אל נשיאות הצ"ח, לונדון
ולוצלאווק, 20 במאי 1939 עברית/אנגלית
ולוצלאווק, 20 במאי 1939
אדונַי הנכבדים,
בליתי יומים עם יעקבי, ובתור מסקנת דיוננו שלחנו לכם אמש את המברק מוולוצלאווק החתום 'ולאדולבוביץ'./1

נדמה לנו, קדם כל, כי בזמן שרוסל סטריט ושותפיה עושים רעש/2 – לא כדאי לנו להתחרות. לא לזה נוצרנו, שנגיד ממש אותו הדבר רק במלים אחרות. זהו אחד הצדדים הבלתי נעימים, אבל הכרחיים, בתפקידו של מורה דרך: כשמתחילים לצעוק תלמידיו ותורתו בפיהם, עליו לשתוק. עוד יגיעו אולי זמנים כאלה, שלא רק בשטח ההצהרות אלא גם בשטח הפעולות על החזית נהיה מוכרחים להתחשב באפשרות מצב כזה. אך לע"ע,/3 לכל הפחות, לא כדאי לנו להדפיס כרוזי זעם בין תריסר כרוזי זעם אחרים.
אם מותר לנו להופיע בפני הקהל בצורת כרו ז, ייתכן שנעשה זאת בתשובה לא לממשלה כי אם לפרלמנט – בתור בית משפט לערעורין שגם הוא בגד (ז"א אם גם הוא יבג ד, שבזה עוד אינני בטוח; כי לא אשתומם אם ייגמר הענין העלוב הזה בטראגיקומדיה מצחיקה, וזו בקרוב).
העיקר הוא, לדעתנו, ת כן חדש לתגובתנו; ובתור שכזה מציעים אנחנו להגשים עתה דבר שכבר ישנו בין החלטות הנשיאות, רק זמנו ופרטיו לא נקבעו אז: מפעל גימל בצורת רבבה./4
הערב אראה בווארשה את יעקבי ואת יוסף./5 אם לא נוכל לעבד תכנית מוסכמה, המכתב הזה לא יישלח בלי תקונים. אם תקבלו את המכתב הזה בלי תקונים, סימן הוא שהסכמנו והצעתי הבאה לקמן קיימת, ועליכם לדון עליה ולענות לי לביעלסקו, במלון 'פרזידנט', עד יום ב' בלילה.
הצעתנו היא:


א) מטה ראשי לגימל בווארשא (עם אבי_נעמי/6 בראשו) – מוסד מחוצה למסגרת כל שאר המפעלים כגון ציון_סיים וכו', לאמר שאין מגע בינו ובין יתר המוסדות ה'מרכזיים' בווארשה (אם ניסד מרכז לציון_סיים
בווארשא), אך כמובן יישאר הוא כפוף למרות הנשיאות הלונדונית ככל שאר ענפי פעולתנו.

אבי_נעמי ימנה לו עוזרים. תכנית מפורטת תוצג לנשיאות. המפעל צריך להתגשם במשך חדשי הקיץ. גם אני אשאר במזרח אירופא, עם מרכז בווארשא, לימות הקיץ.


ב) יש שתי אפשרויות: או לא להכריז שום הצהרה, כי אם להתחיל את המפעל הזה ע"י7 חוזרים פנימיים (זה אפשר); או להפך, להתחיל בהצהרה כי אלה הן שתי תשובותינו – מאורעות יום ה' בארץ/8 מצד אחד (וזו רק התחלה), ומצד שני – גימל.
מתעוררת אצלכם, כמובן, השאלה אם יספיקו
לנו הכחות למשוך בכל המפעלים האלה בבת אחת. ואולם הננו כבר 'מושכים' בכולם בבת אחת – כי טורח 'בית'/9 הוא בדיוק כטורח 'גימל', ואולי גם עוד קשה ממנו. והעיקר – נוצרה כאן במזרח אוירה כזאת, אשר קל בה מעשה משולש ממעשה יחיד, ממש כמו שקל יותר להוציא לאור דער מאמענט יחד עם ראדיא/10 מאשר בלעדיו.
בקשר עם זה עומדת החלטתי לדחות את הנסיעה לרומניה. כשבועים אצטרך לשבת בווארשא, קאנסאָלידירען/11 את ההחלטות ואת דרכי הפעולה, וגם את יחסינו עם החלונות הגבוהים. אחרי זאת תהיה לנו גם ברומניה עמדה יותר סולידית. במובן האקלים והיציאה לקיטנות/11א אין הבדל בין ראשית יוני לאחרית יוני – הריצה מתחילה ביולי או סוף יולי. וגם אל תשכחו את ענין ה'וינאים':/12 אינני רוצה שיזכירוני אותם באמצע נסיעתי.
בולגריה ויוגוסלביה אינן חשובות כלל. אם אקבל רשיון להונגריה- יעלה ערכו פי עשרה על כל מה שאפשר או כדאי לעשות בבלקנים.
לכן טלגרפתי אמש לקאנר: 'מפני התחיבויות דיפלומטיות דחיתי בקורי ברומניה. נא לבטל כל התאריכים. מכתב בדרך.'
כאשר תראו מהעתקות הלוטות בזה, הודעתי להופמן שהוא צריך להתרכז על עניני
ציון_סיים בבלטיקה. לשוודיה יסע (בלוית הגב' י'/13 מהלסיניקי שיש לה שם מכרים והשפעה) ד"ר שחטמן, אשר ייספח על כל קומפלקס הענינים הנמצאים כעת תחת כנפי יעקבי. נא לאשר.
לבסוף: דעתנו היא שכדאי ליסד בווארשא משרד נשיאותי להשגיח על כל השטח המזרחי בקשר עם 'ציון_סיים' וכו'. אנו מציעים שיבא הנה בן_ארי. באופן רשמי יעמוד בראש המשרד אלטמן, אך למעשה יצטרך הלה לנסוע לעניני כספים. את העבודה בפולניה יעשה פרופס, בבלטיקה – הופמן, ברומניה – עוד אינני יודע מי...

ביילסקו, 22 במאי/14
























































































הפסיקו אותי. באותו לילה, בווארשה, יעקבי ויוסף פגשו אותי בתחנת הרכבת, ונראה היה שלאור מספר השגות כבדות משקל שהשמיע יוסף יש לנטוש את התכנית./15 אני שולח לכם את המכתב חסר הערך הזה רק בתשובה לתוכחות של מר קופלוביץ' על חוסר שיתוף פעולה מצדי. ידידיי,/16 אל לכם לחשוב שקל לעשות את אשר אני עושה, בעיקר
כאשר כל ידידינו היקרים כאן (ולמעשה בכל מקום) אינם מתחשבים יותר מדי בכללים, שיש להניח לי. גם אספקת המאמרים שלי למאָמענט סובלת. הבחורה היפה ביותר/17 בצרפת אינה יכולה לבצע יותר ממה שהיא מסוגלת, ואין טעם למתוח ביקורת.
שנית, קשה מאוד להגיע למסקנות מוצקות על קו פעולה וכו', בתנאים כה מורכבים וכה לוטים בערפל כמו אלה השוררים כיום. עדיין אינני מסוגל לראות בבירור לאלו תוצאות ממשיות ניתן לצפות מן הספר הלבן, ומה עשויה להיות השפעתו על ה'ציון_סיים', על ה'הרשמה'/18
וכו'. בנסיבות כאלה אין טעם לזרז איש את רעהו. אבל הֱיו סמוכים ובטוחים: לא נפסיד דבר אם נדחה את תגובתנו עד אשר כל השאר יסיימו את נביחתם. איננו יכולים להתחרות ברעש הכללי: מה שאנו יכולים לעשות הוא להשמיע קול ברור כאשר הרעש יסתיים, וכאשר הציבור שוב יהיה מוכן די הצורך לקלוט ולהבין שקולנו הברור הוא הקול הנכון.
אנא, אל תדחקו בי. אפילו רמבה/19 איננו צריך להזכיר לי שלא שלחתי לו מאמרים: עליו להיות סמוך ובטוח כי מה שאינני עושה אינני יכול לעשות.
מחר אסע ללודז', ואני מתכוון לשהות שלושה ימים בבידוד בביתו של ספקטור/20 (Czerwona 3, Tel. 136.10). אני מקווה (ואין פירוש הדבר שאני מבטיח) ששם אוכל לסכם את רשמיי ולנסח מספר טיוטות בעניין מדיניות, בעיקר לאחר הדיון בפרלמנט./21
אלה הם רשמיי עד כה:


א) הספר הלבן הוא כמובן בן_חלוף. אין צורך להתייחס אל הקביעה שלו לעתיד לבוא22 כאל מציאות ('בעוד חמש שנים', 'בעוד עשר שנים'... הכול הבל הבלים).

ב) אין בו איומים מידיים לשעבד את היישוב/23 לערבים. אין מועצה מחוקקת./24 'ראשי מחלקות' יהיו רק משרתיהם של 'היועצים' שלהם, כפי שנהוג בלבנט.
אולם, כפי שהעניינים מתנהלים עד כה, הספר הלבן יוצר מצב חדש לגמרי שיביא (בתנאי שהמסמך יאריך ימים) לתוצאות הבאות: בכל מקום תיהפך הציונות לתנועה חתרנית הפועלת נגד חוקי בריטניה הגדולה. במספר ארצות הדבר עלול ליצור קשיים עם השלטונות המקומיים; אבל בכל הארצות הדבר ישנה בהכרח את מעמדה של התנועה, אשר נחשבה תמיד בת חסותה של בריטניה, והיא תיהפך בבת אחת לאנטי_בריטית בעצם מהותה!
פירוש הדבר סוף לסוכנות היהודית. זכות קיומה הייתה לייצג את ההמונים בגולה הנושאים עיניהם לציון, ולא את היישוב. מאחר שההמונים הללו שוב אינם רשאים לשאוף להתיישב בציון, אזי או שתפקידה של הסוכנות
יגיע לקצו או שתיחשב חתרנית. זהו ההיגיון של ההימנעות מאזכור כלשהו של הסוכנות בספר הלבן (כמובן שכל זאת מותנה בהישרדות של הסמרטוטים./25
אינני סבור שיש לה איזשהו בסיס ממשי לקיום. אפילו הזמנה מודגשת בשלושה קווים של המצליף,/26 לא תציל אותה משינויים שיביאו לסירוסה. אבל נחיה ונראה).
על כל פנים, אני בכנות אינני רואה עילה/27 אמתית וממשית לפעולות ותגובות/28 בקשר למסמך הזה. חשבנו להתנגד לכניסתם של קימאקאמים/29 ערבים לפתח תקווה, אבל לא יהיו שם מושלי מחוזות כאלה. הספר הלבן אינו מאיים על היישוב, פרט לעתיד לבוא; הוא פוגע רק בגולה/30 בשל הפסקת העלייה. מכאן ואילך, על הפעולות להתרכז במלחמה נגד ניסיונות למנוע עלייתם לחוף של עולים/30 (כמובן מלבד מתן מענה לטרור הערבי).
אשר לעניין ה'הרשמה' – אתם כבר יודעים ממכתבי הקודם (שנשלח לקלינגר),/31 כי בעניין זה הוסכם על נוסחה. אני עוסק עכשיו בפרטי הארגון. אעדכן אתכם ככל שאוכל בכוחותיי המוגבלים מאוד.
אולם דעתי האיתנה והכנה הייתה ונשארה, כי כל הדברים הללו – 'הרשמה', תגובות וכו' – הם בעלי חשיבות משנית בעולם כה רועש ושבע_זוועות. הדבר היחיד שאני מאמין בו הוא הקמת סוג של קהילה יהודית חדשה – כגון 'הציון_סיים' - מאורע שבתחילה כמעט לא יהיה מורגש, אולם עם שוך הרעש ושובם של העניינים למעין נורמליות, הוא ימלא תפקיד מכריע.
יש מספר סימנים בפולין ל'תזוזה'/32 אפשרית לטובתנו, אבל הם רפים מכדי שישימו אליהם לב, אף על פי שאני מעריך כי הם יהיו לסימני היכר של המציאות. זו הסיבה העיקרית שבגינה אני רוצה לשהות במחצית הראשונה של יוני בווארשה (דבר ששנוא עליי) כדי ליצור קשרים אחדים אשר עשויים, אם יעלו יפה, להוכיח את עצמם כמקרבים 'תזוזה', במילים אחרות: לתת תמיכה רחבה יותר ל'ציון_סיים'.

אשר ל'סיים' עצמו, אני יכול עכשיו לומר שהאויב היחיד שלו הוא השאננות העליזה, שלא תיאמן, של יהודי מזרח אירופה לכל המתרחש. נכון, הקהל באספות שלי גדול מאי_פעם, אולם אינני סבור שהצלחתי לחדור לעומק נשמתם. אבל נראה.
הדבר הגרוע ביותר בעבורי הוא שהנשיאות בלונדון שוב סובלת ממחסור. אני כותב היום לקובנו, שם אמורה להיווצר עכשיו אפשרות מסוימת להוציא משם את הכספים המוקפאים שלנו - שליש מהם שייכים לנשיאות.
אני מצרף תחליף/33 למאמר – 'פון טאָגבוך' – ואני שולח העתק להמשקיף,/34 אם הוא עדיין
בחיים.
אינני יכול לשלוח את הטיוטה המובטחת של גילוי הדעת:/35 עד כה זה עדיין לא ברור לי.
בהצלחה רבה; אנא, אל תנזפו בי, ואל_נא תאיימו בהתפטרות בכל מכתב שני. האם לא ניתן לעשות זאת בשיעור מתון יותר –
רק פעם בחמישה מכתבים?

שלכם, ו' ז'

104
1 לעיל, איגרת 103.
2 ההסתדרות הציונית הישנה והסוכנות היהודית, ששכנו בלונדון בRussel Street, פרסמו גילויי דעת חריפים בתגובה לספר הלבן, שפורסם ב17 במאי 1939.
3 לעת עתה.
4 ראו לעיל, איגרת 103, הערה 2. ראוי לציין שערי ז'בוטינסקי הגיש ב14 במארס 1939 לראש בית"ר ולשלטון בית"ר תכנית לעליית רבבה בחמש אניות, שאמורות היו להפליג לארץ ישראל ב1 בספטמבר 1939. על סמך תכנית זו גובשה בשלב מאוחר יותר תכנית העלייה המזוינת (ראו להלן, איגרת 210, הערה 1).
5 יוסף כצנלסון (לעיל, איגרת 46, הערה 6).
6 דהיינו שלמה יעקבי (נעמי הייתה בתו הבכירה).
7 על ידי.
8 בתגובה לספר הלבן התקיימו ביום חמישי, 18 במאי 1939, הפגנות סוערות ברחבי ארץ ישראל. בירושלים היו התנגשויות דמים בין המשטרה הבריטית לבין המפגינים (המשקיף, 19 במאי 1939).
9 עלייה ב'.
10 ווארשאווער ראדיאָ, עיתון הצהריים של דער מאָמענט, יצא לאור בשנים 1924^1939.
11 גרמנית (konsolidieren): לגבש.
11א דהיינו הפלגת ספינות המעפילים.
12 ראו לעיל, איגרת 46, הערה 4.
13 גברת יעקבסון הייתה חברה בברית הצה"ר בפינלנד.
14 מכאן ואילך באנגלית.
15 הכוונה כנראה לתכנית 'גימל'.
16 במקור בצרפתית: Mes amis
17 במקור בצרפתית: La plus belle fille
18 במקור בעברית בכתב לטיני.
19 אייזיק רמבה (לעיל, איגרת 31, הערה 3).
20 יעקב ספקטור (כרך ו, איגרת 4, הערה 8) נמנה עם ראשי ברית הצה"ר בפולין.
21 ראו לעיל, איגרת 103, הערה 4.
22 כאן ולהלן, במקור בגרמנית: Zukunfts-Musik
23 במקור בעברית בכתב לטיני.
24 לנוכח המצב הדמוגרפי ששרר בימים ההם בארץ ישראל היו הבחירות למועצה מחוקקת בארץ ישראל מעניקות רוב מכריע לערבים. ז'בוטינסקי נאבק בעבר נגד כוונות הממשלה הבריטית לכונן אספה מחוקקת בארץ ישראל בטרם נוצר רוב יהודי בארץ ישראל (ראו כרך ו, איגרת 75; כרך ט, איגרת 320; כרך י, איגרת 155).
25 במקור ביידיש בכתב לטיני: Schematte's, דהיינו הסוכנות היהודית.
26 חבר הפרלמנט הבריטי שתפקידו לדרבן את חברי הפרלמנט ממפלגתו להשתתף בדיונים
ולהצביע. לקראת דיונים מסוימים נוהג המצליף לשלוח לחברי סיעתו הזמנות בכתב, ובמקרים דחופים, בהתאם לחשיבות הדיון, הוא אף נוהג להדגישן.
27 במקור בגרמנית: Anlass
28 כאן ולהלן, בעברית בכתב לטיני.
29 כינוי בטורקית למושלי מחוזות בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
30

במקור בעברית בכתב לטיני.
31 לעיל, איגרת 99.
32 במקור ברוסית.
33 במקור בגרמנית: Ersatz
34 המאמר 'מיומני'; תוצאות הספר הלבן' פורסם בעיתון המשקיף ב31 במאי 1939.
35 ראו לעיל, איגרת 103.