170 אל מאקס זליגמן,/1 תל אביב
ואל לה בֵּן, 12 ביולי 1939 אנגלית
ואל לה בן, 12 ביולי 1939

מר זליגמן היקר,
במשך שבועות רבים רציתי לכתוב לך, אולם לא הייתי בטוח אם מכתבי יתקבל בברכה. אני מקווה שבני סיפר לך לפחות מה כתבתי לו בנושא./2 עתה שמעתי מידיד משותף, שציפית לשמוע ממני בשעת מבחן קשה זו./3 שמחתי כשנודע לי הדבר: זה עולה בקנה אחד עם גישת הכנות והאומץ שאתה משמש להם דוגמה חיה בחברה, אשר זקוקה מאוד ללקחים כאלה.
אני רוצה שתדע, כי לעומת מוגי הלב השפלים הספורים, ישנם מאות אלפים – וללא הגזמה מספרם יגיע בקרוב למיליונים, ואנו נדאג שהם לא יישכחו – אשר מברכים אותך מרחוק. אתה הקרבן הראשון במאבק שנועד ככל הנראה להיות הפרק היפה ביותר בתולדות הציונות.
אין אדם הגון בעולם כולו שיקדיש תשומת לב כלשהי להאשמה הטיפשית שטפלו עליך. הרשה לי רק להוסיף, כי אני שחונכתי באווירה המשפטית של רוסיה מלפני_המלחמה, מעולם לא שמעתי על מלשינים שהובאו להעיד בבית משפט./4 זו תחבולה שמזכירה כמה מן המאפיינים הבלתי כשרים של משפט סטאבסקי: דברים שהם מחוץ לתחום הציביליזציה. כמה אומץ וגדלות נדרשים כדי להיאבק בתנאים כאלה, כדי להוציא את הצדק לאור.
אני מרגיש שבאירופה הזנחנו במשך זמן רב מדי את הדבר שצריך היה להיות מלכתחילה
בראש מעיינינו: תמיכה במאבק הזה. היה זה כמעט פשע להכשיל יוזמה כה חשובה כמו 'זכותנו'/5 – אגודה שהקדישה את מרצה למעקב עיקש וחסר פשרות אחר הפרה גדולה או קטנה של שוויון הזכויות בארץ ישראל, בהביאה זאת בפני בתי משפט אנגליים ובפני הפרלמנט, ובמתחה ביקורת בלתי פוסקת על הפקידות. אולם ייתכן שזה לא מאוחר מדי. אני מקווה בכל מאודי, שבקרוב אוכל לפנות אליך עם תכניות ועם הצעות ממשיות, במטרה להחיות את המוסד הזה ולהקימו על יסודות מוצקים ובני קיימא.
בינתיים הרשה לי ללחוץ את ידך בשם כל אלה שאתה ראוי להכרת תודתם.
דרישת שלום לבבית מרעייתי אשר מצטרפת לכל הדברים שהבעתי; וכמעט למותר להבטיח לך, שאני מביע בזאת גם את עמדתם של כל עמיתיי בנשיאות, אשר מעריצים אותך מאז ומתמיד, בהיותך האביר הנודד, הנאמן והנדיב לאנשינו בארץ ישראל, שלהגנתם הקדשת, ללא חשבון, לא רק מזמנך אלא גם מכספך./6
אנא, מסור דרישת שלום לגברת זליגמן, שעליה להיות אחת הנשים הגאות ביותר בישראל.

שלך בנאמנות רבה,

ו' ז'
1 מאקס זליגמן
(כרך י"ג, איגרת 93, הערה 10) היה עורך דין נודע בתל אביב. הוא לא היה חבר ברית הצה"ר, אולם נמנה עם מעריציו של ז'בוטינסקי. הוא סייע לעלייה ב' של התנועה הרביזיוניסטית (להלן, הערה 3) והגן בבתי הדין על חברי האצ"ל ללא תמורה כספית.
2 לעיל, איגרת 162.
3 עורך הדין זליגמן, שהיה מיודד עם מפקח המשטרה הארי גודארד (Harry Goddard), קיבל ממנו מידע על היערכות המשטרה הבריטית לקראת בואן של ספינות מעפילים לחופי הארץ. בעקבות המידע שמסר זליגמן לד"ר בוקשפן, שינו הספינות את מקום עגינתן והמעפילים הורדו לחוף בשלום. בעקבות הלשנה של מייג'ור וולטר גילפין (Walter Gilpin) הועמדו עורך הדין זליגמן והמפקח גודארד לדין באשמת סיוע לעלייה הבלתי לגלית ומתן שוחד. המשפט נפתח ב26 ביוני 1939. זליגמן נדון לשישה חודשי מאסר. בעקבות ערעור הופחת עונשו לארבעה חודשים. גודארד נדון לערבות כספית והתנהגות טובה במשך שנתיים. לבסוף הוא פוטר מן המשטרה ונתבע לעזוב את הארץ. ראו גם להלן, איגרת 220, הערה 9.
4 הכוונה כנראה לקציני המשטרה וולטר גילפין ורוברט כריסטי אשר היו המלשינים ושימשו כעדי התביעה נגד עורך הדין זליגמן וקצין המשטרה גודארד.
5 'זכותנו' היה מוסד משפטי שנועד לדאוג לזכויות המנהליות והמשפטיות של היישוב היהודי בארץ ישראל. הוקמו שתי לשכות - אחת הוקמה בראשית 1928 בחיפה בראשותו של עורך הדין אברהם ויינשל, והלשכה השנייה הוקמה בראשית 1929 בלונדון בראשותו של עורך הדין יונה מחובר. על חשיבותה של 'זכותנו' ראו כרך ה, איגרת 298. ראו גם כרכים ה-ו לפי המפתחות.
6 ראו לעיל, איגרת 162, הערה 7.