72 אל נשיאות הצ"ח, לונדון
פאריס, 16 באפריל 1939 אנגלית
פאריס, 16 באפריל 1939
נשיאות, לונדון
1. שר הפנים אלבר סארו/1 קיבל את ה' לוי/2 ואותי ב14 לחודש. מצורף בזה תוכן הסקירה שלי/3 (תשלחו העתק לקוסטין/4 וגם לשכטמן ולאקצין). הוא היה 50% אוהד ו50% בלתי מחייב. אני כמובן הסברתי שפנינו אליו לא בתור שר הפנים, אלא בתור חבר ממשלה חשוב. הוא הבטיח להעביר את השקפותיי לשר החוץ. הוא הביע חשש, שבעל המנדט עלול להירתע מלחמש את היהודים, בשל חשש שמא יצטרפו הערבים לאיטליה. הוא לא התייחס במיוחד לסעיף 5ג,/5 אולם לא נראה שהוא מתנגד להתייחס אליו כאל דרישה הגיונית (דרך אגב, הוא שאל 'לאן הם ילכו?' ואני השיבותי: 'האם אתה באמת רוצה לדעת? תהיינה להם אשרות למדינות אקזוטיות, אבל...'). הוא לקח את כתובתי בפאריס ואת הטלפונים.
2. אתמול נפגשתי עם דה מונזי/6 הוא היה מאוד ידידותי. הוא זועם על מדיניותה של הסוכנות. הסקירה שלי דומה לזו שהשמעתי לסארו. הוא הבטיח במפורש עזרה בלתי מסויגת בנוגע לסעיף 5ג'; הוא דיבר ארוכות על אודות הסכנות של ה'צפיפות' הנוכחית./6א
3. לא הזכרתי לס'/7 ולמ'/8 את האיש שעמו ניהלו כאן אנשינו משא ומתן על בסיס עסקי (כפי שידווח על ידי אלי /9).

4. אני מייעץ בכל תוקף לדחות את דרישתו של ד"ר ייבין, לסלק את יוניצ'מן מוועד המורשים./10
5. הלוואי ויכולתי לעשות דבר מה למען ההסתדרות שלנו במרוקו./11 הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לבקש מהארי לוי שיתערב, אולם אינני יודע אם הוא יוכל כרגע להיות פעיל מאוד.
6. קיימתי כאן שיחות אחדות על אודות עניינים מקומיים – ש' כץ,/12 לוי,/13 ברכין,/14 וקסמן./15 המצב אבסורדי- העיר מלאה רביזיוניסטים ואי אפשר לגבש הנהגה. השתעשעתי ברעיון לפנות אל כחמישים מהם, אולם ירדתי מן הנושא בעצת הוותיקים.
7. תודה על טיוטת חוק הבחירות./16 אני בודק אותה. אולם הבעיה בכללותה מדאיגה אותי עכשיו מאוד. עלינו לדון בו כאשר אשוב. אולי גם אהיה מסוגל להוסיף הערה מיוחדת לעניין הזה, וכמו כן לעניין שיקומו של הצה"ר./17
8. אני בהחלט תמים דעים עם מחאתכם נגד המברק של אלטמן ואורי צבי לארץ ישראל./18
9. בריסקו: מצורפת בזה הטיוטה שלכם בצירוף הערותיי./19
10. אינני יכול להיזכר איזה מין מכתב עליי לשלוח לבואנוס איירס. מכל מקום, כתבו_נא בצורה הנאותה על אחד הדפים הריקים
והחתומים.
11. על אודות עניינים אחרים – בנוגע למסמכים ששלח לי קופלוביץ'/20 – נשוחח בעל פה.
12. שאלו בעדינות את מר הלל שוורצמן,/21 אם הוא קיבל מכתב אשר נשלח אליי לפני כשישה או שבעה ימים על ידי מר רפאלי./22

מיטב הברכות,

ו' ז'
תמצית הנקודות החשובות מסקירתו של מר ז'בוטינסקי
14 באפריל 1939

1. כל הפוגה במתיחות הבינלאומית תקטין את סכנת המלחמה, ובאופן בלתי נמנע תגרור בעקבותיה התפרצויות אנטישמיות מחודשות בפולין, ברומניה ובהונגריה (מדינות שחיים בהן
למעלה מחמישה מיליון יהודים).
התעצמות האנטישמיות תהיה בחלקה תוצאה ממאמצים ישירים של הממשלות האנטי_דמוקרטיות, אבל גם בשל מגמות אובייקטיביות מסוימות בהתפתחות החברתית בחלק זה של אירופה - מגמות אנטישמיות בעלות אופי אורגני בלתי נמנע בקרב האוכלוסיות הנוצריות. בעיית ההגירה היהודית תימשך בכל חריפותה ובכל דחיפותה, למרות התקוות להפגת המתיחות במצב הבינלאומי.
2. זרם הפליטים מאונס, שהולך וגואה, ימשיך להפריע למדינות במערב (צרפת, שווייץ, בלגיה, הולנד), ומעבר לנטל כלכלי דמיוני לכאורה, הוא ייצור גם 'נטל מוסרי', אשר יאיים להפר את ההרמוניה האזרחית.
3. צריך גם לצפות להתפרצות מחודשת ואלימה של תככים אנטי_ציוניים בארץ ישראל: איטליה, שיוקרתה אצל המוסלמים זועזעה בשל סיפוח אלבניה, תנסה בשל כך לשחק על הקלף הארץ_ישראלי ביתר מרץ מאשר בעבר.
המידע שבידינו - שהוא ממקורות טובים - מראה, כי מן הרגע שאויבינו ויתרו על שיטת הטרור האישי שנכשלה, הם עסוקים בהכנת מלחמת אזרחים ממושכת נגד היהודים בארץ ישראל, כשהם מכוונים בעיקר להרס חומרי של מושבותינו.
4. הסכנות עליהן דובר בסעיפים הקודמים, מהוות איום לאירופה כמו ליהודים: התחזקות האנטישמיות הלוחמנית במדינות שמקומן ממזרח למדינות ה'ציר' תיצור שם קדחת, שתשמש כר לכל מיני הרפתקאות מלחמתיות, ובמהלך הזמן גם למרד בארץ ישראל, שאם יצליח תהיינה לו השלכות מסוכנות בסוריה./23
5. כתרופה לסכנה זו, אנו ממליצים שורה של צעדים, המחייבים את תמיכתה של ממשלת צרפת:
א) אוויאן ב': כינוס ועידה בין_ממשלתית חדשה, למציאת פתרון לבעיית ההגירה של יהודים, בהשתתפות ממשלות פולין ורומניה. סמכותה של ועידה כזאת אינה צריכה להצטמצם הפעם רק בדיון במצבם של 'הפליטים',
אלא עליה לדון גם בבעיית ההגירה של ההמונים היהודים בכלל, ובסדר היום
חייבת להיכלל במפורש גם בדיקת האפשרות ליישובם בארץ ישראל.
ב) הקמתה של יחידה צבאית יהודית בארץ ישראל, שתהיה גדולה דייה ומצוידת כדי לקדם כל אירוע אפשרי, ועליה לקבל את תמיכתה של ממשלת המנדט.
אם שיקולים מדיניים מונעים מבריטניה לעשות זאת בצורה רשמית, הרי חובתה האנושית היא לא למנוע מאתנו לעשות מאמצים לחמש ולאמן יהודים בארץ ישראל.
ג) ממשלת בריטניה וגם שאר המדינות בעלות העניין, צריכות להימנע מכל הפרעה להקלת הנטל במדינות המערב המוצפות בפליטים בלתי רצויים הנזכרים לעיל; יש להקל על פינויים למקום היחיד שבו הם עשויים להתקבל בברכת אחים, אפילו אם הדבר לא יבוצע בשיטות השמרניות.

1 אלבר סארו - Albert Sarraut (1872^1962) היה מדינאי צרפתי אשר מילא תפקידים ממשלתיים רמי מעלה ותפקידים מיניסטריאלים מגוונים. הוא כיהן פעמיים כראש ממשלה – בשנים 1933 ו1936 – לפיכך פנה אליו ז'בוטינסקי בתואר הזה (להלן, איגרת 74). בשנים 1926^1940 הוא היה חבר הסנאט ובשנים 1938^1940 כיהן כשר הפנים.

2 ד"ר הארי לוי (כרך ח, איגרת 119, הערה 1) היה משפטן. הוא התגורר בפאריס, היה חבר נשיאות הצ"ח ונציגה בוועדת המנדטים המתמדת בז'נווה.
3 תמצית מסקירתו של ז'בוטינסקי, אשר השמיע במהלך פגישתו עם שר הפנים, מובאת כנספח לאיגרת זו.
4 ז'אק קוסטין (לעיל, איגרת 62, הערה 1).
5 הכוונה לסעיף בתזכיר אשר דן בעלייה בלתי לגלית, שהוזכרה ברמז. נאמר בו כי 'יש להקל על פינויים של יהודים... אפילו אם הדבר לא יבוצע בשיטות שמרניות', דהיינו לא באופן לגלי (ראו להלן, 'תמצית הנקודות החשובות מסקירתו של מר ז'בוטינסקי').
6 אנאטול דה מונזי- Anatole de Monzie (כרך ד, איגרת 243, הערה 1) היה מדינאי צרפתי שנמנה עם אוהדי הציונות. בשנים 1938^1940 הוא כיהן בתפקיד שר לעבודות ציבוריות.
6א הצפיפות בספינות המעפילים.
7 סארו.
8 מונזי.
9 אלי פיילר (לעיל, איגרת 71, הערה 7) אמור היה מן הסתם לדווח על המשא ומתן שהוא וחברי משרד העלייה בפאריס ניהלו עם חברת ספנות צרפתית לרכישת ספינת מעפילים.
10 ד"ר יהושע השל ייבין (כרך ו, איגרת 170, הערה 4), מראשי הזרם המקסימליסטי בברית הצה"ר בארץ ישראל, נמנה עם מייסדי 'ברית הבריונים' ועם ראשיה. ד"ר ייבין, רופא במקצועו, היה סופר, פובליציסט ועורך מנוסה. את הסכמתו לשמש כעורך המשקיף
הוא התנה בסילוקו של ד"ר שמשון
יוניצ'מן (לעיל, איגרת 48, הערה 1) מוועד המורשים.
11 בתחילת 1939 חל גידול בתנועה הרביזיוניסטית באלג'יריה, בטוניסיה ובמרוקו (Zionews, (29 .3.1939, אולם היה צורך לפנות אל שר המושבות הצרפתי, כדי שיעניק מעמד חוקי לברית הצה"ר במרוקו (מכתבו של יהודה בנארי מ13 באפריל 1939, מ"ז א 3/27/1).
12 ש' כץ נמנה כפי הנראה עם ראשי ברית הצה"ר בצרפת.
13 ד"ר הארי לוי.
14 מיכאל ברכין (כרך ד, איגרת 138, הערה 3) היה עיתונאי ועורך. הוא נמנה עם מייסדיה של ברית הצה"ר ועם ראשיה.
15 צבי וקסמן היה המזכיר הראשי של ברית החייל.
16 ל'ציון_סיים'.
17 דהיינו חידוש הפעילות של מוסדות ברית הצה"ר, שלאחר הקמת ההסתדרות הציונית החדשה הם עמדו בצלה ונבלעו בתוכה.
18 ועד המורשים החליט לקיים ועידה שנתית של הצ"ח
בחול המועד פסח (בתחילת אפריל 1939). במברק מ30 במארס אל ועד המורשים כתבו אריה אלטמן ואורי צבי גרינברג: 'נחוץ לדחות הוועידה' (מ"ז ג10א/16/3). ד"ר דוד בוקשפן מחה בחריפות על המברק, שלא היה בו הסבר כלשהו (מכתבו של ד"ר בוקשפן אל ד"ר א אלטמן מ5 באפריל 1939 (שם). גם נשיאות הצ"ח מחתה על הנימה של המברק.

19 החומר לא נמצא.
20 לא נתחוור באלו מסמכים מדובר.
21 כינויו המחתרתי של הלל קוק (ליטא 1915-כפר שמריהו 2001); ב1925 עלה לארץ ישראל. היה חבר ארגון ה'הגנה', ב1931 הצטרף לארגון ב' וב1937 הצטרף לארגון הצבאי הלאומי ונתמנה לחבר מפקדת הארגון. בשנת 1939 שימש כנציג האצ"ל בשלטון בית"ר ובנשיאות הצ"ח. כמו כן היה פעיל בארגון עלייה ב'. ערב פרוץ המלחמה הוא נסע לארצות הברית, אמץ לעצמו את השם פיטר ברגסון ופעל למען הקמת צבא יהודי ולמען הצלת יהודי אירופה. היה חבר הכנסת הראשונה מטעם תנועת החירות.
22 ד"ר אלכסנדר רפאלי (ריגה 1910-ירושלים 2000); בעל תואר דוקטור לכלכלה מטעם אוניברסיטת היידלברג. בשנת 1925 הצטרף לתנועת בית"ר בריגה. באוקטובר 1933 עלה לארץ ישראל והצטרף לארגון הצבאי הלאומי בירושלים. ב1940 הגיע לארצות הברית
בשליחות האצ"ל ופעל שם יחד עם חבריו להקמת ועדים, כגון הוועד למען צבא יהודי והוועד למען ארץ ישראל יהודית. גולת הכותרת של פעילותו בתקופת המלחמה הייתה בוועד החירום להצלת העם היהודי באירופה, שהוא נמנה עם מקימיו. לאחר קום המדינה עלה לישראל והקים מפעלי תעשייה. גורל המכתב ותוכנו לא נתחוורו.
23 באותה עת הייתה סוריה
תחת מנדט צרפתי.