4 אל בנימין אקצין, ניו יורק
לונדון, 2 בינואר 1939 אנגלית
לונדון, 2 בינואר 1939
ד"ר אקצין היקר,
כולנו קיבלנו בסיפוק רב את הסכמתך לסייע למר בריסקו בשליחותו בוושינגטון./1
במשך חודשים רבים עשינו מאמצים לעורר את התעניינותה של וושינגטון במה שאנו מכנים תכנית מאקס נורדאו./2 שכטמן/3 ואנוכי שוחחנו כבר מזמן על הנושא עם מר בידל/4 (השגריר בווארשה, ותומך נאמן בענייננו); אברהמס5 ואנוכי נפגשנו עם מר קנדי,/6 קופלוביץ'/7 ואנוכי נפגשנו עם מר פל,/8 שאמור להיות בעל השפעה מכרעת בוועדת אוויאן./9 בידל הבטיח לי ש'כל מילה משיחותינו דווחה לבית הלבן'. הניסיון מזהיר אותנו כמובן לבל נייחס חשיבות יתר לצעדים מקדימים כאלה. במאמצים העיקריים ניתן מן הסתם להתחיל רק במקום.
איננו מצפים בהכרח שתכנית נורדאו תהפוך למצע מידי בפעילותה של וושינגטון; אם כי מצד שני, אני פשוט אינני רואה פתרון אחר שניתן להציעו עכשיו, שכן הפתרונות היחידים אשר העולם הנוכחי מוכן לבחון הם הפתרונות המהירים. אולם למטרות שלנו אולי די יהיה אם נשכנע את וושינגטון שתכונס ועידה בין_ממשלתית. ניתן יהיה להגיש לעיונם כמה פתרונות רדיקליים - קונקרטיים ומועילים. קללת הציונות היא מכבר אי_הבהירות שלה: היא מעולם לא דרשה אפילו תרופה מהירה להתפרצויות האלימות של צרת היהודים./10 הקללה של אוויאן/11 הייתה, בין השאר, חוסר יכולתה להציע תרופה שתוכל להתמודד ברוע בארץ ישראל או במקום אחר. סבורני שזו גם הקללה והאשמה של כל המדיניות היהודית בעת הזאת. לפיכך אני מאמין, שלו רק יכולנו לגבור בצעקה שלנו/12 על הרעש העולמי, כך שנשמע בעצמנו את הסיסמה - 'המיליון הראשון מיד, השאר במהרה בימינו' - דעת הקהל הייתה פונה ברצינות ובאופן פרגמטי אל הצוות היחיד אשר יודע מה הוא רוצה ומאמין בתרופתו.
מכיוון שלא היינו בקשר חודשים כה רבים, הרשה_נא לי להוסיף על הדברים, כדי שתבין טוב יותר את המנטליות שמאחורי התכנית הזאת, ומאחורי שליחותו של מר בריסקו. אם ה'ציון_סיים' יתממש (ה'ציון_סיים' הוא כעין אספה לאומית, פרלמנט של כל דיכפין/13 של אותו חלק של הגולה אשר מאוים באופן ישיר/14), אנו מתכוונים להציע שהוא יהיה רשאי לשלוח משלחת לבית הלבן - סלח לי על התיאור התמים - שתכרע על ברכיה באמצע האולם ותקרא לעבר מר רוזוולט: 'יש מוצא אחד בלבד, ורק אדם אחד מסוגל לאכוף אותו....'
עתה אינני
בטוח שה'ציון_סיים' יכול להתממש, אלא אם כן תפוג במעט הפאניקה במזרח אירופה; אף על פי שהם עדיין עלולים להיות חשופים לתחושת בהלה. בכל אופן, התמונה הגרפית דלעיל היא רק אילוסטרציה לכוונתנו, לא שיטה. השיטה שיש לאמץ היא בדיוק מה שהשליחות של בריסקו מתכוונת ליזום. אם הדבר יצליח במידה כלשהי, נדע גם מאיזו נקודה להמשיך.
אני מקווה שהדבר יצליח במידה ניכרת. אני עלול לטעות, אולם אני סבור שוושינגטון נמצאת היום בדיוק באותו מצב רוח, שבו חולה אנוּש מאנדרלמוסיה מוכן לגדף את אלה אשר מציעים עוד יותר אנדרלמוסיה, ובכל זאת היא מוכנה למחוא כף לאדם שאומר את המילה הנכונה. את זה בדיוק
אנחנו רוצים לומר. לבריסקו ספונטניות מרעננת וישירה של אמונה, תכונה נדירה מאוד בקרב היהודים, אשר עדיין לא הורעלה באותו אבק הוויכוחים בגטו, שאני לעולם לא אוכל להרחיקו מריאותיי; אם תאפשר לו להסתמך על הידע שלך ועל ניסיונך, התוצאה תהיה צוות קטן וחזק מאוד. הקושי הגדול היחיד שאני יכול לחזות מראש הוא דבר מה שאברהמס ואנוכי שמענו מבן ארצך מר מונטרס:/15 החשש פן וושינגטון תתבייש (כפי שהתבטא מונטרס) למלא תפקיד של 'המתערב בכול'. אני מקווה שתאזרו כוח ותמצאו דרך לפזר את העננה הזאת באופק. מכיוון שאני בכנות מאמין שזה הקושי הרציני היחיד. כל מכשול אחר שניתן לדמיין, לאמתו של דבר אינני רואה אותו כמפחיד, מכיוון שהלחץ של אירועים אובייקטיביים הלוחצים על העולם לפתור את הבעיה היהודית, עשוי למוטט בקרוב את כל הטענות.
אני אישית מצפה גם לקריסה מהירה של
הטיעון הפרו_ערבי. זו יכולה להיות האופנה בדיוק עכשיו (אם כי לא הייתי מייחס חשיבות יתר לעוצמת האופנה הזאת), אולם אני צופה שהפתרון עשוי להיות בדרך הבאה: בארץ ישראל מיליון ערבים/16 שאיש אינו מאיים לזרוק אותם או לדכאם, אבל הם אינם רוצים להיהפך למיעוט, אף על פי שלעמים גדולים רבים יש חלקים מבני עמם המהווים מיעוט במקומות מסוימים; וכאן בגלל מיליון הערבים, הבעיה היהודית צריכה להישאר ללא פתרון; אסור להרפות מן הלחץ באירופה, הקדחת המסוכנת בכל העולם חייבת להימשך וכו' וכו'. מיליארד אנשים, אם לא יותר, חייבים לסבול בגלל מיליון ערבים שאינם מסכימים להיהפך למיעוט קטן ומוגן. אלה הדברים שיגיד העולם בקרוב על הערבים הללו, בייחוד אם נסייע להפיץ את הרעיון, שככלות הכול התפקיד שממלאים הערבים הללו ושמם הם המטרד הגדול
הבלתי חשוב.





זה כנראה די והותר, כדי שתבין את הלך הרוח שהוליד את רעיון הנסיעה של מר בריסקו.
אשר לשאלת האישיות, אתה תגלה שהוא אדם שנעים לעבוד אתו, ואנחנו הבטחנו לו חוויה דומה מצדך.



בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי

1ראו לעיל איגרת 3.
2 לעיל, איגרת 3, הערה 6.
3 ד"ר יוסף שכטמן (כרך ג, איגרת 109, הערה 5), שנמנה עם מייסדי התנועה הרביזיוניסטית ועם ראשיה, היה הציר המדיני של הצ"ח בווארשה והממונה על הקשר בין נשיאות הצ"ח בלונדון לבין ראשי הממשל הפולני. נוסף על כך הוא היה יושב ראש ועדת העיתונות בווארשה.

4 אנתוני בידל ((Anthony Biddle, שגריר ארצות הברית בפולין, היה מיודד עם ז'בוטינסקי וגילה אהדה לברית הציונים הרביזיוניסטים.

5 אברהם אברהמס (כרך ה, איגרת 317, הערה 2) היה חבר נשיאות הצ"ח, מנהל המחלקה


המדינית של הצ"ח וראש מחלקת התעמולה והעיתונות שלה.
6 ג'וזף פטריק קנדי ((Joseph Petrick Kennedy היה שגריר ארצות הברית בבריטניה.
7 אהרן קופלוביץ' (כרך י', איגרת 11, הערה 6) היה חבר נשיאות הצ"ח והדובר שלה. לאחר מינויו של שלמה יעקבי לראש מחלקת העלייה של הצ"ח (16 ביוני 1939), מונה קופלוביץ' ליושב ראש נשיאות הצ"ח.
8 רוברט פל (Robert Pell) היה תחילה עוזרו של ג'ורג' ראבלי (George Rubllee) מנהל הוועדה הבין_ממשלתית לענייני פליטים. עם התפטרותו של ראבלי במחצית פברואר 1939 מונה פל
9 הכוונה לוועדה הבין_ממשלתית לענייני פליטים (Intergovernmental Committee on
(Refuggees
שכונתה גם ועדת אוויאן, הוקמה על פי החלטת ועידת אוויאן וביוזמת הנשיא רוזוולט. על הוועדה הוטלה המשימה למצוא מקומות לקליטת פליטים, שרובם המכריע היו יהודים מתחומי הרייך הגרמני.
10 במקור בגרמנית: Judennot.
11 דהיינו הקללה של ועידת אוויאן.
12 במקור ביידיש בכתב לטיני
ueberschreien (איבערשרייען).
13 במקור בעברית בכתב לטיני.
14
ה'ציון סיים' או 'כנסיית ציון', הפרלמנט היהודי של מזרח אירופה, נועד להתריע באוזני היהודים והעולם כולו על הסכנה הצפויה ליהודים בגולה, ולדון בדרכי המאבק לפתיחת שעריה של ארץ ישראל לעלייה המונית מארצות המצוקה באירופה (ראו גם כרך י"ג, איגרת 178, סעיף 4 ).
15 הפגישה עם וילהלמס מונטרס (Vilhelms Munters), שר החוץ של לאטוויה, התקיימה בלונדון ב10 בדצמבר 1938 (ראו כרך
י"ג, איגרת 234).
16 כוונתו מן הסתם לארץ ישראל בשתי גדות הירדן.