיכף ומיד להתיר את החוזה עם ד"ר ש'/5 באשמתו של זה האחרון. יחד עם זה מודיע לי אדוני, שכבר נתן פקודה להפסיק את הדפסת מאמרי הד"ר ש'.
הנני מתכבד להודיע לאדוני, באופן הכי מחלט והכי פורמלי, שאינני מסכים לפקודה הזאת, ודורש בכל תקף שחוזהו עם הד"ר שחטמן יישאר בתקפו, והדפסת מאמריו תימשך באופן נורמלי בלי כל עכוב.
אין ספק שמאמר שחטמן באונזער וועלט בשם 'אל תגזימו' הרהו מעשה המתנגד לנמוס עתונאי, במובן שהיה צריך לבקש את הדפסתו במאמענט ולא בעתון שני. אבל עצם המאמר הרהו אדיב לגמרי, הרעיונות המובעים בו יכולים להיות צדק או טעות, אבל אין בהם משום כפירה_בעקר לגבי שכינת הצה"ר; ואין אצלנו חוק, ולעולם לא יהיה, שאסור לחברי התנועה להתוכח על יחסנו לאנגלים, בפרט בתקופת מעבר כשאחת הבעיות העומדות על הפרק היא דוקא יחסנו לאנגליה, ודוקא בתור 'בעיה', לאמור דבר הניתן לוכוח. בימי נהלי את הראזסווט
הפאריזאי,
בשמחה הייתי מדפיס מאמר כזה בעתון ההוא בתור תשובה למאמר אחר, למשל למאמרו של ה' אורי צבי גרינברג שהופיע באותו העתון. שגיאתו של שחטמן היא רק בזה שהדפיס את מאמרו באונזער וועלט, ובזה אולי נתן ר שם כאילו יש אצלנו 'שתי רשויות' במקום ויכוח פנימי רגיל. הנשיאות תקרא את שימת_לבו של הד"ר שחטמן לשגיאה הזאת.
אבל לא ייתכן, בשום א פן ובשום תנאים, כי בגלל שגיאה כזאת יותר החוזה בין העתון העומד בחוג השפעת תנועתנו ובין אחד ממדריכי התנועה החשובים והותיקים ביותר. לזה אינני מסכים, ואדוני יואיל_נא לקחת את אי_הסכמתי זו בחשבון בכל הרצינות הדרושה.

טלגרפתי לאדוני היום במובן הזה, והנני מחכה לתשובתו המברקית; ואדוני יסלח אם אגיד לו כי רק ת כן אחד יכול להיות לתשובתו- 'מלאתי'- ולא אחר.

ז' ז'


1 ראו לעיל, איגרת 6, הערה 13.
2 המכתב לא נמצא.
3
בן_ציון הילונוביץ' היה חבר מערכת העיתון דער מאָמענט. מכתבו לא נמצא.
4 במאמרו 'אל תגזימו'
שפרסם ב21 ביולי 1939 באונזער וועלט, מתח ד"ר שכטמן ביקורת על מאמרו של אורי צבי גרינברג ' אזא מין שטרייק', שפורסם במאָמענט
(19 ביולי 1939), בו תקף בחריפות את בריטניה. אמנם שכטמן מנה את חטאיה הרבים של ממשלת בריטניה בשל מדיניותה האנטי_ציונית בארץ ישראל, אך ציין שמדובר בוויכוח בין שותפים ולא במלחמה בין אויבים.

5 דהיינו החוזה על פרסום מאמריו של ד"ר שכטמן במאָמענט.