31 אל יוסף שכטמן, וארשה
לונדון, 3 במארס 1939 יידיש/1

לונדון, 3 במארס 1939
יוסף בוריסוביץ' היקר,
על אודות העניין הזה/2 כתב שלשום רמבה/3 אל אלטמן,/4 אולם מכיוון שהעניין עשוי להיות דחוף, אבקשך בתור יושב ראש ועדת העיתונות לברר את העניין מיד ולהשיב לנו.
אם אין סיכויים מוצקים שמאָמענט יוכל להופיע לאלתר/5 (לאלתר - משמע השבוע), אנו מייעצים לכם להפוך את אונזער וועלט/6 באופן זמני לכתב עת יומי. אז נהיה מוכנים לקבל על עצמנו לטלגרף בכל ערב חדשות: אף על פי שבשום פנים ואופן זה לא יוכל לשחרר אתכם מלהיות מנויים על פאט7 ועל יט"א,/8 אולם זה יוכל להיות תחליף למברקים שלנו. שנית, הייתי מקבל על עצמי לכתוב בינתיים פעמיים בשבוע, כדי לסייע לפופולריזציה של העיתון.
כמובן שלא חייבים להודיע שהוא יהיה תחליף/9 למאָמענט, מכיוון שזה יישמע מפלגתי מדי. אולם אפשר להודיע, כי ו' ז'/10 'יפרסם בו את מאמריו כל עוד מאָמענט מנוע מלפרסם אותם'.

שנית, כמובן שצריכה להיות התחייבות, שמיד עם הופעת מאמענט (אם הוא יישאר בידינו) יחזור היומון אונזער וולט להופיע כשבועון.
קיימת אפשרות שנייה - די טאט./11 כאן קיים קושי, כי כנראה אי אפשר לדרוש ממנו שלאחר מכן ישוב העיתון להיות חצי_שבועון, מכאן שהבעיה קשורה בכלל בהסכמה להפיכתו של די טאט ליומון, וההתחלה הזאת תשמש לו כעין פרסום השקה. אבל את הדבר הזה אתם יכולים לשקול ביתר בהירות שם במקום. כידוע לכם, עקרונית אין הנשיאות מתנגדת שדי טאט יהפוך ליומון - בתנאי שהדבר לא יזיק למאָמענט; ובעניין זה היא ביקשה לשמוע את עמדותיהם של החברים בווארשה. התשובות כבר הגיעו לכאן, והתכוננו לדון בעניין זה בישיבה, אך השביתה במאמענט הסיטה אותנו מהעניין. אבל אולי תגלו שם, שבמהלך אחד ניתן הן להחליף את מאמענט
בתקופת השביתה, הן לקדם את די טאט. מכל מקום, התייעצו_ נא תכף ומיד/12 והחליטו.
במה דברים אמורים/12 – אני מתכוון שכל זה ייעשה ללא שום תמיכה/12 מקופת הנשיאות. כל זמן שהאנייה איננה במקום שהיא צריכה להימצא, זקוקים אנחנו בעצמנו לתמיכה./12
אני ממתין לתשובתכם המהירה.
דרישת שלום לנ' נ'/13 ולבן.
שלך, ו' ז'14

31
1 בכתב לטיני.
2

בעניין השביתה שפרצה בעיתון מָאמענט (להלן, הערה 5).

































































































3 אייזיק רמבה (כרך ט, איגרת 234, הערה 4) שימש באותה עת כמזכירו האישי של ז'בוטינסקי.
4 ד"ר אריה אלטמן היה נציג נשיאות הצ"ח בווארשה.
5 ב20 בפברואר 1939 פתחו חברי מערכת העיתון ועובדי הדפוס והסְדָר בשביתה. למחרת פרצה שביתה כללית שנמשכה כשלושה שבועות. הנימוק הרשמי לשביתה היה השכר הנמוך, אולם למעשה היה לה מניע פוליטי – התנגדות לקו הפוליטי החדש של העיתון, בעקבות העברת השליטה בו לידי חברי התנועה הרביזיוניסטית. חברי המערכת הוותיקים והעובדים היו חברי הקואופרטיב של העיתון ולכן לא מתקבל על הדעת שהם שבתו נגד עצמם. ד"ר מארק קהאן, כונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט, הציל את עובדי העיתון, שכן הוא שילם להם שכר ומנע סגירת העיתון ומכירת ציודו.
6 שבועון ביידיש - ביטאון הצ"ח בפולין, בעריכתו של יוסף קלארמן, שיצא לאור בווארשה מ17 באפריל 1935 עד 25 באוגוסט 1939. שכטמן השיב ב8 במארס, כי קיימת בעיה טכנית ופיננסית להפוך את השבועון ליומון (מ"ז, פ40/4/227).
7 PAT (Polska Agencja Telegraficzna) – הסוכנות הטלגרפית הפולנית – הייתה סוכנות הידיעות הרשמית של ממשלת פולין.

8 יידישע טעלעגראפן אגנטור - הסוכנות הטלגרפית היהודית - הוציאה לאור בולטינים יומיים שסיפקו למערכות העיתונים היהודיים וגם לציבור הרחב חדשות מהעולם היהודי ברחבי תבל.
9 במקור בצרפתית: remplaçant
10 ולדימיר ז'בוטינסקי.
11 די טאט היה ביטאון האצ"ל בפולין ביידיש, בעריכתם של שמואל מרלין ונתן פרידמן, לימים ילין_מור. העיתון יצא לאור בווארשה החל ב9 באוקטובר 1938 עד 25 באוגוסט 1939. שכטמן השיב ב8 במארס, כי החיבור עם העיתון אינו בא בחשבון מכיוון שהוא בשליטה בלעדית של האצ"ל (מ"ז, פ40/4/227).
12 במקור בעברית בכתב לטיני.
13 נינה ניקולייבנה – רעייתו של שכטמן.
14 המשפט האחרון והחתימה במקורם ברוסית.