53 אל שלמה יעקבי, וארשה
לונדון, 16 במארס 1939 אנגלית
לונדון, 16 במארס 1939

סולומון לבוביץ' היקר,
היום טלגרפתי לך, בתוקף תפקידי כמפקד העליון של האצ"ל,/1 כדי לחקור את הנסיבות של מסיבת העיתונאים שאורגנה על ידי מערכת העיתון יֶרוזולימה וִיזוו לונה, /2 ואת ההודעה שפורסמה באותה הזדמנות./3
כפי שידוע לך, אינני מביע התנגדות לקיומם של עיתונים המביעים השקפות הקרובות להשקפותינו, אך ערוכות באופן עצמאי (אם כי אני שומר לעצמי, כמובן, את הזכות למחות במקרה שההשקפות הללו מעוותות בצורה מסוכנת, ולמיטב ידיעתי עד כה דבר זה לא קרה). אני אפילו אינני מתעקש, לפחות כרגע, על השאלה היותר רצינית, אם העורכים הללו פועלים נכון כשהם מכנסים מסיבת עיתונאים בלי להיוועץ בנציג הנשיאות/4 במקום. אולם לא מקובל עליי שבאותה קבלת פנים יפורסמו הודעות אשר מכוונות ליצור את הרושם שהן מתפרסמות בשם הארגון,/5 והן כוללות תחומים מהותיים של מדיניות שאינם צבאיים גרידא אלא גם (ואפילו בעיקר) מדיניים.
ראשית כול, הארגון יכול לפעול רק בארץ ישראל, ותמציתו של תקנון פאריס שנקבע לאחרונה היא שמחוץ לארץ ישראל הארגון יהיה כפוף בכל פעולותיו לשלטון/6 או לראש בית"ר/7 והשלטון; את הארגון ייצג הקצין שינהל את מחלקת החינוך הצבאי./8 כאשר קצין זה יתמנה (הדחייה איננה באשמתי), אהיה מוכן לעשות סידורים שעל פיהם הוא יוכל לקבל את הרשות לנהל סוג מסוים של תעמולה בגולה, כדי להשפיע על עיתונים ואפשר שאף יוכל לפרסם הודעות (בהסכמת הנשיאות, אם הן עוסקות בשאלות של מדיניות); אבל כל זאת רק בתור קצין השלטון, במסגרת התנאים של סעיף 6 של תקנון פאריס/9 ('זכויותיו תהיינה בדומה לזכויות של כל קצין שלטון'), ומקום מושבו יהיה ליד השלטון. כל עוד המכשיר הזה חסר, יהיה זה מאוד בלתי נכון לטעון שהארגון יכול לפרסם הודעות באירופה (תהא זו טעות להצדיק פעולה מעין זו תוך הסתמכות על הערת הפתיחה של התקנון, ולומר 'בארץ ישראל הרפורמות תתבצענה מיד; בגולה – רק במידת האפשר; וכל עוד הרפורמה אינה מתבצעת – התקנון הישן (התקנון הנושן/10) נותר בתוקף. מעולם לא היה תקנון כלשהו שהכיר בארגון כתנועה פוליטית נוסף על תנועתנו הכללית, או כגוף הרשאי להרחיב את הפיקוד הישיר אל מחוץ לארץ ישראל. להפך, יצירת 'תאים'/11 – דבר שהוכר כמשגה – היא הסיבה להתערבותי, כדי להפסיק חפיפה כזאת בתפקידים.
'התקנון הישן' מתייחס לשינוי המבנה של בית"ר, שבמסגרתו ייכללו אוצרון הארגון/12 וברית החייל וכו'. דבר זה יכול להתבצע רק בהדרגה, כך שלעת עתה התקנון הישן של בית"ר נשאר בתוקף).


























































שנית,
מלבד כל זה, אפילו אם ידידינו בווארשה/13 סברו שיש לארגון זכות לפעול מחוץ לארץ ישראל, ושיש צורך בהודעה מדינית מטעמו – גם כך היה עליהם לזכור שהראש/14 מתגורר באירופה, שמדיניות היא תחום הפעולה המיוחד שלו ושעליה אחראית הנשיאות, וכי נציג מדיני קבוע של הנשיאות מתגורר בווארשה. לו ד"ר שכטמן היה מפרסם הודעה על מדיניות הארגון מבלי להתייעץ עם הנציג המתאים, היה העורך של יֶרוזולימה רואה בכך צעד בלתי ראוי. האם הוא סבור שנכון לפרסם הודעות בנושאים מדיניים ללא התייעצות עם ד"ר שכטמן?
אני מסרב להאמין שכל זאת נעשה בהסכמת המפקד:/15 נראה שהייתה כאן אי הבנה כלשהי. אבל אני בטוח באותה מידה, כי לאחר מחשבה שנייה העורך של ירוזו לימה, אדם בעל שיפוט כן והוגן, יסכים ללא פקפוק שהמשך מצב כזה משמעו הפרה טיפשית של משמעת ואנרכיה אבסורדית. מטה כללי עשוי לעתים להשפיע על עיתון, אבל הדבר יכול להיעשות רק בהסכמת שר המלחמה וראש הממשלה; במקרים מסוימים עשוי המטה הכללי להתבקש לפרסם הודעה בנושא כלשהו, אולם דבר זה יכול להיעשות רק מכוח סמכותה של הרשות המדינית.
אני מקווה שתוכל להבהיר את העניין, ולדווח לי שניתנה ערובה מוסרית רשמית ומספקת, למנוע הישנות של פעולה כלשהי של הארגון המכוונת לתחום שמחוץ לארץ ישראל, שלא בהוראת קצין השלטון העומד בראש המחלקה לחינוך צבאי.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
1 במקור בעברית בכתב לטיני (לעיל, איגרת 52).
2 Jerozolima Wyzwolona (ירושלים המשוחררת) – ביטאון האצ"ל בפולין בשפה הפולנית. העיתון יצא לאור בווארשה בשנים 1938^1939, תחילה כירחון ואחרי כן כשבועון. העורכת הייתה לילי (אילה) שטרסמן. העיתון נקט קו אקטיביסטי והיה מיועד בעיקר לאינטליגנציה היהודית המתבוללת, שבהשפעת לילי ובעלה הנריק שטרסמן התקרבו לציונות.
3 במסיבת העיתונאים, שכינסו חברי מערכת העיתון (אברהם יאיר שטרן, נתן ילין_מור, חיים לובינסקי, לילי והנריק שטרסמן) במועדון 'ירדן'
בווארשה, הם מסרו הודעות בעלות אופי מדיני מרחיק לכת, והגדירו את ז'בוטינסקי כ'אקס_אקטיביסט והוגה דעות מדיני קיצוני, המנהל עתה מדיניות אשר מטיפה לשאננות בבעיות הציוניות' (יוסף ב' שכטמן, זאב ז'בוטינסקי - פרשת חייו, ספר שלישי, עמ' 240).
4 דהיינו עם ד"ר אריה אלטמן שהיה באותה עת נציג נשיאות הצ"ח בווארשה.
5 כאן ולהלן במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו הארגון הצבאי הלאומי.
6 במקור בעברית בכתב לטיני. בוועידת פאריס (סוף ינואר - תחילת פברואר 1939) הושגה הסכמה שעיקריה: ליכוד האצ"ל, בית"ר וברית החייל למסגרת ארגונית אחת - בית"ר המורחבת. הוחלט שבארץ ישראל יכהן מפקד האצ"ל גם כנציב בית"ר והוא ירכז בידיו את הפעילות של שני הארגונים שיתמזגו. בגולה -
היה אמור הליכוד להתבצע 'בהתאם לאפשרויות המעשיות'. הוחלט כי לשלטון בית"ר בלונדון (ההנהגה הראשית של בית"ר) יצורף חבר האצ"ל בתפקיד 'קצין החינוך הצבאי' או 'ההכשרה הצבאית' במעמד של קצין שלטון (ראו להלן, איגרת 106). נוסף על כך הושגה הסכמה בנושא העלייה – בגולה הוטל תפקיד ארגון העלייה על בית"ר, והאצ"ל הופקד על הנחתת העולים בחופי הארץ והבאתם לחוף מבטחים. ראו ספר בית"ר, כרך ב, חלק שני, מאת ח' בן_ירוחם, עמ' 903^909); ראו גם 'יסודות התקנון החדש לבית"ר' (אמירה שטרן, הארכיון שהוטמן בכד (עבודת גמר לתואר מוסמך), האוניברסיטה העברית תשמ"ד, עמ' 104^105).
7 במקור בעברית בכתב לטיני.
8 המילים 'קצין' ו'החינוך הצבאי' במקורן בעברית בכתב לטיני. תוארו הרשמי היה 'קצין השלטון לתפקיד של מפקד לחנוך הצבאי בבית"ר' (להלן, איגרת 106). על תפקידו ראו להלן, איגרת 78, סעיף ג.
9 סעיף 6 של 'התקנון החדש לבית"ר' קבע, כי מנהל החינוך הצבאי יעסוק בכל ענייני הצבאיות בגולה. מעמדו בתור קצין השלטון – כיתר קציני השלטון; אבל יש לו הרשות לדרוש, באישור ראש בית"ר, שסוג ידוע של העניינים האלה יוכר כעניין סודי ויטופל על ידי השלישייה: ראש בית"ר, המזכיר הכללי של השלטון ונציג האצ"ל.
10 במקור בעברית בכתב לטיני. התקנון הישן של בית"ר התיר פעילות מדינית והתבטאויות מדיניות אך ורק לנשיאות הצ"ח.
11 במהלך שנת 1938 הקימו שליחי האצ"ל בפולין תאים חשאיים של האצ"ל בקנני בית"ר. מעשים אלה היו למורת רוחם של ז'בוטינסקי ושל ראשי בית"ר (ראו כרך י"ג, איגרות 203, 204).
12 בוגרי בית"ר בגולה ישמשו כחיל מילואים
של האצ"ל בגולה.
13 חברי האצ"ל בווארשה.
14 דהיינו ראש התנועה - זאב ז'בוטינסקי .
15 במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו דוד רזיאל מפקד האצ"ל.