מכתב זאב ז'בוטינסקי - לודז', אל יוסף קלוזנר - ירושלים
מספר האגרת : 4033
קבצים מצורפים
תוכן
146 אל יוסף קלוזנר, ירושלים
לודז', 23 ביוני 1939
עברית
לודז', 23 ביוני 1939
פרטי
ד"ר קלוזנר הנכבד והיקר מאוד,
את ה' אילגובסקי/1 לא ראיתי, כי הוא לא מצא אותי בורשא ומיהר להמשיך את דרכו; ע"כ/2 מה שידוע לי ע"ד/3 משלחתו/4 אלי – נמסר לי רק בדרך עקיפין, ואם יש בזה אי_הבנה נא לסל ח. היות ונמסרה לי ה'משלחת' בשם אדוני והאדון דוד ילין,/5 לא רציתי להשאיר אותה בלי מענה למרות הריסק/6 של טעות.
להתראות ולהתיעץ אתכם אני רוצה מאד. לא הייתי מסרב לבוא למצרים, אך לזה לא אקבל ויזה. כבר פניתי לפני זמן מה ונודע לי שלא יתנו, ועם זה מוכרחים אנו להתחשב. בכל מקום אחר שאפשר לחדור בו עם פספורט ננסנאי/7 -
אשמח מאד לבוא בכדי להתראות אתכם.
אבל עם אנשי הסוכנות העברית אסכים להיפגש אך ורק במועצה רשמית בין שתי ההסתדרויות
הציוניות,/8 'ועידת השולחן העגול'. לשיחות פרטיות אתם לא אסכים, כי אין בהן כל ערך.
מלאתי את ידי בני, הנמצא כעת בארץ, להפגש עם אחדים מחברי הצה"ר לשעבר ולהציע להם, בשמי הפרטי, שנתראה באירופה (אך לא בז'ניבה ולא בקרבותיה) ונחפש יחד דרכי מפעל משותף./9 לו היה רצון לאחד את הראיונות – מה טוב; לו נמצאו עוד מורדים במשטר הבוץ שיבואו – מה טוב.
שנית: כוונותי. מסרו לי מטעם ה' אילגובסקי: 'ק' וי'/10 היו רוצים לשמוע מפיו את האמת, כי שמעו כמה ורסיות/11 מסולפות'. אבקשכם לא להאמין לשום ורסיה אלא מה שחתום בעצם ידי: כי מלא עולמנו שקרנים, ועוד גרוע מזה - טפשים. בקשר עם זה, צר לי להצביע על עסקן ותיק כה' סופראסקי/12 בתור אדם פסול לעדות. אין זו הפעם הראשונה שהוא 'מוסר' את דברי ממש באותה צורה שעורך_דין שמאקוב/13 היה מצטט את התנ"ך: 'וימל אברהם את שרה אתו/14 וימליכיה תחת ושתי'. היות וידעתי עם מי אני יושב, לפני הישיבה דרשתי התחיבות מצד כל הנאספים שלא יגלו דבר אלא בצורת פרוטוקול מוסכם, וכך הבטיחו. סופראסקי הפר את ההבטחה, וחוץ מזה לא הבין אף מלה./15 אנא, קדם כל לשכוח כל מה שפורסם בשמו מאלף ועד תי"ו.
אלה הם יסודות יחסי אל שאלת החזית האחידה, ונדמה לי שזה גם יחס רוב חברַי:
א) אנו רואים, או לכל הפחות מקוים, כי בזמן האחרון נשתנה מצב הרוח הפוליטי בלב רבים ממתנגדינו. על כן חושבים אנו, כי יש לעשות נסיונות
מרחיקים_לכת בכדי לבדוק את המצב החדש: אולי באמת הגיע הזמן להתקרבות הדדית.
ב) אבל יש
גבול לנסיונות האלה: בשום אפן, בשום תנאים לא נסכים להיות מיעוט משועבד בתוך איזה שהוא ארגון.
דוגמאות אחדות, בתור פרוש דברי:
'וועלט_יודישע נאציאנאל_פערזאמלונג'/16 על בסיס זכות בחירה כללית: כאן אין חשש לשיעבוד, בחירות בלי תשלום תִתֵנה לנו ולבעלי בריתנו רוב ענקי באירופה המזרחית, לא פחות מפיפטי-פיפטי/17 באמריקה, והתוצאות בישוב לא תוכלנה להשפיע.
אספת הנבחרים:/18 אבוד עצמי. מחנה בוחרים מזויף מראש - קהל שחובר באופן מלאכותי ע"י19 שיטת הסרטיפיקאטים במשך 15 שנים; ונוסף על זה – מפלגתנו הושמה בתנאי חירום שאין כדוגמתם, ראשיה (לא רק אני) אינם יכולים להשתתף בתעמולה, קשה למצוא אוהדים שיעזו להופיע ברשימותיה מפחד עכו,/20 וכו' וכו' – בעת אשר מתנגדינו פטורים מכל המעצורים הללו. אין מפלגה בעולם שתסכים לקראפטפראבע21 בתנאים כאלה. ז"א/22 שאסור לנו להשתתף בבחירות ואסור גם להכיר במוסד שיווצר ע"י בחירות אלה. (אִלו פנו אלי באופן מנומס, לשם עצה ולא לשם פולמיקה,/23 הייתי יכול להציע תכנית לתקון אספת הנבחרים אשר יאפשר את השתוף, על בסיס אותו עקרון המפורסם שמתנגדינו אוהבים לשחת את קדושתו, בנצלם אותו לשם ותור על שלטון העם בארצו: נוט טו דומינייט נור טו בי דומינייטד/24).
רי_ארגון של הוועד הלאומי: לו הייתי בארץ, הייתי שואל – האפשר לחבר קומבינציה כזאת, שאנחנו יחד עם בני בריתנו הנאמנים (ברית על יסוד של הסכם ברור ומדויק) נוכל, לכל הפחות, לעכב את ההחלטה הסותרת את השקפותינו? אם יש אפשרות כזו, הייתי מיעץ לחברַי לעשות את הנסיון, בתקוה שאולי באמת נשתנו הלבבות ונמצא לשון משותפת, לאמור שנוכל לא רק לעכב מעשי בגידה, כי_אם גם להתקדם יחד.
אני מקווה שהדוגמאות האלה תספקנה לברר את עמדתי.
חזית אחידה ברגע זה היא דבר חשוב עד מאד: אין חשוב ממנו אלא רק דבר אחד – בשום אפן לא להרשות כי המחנה ההרצלאי היחיד שנותר בישראל ישועבד לנבלים.
וכעת, אם ירשני, עצה שהיא כעין סך_הכל מכל למודַי במשך 40 שנה, מכל מה שראיתי אצלנו ואצל הגויים: אם עוד יש בידיכם להשפיע – בלי אולטימטום לא תשפיעו. דרישה בלי סאנקציה איננה כלום. אתם עומדים בפני מתנגד שאיננו מגן על רעיונות כי_אם על משרות, תמיכות וכו' – על 'פירוג'./25 במלחמה כזו אין לסמוך על מצפון, פה יילחם הצד שכנגד עד החרמה, אף אם תצעק נפשו בקרבו שאתם צודקים. ייכנע רק לרוב (כי אין
בררה), אבל אינני רואה רוב אלא בבחירות בלי תשלום; או ייכנע לאיום הפוגע בקופתו. לו ראה לפניו סכנה להשאר בדד, שמאל ערטילאית בלי מסוה 'כללי', אז היה נכנע ללחץ; ואולי גם לזה עברה כבר שעת הכ שר, אחרי בגידת ה'מזרחי'/26 – אבל מי יודע, אולי עוד לא לגמרי אחרתם. בלי איום זה – אינני רואה מה תוכלו לעשות. אבל אני מוכן להתיעץ, לשמוע עצות ולהסתכל בהן, וגם להציע תכניות.
הנני שולח לאדוני את ברכותי הלבביות. יואיל נא למסרן לגברת רעיתו, וכמו_כן לאדון דוד ילין. למרות כל ספקנותי, אני מקשיב מרחוק בכבוד רב להד מלחמתכם, ומתפאר בבני דורי שלא הרכינו ראש.
מכבדו ומוקירו הנאמן,
ז' ז'בוטינסקי
1 דוד אילגובסקי (ליטא 1885-תל אביב 1952); ציוני מנעוריו. היה חבר המרכז הציוני בליטא. ב1933 עלה לארץ ישראל ועסק בפעילות כלכלית ענפה בתחום הפרדסנות, התעשייה והבנייה. בנוסף לפעילותו הכלכלית הוא היה פעיל במוסדות הסתדרות הציונים הכלליים. הוא נמנה עם מייסדי עיתון הבקר, היה חבר הוועד המנהל של העיתון ופרסם בו מאמרים פובליציסטיים רבים. ב1937 הצטרף לברית הצה"ר, נבחר לסגן יושב ראש סניף תל אביב של המפלגה, היה חבר הדירקטוריון של קרן 'תל_חי' וחבר הנהלה של בנק 'אוצר עממי'. בסוף שנת 1938 הוא ניהל משא ומתן עם נשיא ליטא בדבר עליית יהודים עם רכושם לארץ ישראל.
2 על כן.
3 על דבר.
4 על פי תוכן האיגרת הביא דוד אילגובסקי מסר אל ז'בוטינסקי מאת פרופ' יוסף קלוזנר ודוד ילין. בעקבות הספר הלבן הזמינו הללו את ז'בוטינסקי לבוא למצרים כדי לדון עמהם בדבר הקמת חזית אחידה של הצ"ח עם ההסתדרות הציונית הישנה.
5 דוד ילין (ירושלים 1884-ירושלים 1941); מחנך, חוקר הלשון העברית והספרות העברית בימי הביניים ומראשי היישוב היהודי בארץ ישראל. דוד ילין, איש רב פעלים, מילא תפקידים ציבוריים רבים: מייסדו ומנהלו של בית המדרש העברי למורים בירושלים, הוא נמנה עם מייסדי ועד הלשון והספרייה הלאומית. שימש פרופסור לשירת ספרד באוניברסיטה העברית. בשנים 1920^1929 כיהן כנשיא אספת הנבחרים והוועד הלאומי.
ואלה רק מקצת ממעשיו ומתפקידיו הציבוריים והאקדמיים.
6 אנגלית (risk): סיכון.
7 ז'בוטינסקי, כנתינים רוסים אחרים שנמצאו מחוץ לרוסיה וסירבו לשוב אליה לאחר המהפכה הבולשביקית, היה חסר נתינות. חבר הלאומים העניק לחסרי הנתינות דרכון נאנסן, על שמו של הנציב
העליון לפליטים, פריטיוף נאנסן (Nan) מנורבגיה, שהגה את הרעיון.
8 ההסתדרות הציונית הישנה וההסתדרות הציונית החדשה.
9 לעיל, איגרת 145.
10 קלוזנר וילין.
11 נוסחאות.
12 יהושע סופראסקי
(לעיל, איגרת 70, הערה 2).
13 זהותו לא נתחוורה.
14 צריך להיות: אשתו.
15 לעיל, איגרת 70.
16 אספה לאומית יהודית עולמית.
17 אנגלית (fifty-fifty): שווה בשווה.
18 הצטרפות הצ"ח לאספת הנבחרים של 'כנסת ישראל'.
19 על ידי.
20 בעקבות ההפגנות נגד הספר הלבן, ערכו שלטונות המנדט מעצרים המוניים של חברי ברית הצה"ר, בית"ר ואף של אישים שנחשבו לאוהדיהם, ורבים מהם נכלאו בכלא עכו.
21 גרמנית (Kraftprobe): מבחן כוח.
22 זאת אומרת.
23 יוונית: פולמוס.
24 אנגלית: (not to dominate and not to be dominated): לא לשלוט ולא להיות נשלט.
25 רוסיתпирог) ): עוגה.
26 לעיל, איגרת 145, הערה 22.

