118
אל נשיאות הצ"ח, לונדון
לודז', 2 ביוני 1939 אנגלית
לודז', 2 ביוני 1939

רבותיי,

רב תודות על המכתבים מ30 במאי ועל הפרוטוקול מ29 במאי./1


1. מצורפת בזה טיוטה קצרה בשביל ועדת המנדטים המתמדת;/2 אם הנושא טופל בנוסח שלכם, השליכו את שלי. כל העניין אינו דחוף, מכיוון שוועדת המנדטים המתמדת צפויה בוודאי להתנגד בכל תוקף לספר הלבן. על כל פנים, אמור להתקיים מושב נוסף של ועדת המנדטים המתמדת - ואליו אנו חייבים להגיע עם פטיציה הדורשת קונדומיניון אשר תסתייע בפרסום נרחב.


2. היום ניתן פסק הדין במשפט של נ' פרילוצקי ושותפיו נגד מארק קאהן:/3 ההאשמות נדחו, מארק אמור להמשיך. אני מקווה שדבר זה יחזק את עמדתנו בעיתון. הסיבה העיקרית שלי שבגינה לא הזדרזתי להתחיל במלוא הקיטור הייתה חוסר ביטחון בעניין זה.


3. אבל זו אינה הסיבה היחידה: גם מימון. ציפיתי שהסיור/4 שלי (בפולין לבדה) יכניס לפחות 10,000 זלוטי נטו. עתה מתברר שהמפעל נוהל בצורה כה כושלת, עד כי אינני מצפה אפילו למחצית מהסכום הזה (אנא, אל תכתבו על כך לוועד כאן – זה רק ירפה את ידיו של פרופס שאיננו אשם, והוא היחיד שאני יכול לסמוך עליו). אין זה מן הנמנע שאבטל את בואם של בנארי ורמבה: אם לא אעשה זאת, יהא זה סימן שנתגלו מקורות אחרים.

4. מכל מקום, אמשיך בעבודתי עד שאראה אור או אתקל בקיר. שופמן/5 ואחרים יחפשו קשרים עם אנשים מחוץ לציבור שלנו; אני עומד לכתוב במאמענט פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, כדי ליצור דמורליזציה בקרב הקהל של ההסתדרות הציונית הישנה. לקראת סוף יוני חייבות להתגבש תוצאות כלשהן.
5. אני מתכוון לפרסם כרוז/6 בו ייקבע, כי מועד ה'ציון_סיים' בתחילת הסתיו, אולם מובן שהתאריך המדויק יוכל להיקבע מאוחר יותר.



6.ה'הרשמה'/7 תתחיל בימים הקרובים.
7. אחותי הבריקה שבנה (יונה קופ, שנאסר לפני מספר ימים/8) 'שב הביתה'./9 כמובן שהמאסר של השאר אינו מהווה טרגדיה בעבורם, אבל זה מביך מאוד את המפלגה. אני חושב ברצינות להורות לערי, במברק באנגלית פשוטה, לקבל על עצמו זמנית את תפקיד יושב הראש של ועד המורשים,/10 ולבקש פגישה עם בטרשיל,/11 כדי לשאול את הג'נטלמן הזה בשמי, 'מהם התנאים לנכונותה של הממשלה לדון בהפסקת הרדיפות'. שנית, אבקשו לשאול בשמי את רוקח,/12 את בן_צבי /13 ואת גולומב/14 מה הם מציעים כעת למען שיתוף
פעולה. שלישית, לבקשו לרשום הכול ולדווח לי אישית. אם אגיע למסקנה שכל זה הגיוני, אשלח בעת ובעונה אחת העתק מאותו מברק למקדונלד,/15 בצירוף מכתב בדבר חוסר התוחלת בהתנהגות הטיפשית הזאת והסכנות הטמונות בה. כמובן שקודם אתייעץ אתכם, אז אנא הרהרו בדבר במקרה ואצלצל אליכם (נ"ב: ערי הבריק אתמול – 'היום הבטיחו שאקבל אזרחות'/10).

8. קופת חולים:/16
מן הסתם כבר נודע לכם מלבוביץ',/17 שאין זו השעה לכפות דבר מה./18 לפחות, אין זו השעה שאוכל לסייע לכפות איזשהו דבר.



9. קיבלתי תשובה מד"ר רבינוביץ',/19 אשר מכילה הצהרה שחייבים לאמת אותה. הוא עומד על כך כי ברגע שגלעזר קיבל את הבוררות של לנדמן,/20 הוא פעל לא רק בשמו, אלא כנציגה של הקבוצה הפראגאית כולה, והציג לשם כך ייפויי כוח./21
אנא, בדקו וודאו זאת. אם נכון הדבר, כי אז (בין אם אנו אוהבים את השיפוט הזה ובין אם לאו) על הנשיאות בתוקף תפקידה לקבל את הדעה שאנו עומדים בפני פסק דין סופי,/22 וכל פעולה נוספת שתעשה הקבוצה הפראגאית (אלה שחתמו על ייפוי הכוח) תיחשב כבלתי מוצדקת ושמו של ר'/23 יטוהר. מצד שני, אם לגלעזר לא היה ייפוי כוח כזה, או שלא השתמש בו, רשאים כמובן יתר אנשי פראג להמשיך. בשני המקרים ברצוני לדעת מהו המצב, משום שבמכתבי לר' קיבלתי את הצהרתו של גלעזר שהוא (אם אני זוכר נכון) פעל רק על דעת עצמו, וכי טענותיו של ר' מתבססות על עיוות העובדות (אלה אינן מילותיו המדויקות, אך זו משמעותן).

ו' ז'
(טיוטה לוועדת המנדטים המתמדת)
החתום מטה טוען שיש להתנגד לספר הלבן מ1939, משום שאינו עולה בקנה אחד עם המנדט על ארץ ישראל מהסיבות הבאות:
1. הספר הלבן קובע (II (3) כי 'לאחר פרק זמן של 5 שנים לא תורשה יותר הגירה יהודית, אלא אם כן הערבים בארץ ישראל יהיו מוכנים להסכים לה'.
אין שום סעיף בכתב המנדט שניתן לפרשו כהענקת זכות לבעל המנדט לקבוע, ש'הסכמת הערבים' היא אמת המידה העיקרית להמשך ההגירה היהודית.
אין זה משנה מה הפרשנות שתינתן למונחים כמו 'זכויות ומעמד' של מגזרים אחרים באוכלוסייה,/24 וגם אם ימתחו אותה עד לקצה גבול הגמישות, אי_אפשר יהיה לטעון שהמילים הללו כוללות את הצורך להסכמה מצד מגזרים אלה באוכלוסייה, ש'הספר הלבן' מגדיר אותם כערבים. כל משמעותו של המנדט, וזכות קיומו/25 העיקרי של מכשיר כזה, טמון בהכרה שאין להשאיר לעמדתם
הסובייקטיבית של תושבי שטח המנדט את הזכות להחליט מתי לנטוש את אחת ממטרותיו העיקריות של המנדט. החובה להחליט בעניינים כאלה מוטלת באופן בלעדי על ממשלת המנדט, שתשקול את כל הסיבות בעד ונגד ביתר אובייקטיביות ובפחות להיטות או דעה קדומה. זו חובה שבעל המנדט אינו יכול להסיר מעצמו, כל עוד הוא טוען שהוא פועל על יסוד כתב המנדט.
2. יתר על כן, ברור שהקביעה כי הסכמת הערבים היא תנאי בל יעבור,/26 משמעה בפועל הפסקת ההגירה היהודית.
אנו טוענים, כי לפי כתב המנדט אין לבעל המנדט זכות לכפות הפסקה כזאת. להפך, כתב המנדט מחייב אותו 'להקל על הגירת יהודים בתנאים מתאימים'. יהא הפירוש למונח המגביל 'בתנאים מתאימים' אשר יהיה, אנו טוענים שאין זה נכון למתוח את המשמעות עד שזו תשמש תירוץ לביטול עצם מהותה של הפקודה.
אנו טוענים שאין תקדים בחקיקה של מדינה כלשהי (למעט במזיד על רקע גזעני), המוציאה מן הכלל ולתמיד הגירה של קטגוריה מסוימת של בני אדם נורמליים. כל מדינה נוהגת על פי הכלל שההגירה צריכה להיות כפופה ל'תנאים מתאימים', לכל ממשלה הזכות להחליט אלו הם תנאים 'מתאימים', אך לשווא תחפשו בספרי החוקים פסקה כה שרירותית כמו זו  ששום תנאים לעולם לא ייחשבו 'מתאימים' לכניסתם של היהודים. המקבילה היחידה שניתן להעלות על הדעת היא החוק הישן של רוסיה הצארית מלפני המלחמה, אשר אסר על הגירתם לרוסיה של בני הדת היהודית – זו
כניעה גלויה וחסרת בושה לדעה קדומה וגזענית, שבמקרה הנוכחי היא באופן ברור אינה מתקבלת על הדעת.
יתר על כן, יש להפנות את תשומת הלב לסתירה נוספת. הספר הלבן אינו אומר דבר נגד הגירה של לא_יהודים. במילים אחרות, במשך תקופת חמש השנים או לאחריהן תהיה לבעל המנדט הזכות להכניס לארץ ישראל כל מספר של אנשים ממצרים או מעבר הירדן המזרחי בלא לקבל הסכמה משום מגזר בארץ ישראל; כך ששום דבר אינו מגן על היהודים מפני 'הצפה' של מהגרים ערביים, עד שחלקם יצנח אל מתחת לשליש או אפילו לרבע מכלל אוכלוסיית ארץ ישראל. אין זה חשוב כלל אם מקרה כזה רצוי או אינו רצוי למחברי הספר הלבן: אנו מבקשים להדגיש את אופיו האנטי_יהודי של מהלך חד_צדדי זה, שלטענתנו הוא בלתי נסבל לפי שום כתב מנדט של חבר הלאומים, ופחות מכול לפי כתב המנדט הזה.
3. אם ידו של הספר הלבן הזה תהיה על העליונה, עלול להיווצר מצב מביך ביותר מבחינה חוקית ובינלאומית. דבר זה
יהפוך בעצם את התנועה הציונית ברחבי העולם לבלתי חוקית או חתרנית על כל גילוייה, למעט איסוף כספים בעבור הקהילה היהודית בארץ ישראל. פרט ל75,000 היהודים מהגולה אשר יהוו את הקבוצה האחרונה של המהגרים, כל יתר המיליונים ייחשבו לפוגעים בממשלת המנדט, אם יקיימו פעילות המכוונת להתיישבות יהודית בארץ ישראל  כגון הכשרת חלוצים. במילים אחרות, כל הציונות תיחשב אנטי_בריטית; אפילו הנוסח המוכר במספר תפילות יהודיות - 'לשנה הבאה בירושלים' - יקבל אופי חתרני. מעתה ואילך, כל אחת מן המדינות המעריכות את ידידותה של בריטניה הגדולה, תראה במתן היתר לקיים קונגרס ציוני בתחומה – כֶּשֶל/27 דיפלומטי; והמדינות הללו יגלו נטייה לבטל את אי_הנעימות, רק אם יסרבו להתייחס ברצינות או לתנועה הציונית או לספר הלבן של 1939.
אנו טוענים שכל זה אינו עולה בקנה אחד לא רק עם כתב המנדט אלא גם עם כבודו של חבר הלאומים אשר העניק אותו. מכוחו של המנדט, דהיינו בברכתו של חבר הלאומים, הפכה התנועה הציונית למגמה הנפוצה שחלחלה לתוך האווירה המוסרית והחברתית של הקיבוצים היהודיים הגדולים ביותר. כיום הציונות היא מאפיין בולט בחיי הרוח של יהדות העולם, על כל מגוון פעולותיה הציבוריות; אולם ציונות בכל פירוש שהוא, ותהיה זו ציונות 'מתונה' ככל שתהיה, משמעותה המשך ההתיישבות של יהודים בארץ ישראל, אשר הספר הלבן של 1939 מבקש לאסור.
להרשות וטו כזה פירושו לגרום לעימות בין היהודים לבין חבר הלאומים ולבין כל ממשלה וממשלה, וכל זה בגלל שאיפה שעד לא מכבר נהנתה מהגנת חבר הלאומים.
בעקבות המידע כי נקבעה מגבלה מספרית לקליטת יהודים בארץ ישראל בפרק זמן קצר, מכוח סמכותו של חבר הלאומים, צפויות ללא ספק במספר ארצות התפרצויות אנטישמיות מחודשות רבות ואלימות ביותר. עובדה ידועה היא, כי בארצות מסוימות עתידה של ההגירה היהודית היא השסתום היחיד שמאפשר לממשלות לעצור התפרצויות אלימות של ההמון, ולהדוף - לפחות חלקית - את הלחץ לחקיקה אנטי_יהודית גלויה; ולמרות כל המגבלות האחרונות, הפכה ארץ ישראל בתודעתם של לא_יהודים בארצות הללו לשם נרדף ל'הגירה יהודית', מכיוון שידוע להם כי שום מדינה אחרת אינה עשויה לקבל יהודים. זה מסוכן ביותר להרשות שתופץ הידיעה, כי השסתום היחיד הפסיק לפעול.
1 פרוטוקול הישיבה של נשיאות הצ"ח מ29 במאי 1939 לא נמצא, אולם במכתב מ30 במאי דיווח קופלוביץ'
בקצרה על החלטות הנשיאות שעיקרן: הטלת מרות על האצ"ל, היערכות לכינוס ה'ציון_סיים', 'ההרשמה' הלאומית וההכנות לכינוס ועדת המנדטים בתחילת יוני בעניין הספר הלבן (מ"ז, א27/3/1).
2 במקור: ;PMC הטיוטה לוועדת המנדטים המתמדת מצורפת לאיגרת זו.
3 נח פרילוצקי (כרך י"ג, איגרת 216, הערה 15), אשר יסד עם אביו צבי את העיתון דער מאָמענט ושימש כחבר בכיר במערכת העיתון, פרש עוד בשנת 1938 מהעיתון בשל התנגדותו למארק קהאן (לעיל, איגרת 6, הערה 12), כונס הנכסים של העיתון, שהיה רביזיוניסט. נח פרילוצקי ניהל מאבק משפטי נגד קהאן, והאשימו בחריגה מסמכויותיו. ראו גם מאיר(מרק) קהאן, חומת השתיקה נפרצה, עמ' 140^144.
4 במקור בצרפתית: tournée; דהיינו סיור ההרצאות.
5 יוסף שופמן – מראשי הוועד הראשי של הצ"ח בפולין.
6 במקור בעברית.
7 במקור בעברית בכתב לטיני; על מהות ה'הרשמה' ראו לעיל, איגרת 86, הערה 1.
8 יונה ג'וני קופ, מהנדס חשמל במקצועו, היה מנהל מחוז הצפון של חברת החשמל. הוא סייע להעפלה על ידי כיבוי החשמל באזור החוף, כדי להקל על הנחתות של ספינות מעפילים בלילות. הוא סייע גם לאצ"ל והיה העורך של עיתון האצ"ל בשפה האנגלית Sentinel. בשל כך הוא נאסר מספר פעמים על ידי השלטונות הבריטיים. ראו גם להלן, איגרת 223.
9 במקור בעברית בכתב לטיני.
10 במקור בעברית בכתב לטיני.
11 ויליאם דניס בטרשיל – William Denis Battershil (1896_1959) היה בשנים 1937_1939 המזכיר הראשי של הממשל המנדטורי בארץ ישראל.
12 ישראל רוקח (לעיל, איגרת 45, הערה 13).






























































































13 יצחק בן_צבי (לעיל, איגרת 70, הערה 5).
14 אליהו גולומב (כרך ח, איגרת 283, הערה 10) היה מראשי מפקדת ה'הגנה' ונמנה עם הנהגת ההסתדרות הכללית של העובדים.
15 מלקולם מקדונלד (לעיל, איגרת 27, הערה 3).
16 כינויו של הארגון הצבאי הלאומי.
17 שלמה לבוביץ' יעקבי.
18 באחד ממכתבי הנשיאות המוזכרים לעיל נאמר, כי חברי הנשיאות מודאגים לגבי המצב בקופת חולים, דהיינו בארגון הצבאי הלאומי (מ"ז, א 1/27/3). ראו גם
לעיל, איגרת 99, הערה 35.
19 ד"ר אוסקר רבינוביץ' (לעיל, איגרת 71, הערה 1) הואשם על ידי נציב בית"ר בצ'כוסלובקיה, אליהו גלעזר (כרך י"ג, איגרת 222) ועל ידי קבוצת יהודים מפראג במעילה בכספי מועמדים לעלייה. ד"ר רבינוביץ' דחה בתוקף את האשמה.
20 בפסק הבוררות של שמואל לנדמן, היועץ המשפטי של הצ"ח, הוא קבע שאין יסוד לתביעה נגד ד"ר רבינוביץ' (אצ"מ, F17/2, 20 באפריל 1939).
21 במקור בגרמנית: Vollmachten
22 במקור בצרפתית: chose jugée
23 רבינוביץ'.
24 ז'בוטינסקי הצביע על סעיף 6 בכתב המנדט בו נאמר: 'הממשל של ארץ ישראל, תוך הבטחה שהזכויות והמעמד של המגזרים האחרים באוכלוסייה לא ייפגעו, יָקֵל על עלייה יהודית בתנאים מתאימים ויעודד התיישבות צפופה של יהודים על אדמות, בכלל זה אדמות מדינה ואדמות בור, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית' (Mandate for Palestine, Presented to







1922Parliament by Command of His Majesty, London

25 במקור בצרפתית: raison d’être
26 במקור בלטינית: condicio sine qua non
27 במקור בצרפתית: faux pas