מכתב זאב ז'בוטינסקי - לונדון, אל יוסף שכטמן - ורשה

מספר האגרת : 3933

סימול התיק: א 1 - 2/ 29/ 1
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (26/3/1939 - 2/1/1939) תיק ב' (4/6/1939 - 28/3/1939) תיק ג' (30/6/1939 - 5/6/1939)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : שכטמן יוסף
תאריך האגרת: 28/02/1939
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\147894.pdf הורדת קובץ

תוכן


28 אל יוסף שכטמן, וארשה
לונדון, 28 בפברואר 1939 צרפתית
לונדון, 28 בפברואר 1939
יוסף בוריסוביץ' היקר,
סלח לי על הצרפתית המשובשת שלי; /1 העלמה פ',/2 המומחית שלנו לשפה זו היא בחופשה, ואני נוטה לכתוב בצרפתית במקרה ותרצה להראות זאת לידידינו./3
מדובר בביקורו של מר ב' בלונדון./4 אומרים שאחד הנושאים שיידונו במהלך ביקור זה יהיה בעיית ההגירה היהודית./5 אני בטוח לחלוטין ששר החוץ/6 ימצא כאן אווירה שמבחינה אובייקטיבית נוחה להתערבויות נמרצות
– וזאת כמובן אם הוא ירצה להתערב. אני סבור שהאפשרות להתערבות תועיל לתביעות הארץ_ישראליות שלנו, גם אם בעת ביקורו יתפרסם הספר הלבן מס' 1001, שיכלול מספר דברים בלתי נעימים ביחס אלינו; הסיכויים לתיווך תקיף, המצדד בדרישותינו בארץ ישראל - לא ייפגעו.
הרשה לי לתאר בפניך את האווירה שבה מחליטה הממשלה הבריטית, חוזרת ומחליטה ומשנה את החלטותיה. נדמה לי שאני יכול לדבר עליה במלוא האחריות, לאחר שנים ארוכות של מגעים ושל תצפיות שהחלו ביולי 1937, ואשר אפשרו לי לאמוד את אפסותה של תכנית החלוקה. סודה של שיטה זו (זה כבר לא סוד בעבור האנגלים), שכל החלטה תקפה כל עוד אין שינוי בנסיבות,7 וכי החלטות יכולות להשתנות אפילו מהיום למחר, שכן בתקופה שאנו חיים בה השינויים הקיצוניים המהירים בנסיבות הם הדבר הטבעי ביותר. בקיצור, כאשר מנסחים החלטה ומודיעים עליה חגיגית, אין כל מניעה לשנותה או להפכה על פיה לאחר יומיים. אין טעם לבקר שיטה זו שגרמה כל כך הרבה נזק ופורענות: זהו האקלים ועלינו לקבלו או לדחותו. אם מקבלים אותו לפחות כנתון, ניתן להפיק רווח מהאפשרויות הכבירות הטמונות בהפעלת לחץ, למי שיש לו יכולת העמידה והכוח אשר כרוכים בהפעלתו.
מנקודת המבט של וייטהול,/8 פולין היא היום כוח עולמי ממדרגה ראשונה. המדינאים המערביים שעיניהם בראשם כבר גילו ברובם הגדול את העובדה הבסיסית (שטרם הובנה על ידי הפולנים), כי במאזן הכוחות האירופי ממלאת פולין תפקיד שהאנגלים מכנים 'ציר מרכזי'/9 - אינני בטוח מהי המילה הצרפתית ההולמת. אמרתי: 'שעיניהם בראשם'. הייתי נזהר מאוד מלהבטיח שהפמליה של הלורד הליפאקס/10 (לרבות הוא עצמו) כולם עומדים בתנאי זה. ניתן למצוא שם רוחות רפאים לעשרות, שבעבורם היגיון, דדוקציה, ראייה לטווח רחוק וכדומה, אינם אלא חידושים של זרים, שהם למטה מכבודו של ג'נטלמן ראוי לשמו,
שהפך למוליך שולל סהרורי באמצעות החינוך המכובד שקיבל באיטון11 ובבַּליוֹל./12 מסיבה זו כבר בפסקה הראשונה מתחתי קו מתחת למילים 'אווירה שמבחינה
אובייקטיבית נוחה'. מבחינה סובייקטיבית, כאשר הוא ישוחח עם לורד אלמוני או סר פלמוני, יקבל שר החוץ מן הסתם את הרושם שהם טרם עיכלו את החדשה, כי חלוקתה של פולין באה על תיקונה. אולם משקלה המסוים של ארץ זו כלשון מאזניים/13 ימצא ביטוי במילותיו ובטון דיבורו של מי שייצג אותה. האנגלים מן האסכולה הישנה גאים על כך שהם אינם מתרשמים בקלות, ומה שקובע הוא המגע הבלתי אמצעי והישיר. רק כאשר מציבים בפניהם תנאים הם מתחילים 'להזדקף ולשים לב';/14 ולמען הצדק – יספיק להם זמן מינימלי כדי לבצע שינוי יסודי בהשקפה מושרשת, בהערכה שחלף זמנה, בתכנית שהודיעו עליה בתרועות, או בספר לבן שפורסם אמש.
אפילו בשעה שאני כותב לך אינני רוצה להיראות כמי שמשיא עצות: אם תראה את מכתבי לאנשים אחרים, אנא סַבֵּר את אוזנם שאני כותב כעיתונאי, כאילו מדובר במאמר לפרסום בנאש פשגלונד./15 אולם אני מוכן להמר על שמי הטוב ככַּתָב ותיק, שמלאכת הקודש שלו היא הכרת המדינה שממנה הוא כותב, שאת המשקל המסוים שיש כאן בלונדון ברגע זה לדרישה פולנית או להתנגדות פולנית יכול לבטל רק 'משקלן' של אמריקה ושל צרפת – בתנאי שמי שמשתמש בכוח השפעתו ומוצא לו הצדקה, אכן מבין את ערכו.
בעניין המסוים שמעניין אותנו,/16 לו הייתה לי הפריבילגיה להשתמש בהשפעותיהם של 'בעלי המשקל', הייתי עושה נפלאות. הייתי מתעקש על הנוסחה הבאה: 'מכיוון שאתם סוגרים את השערים מחשש פן תרגיזו את השכנים בארץ ישראל, הרשו לי להזכיר לכם, שעל ידי כך תיגרם עוגמת נפש גדולה פי מאה למדינה שחשיבותה גדולה פי מאה'. הייתי משיג נפלאות: רק שים לב שאמרתי 'הייתי מתעקש'. להתעקש, פירושו, כי לאחר שנתקלים בסירוב, שבים ומתקיפים: 'אדוני הנכבד, כאשר יש לך עניין אתי, 'לא' איננו תשובה./17
הם בוודאי ינסו להסיט את שר החוץ מדרכו בעזרת מקסם השווא הטריטוריאליסטי./18 למרבה הצער, טרם התפרסם הדין וחשבון הרשמי על גיאנה הבריטית,/19 שאם לא כן היה 'מקסם השווא' מצטמצם לממדיו הנכונים: הקלה מזערית במחיר יקר לאין שיעור. אומרים, שבחוגים המתאימים בווארשה - החוגים הקובעים/20 - עדיין סבורים שהטריטוריאליזם הוא מעשי, וגם אם יצטרכו לוותר למשל על גיאנה, ימשיכו עדיין לחפש. שיהיה כן. אבל
'המחפשת' היחידה שבכוחה להשיג דבר מה בעל ערך היא אנגליה: לה יש מושבות והיא זו שפועלת מתוך לחץ של מחויבות מוסרית, דווקא בגלל הבטחתו של בלפור./21 ככל שנתעקש על 'הצהרת בלפור' – כך יגדל המאמץ האנגלי למצוא תחליף/22 – אם יש כזה בנמצא. אך היא תוותר על ה'חיפושים' ברגע שייווצר אצל הממשלה הבריטית הרושם שאיננו מתעקשים על קיום מחויבותה. כאשר כתבתי את הטיעון דלעיל, לא ניסיתי כלל להסתיר את חוסר הכנות הטבוע בו, מכיוון שאני משוכנע כי לעולם לא תצא אל הפועל שום הצעה טרטוריאליסטית, והיא אפילו לא תישקל ברצינות; אולם הטיעון עצמו הוא הגיוני לגמרי, והייתי הולך בעקבותיו לו האמנתי במדינת הפָטָה_מורגאנה. הייתי אומר לעצמי: 'אם ברצונך שהאנגלי יקים לך מדינה, והוא היחיד שבכוחו לעשות זאת, עמוד בתוקף על הבטחתו לתת לנו את ארץ ישראל'.
והתוצאה? תהיה תשובה מתחמקת על המתקפה הראשונה והשנייה; ואילו בפעם השלישית
יהיה שינוי לטובת עניינו של המתעקש, וקרנו תעלה לאין שיעור.
אני אומר זאת משום שאני מניח, ששאלת מציאת פתרון הולם להגירה המונית ומהירה של היהודים מפולין ממשיכה כל הזמן להטריד את החוגים הקובעים; ומעל לכול, הם טרם ויתרו על הדוקטרינה הבסיסית: מציאת פתרונות למהגרים שלהם. זו תכליתה של מדיניות החוץ, והיא בבחינת צורך ראשון המשתווה בחיוניותו לרכישת מושבות. פירושו של דבר, שכדאי להילחם. אני יודע שכרגע הנוסחה שלי צורמת לאוזן, ונשמעת כאילו ביקשתי מאומה נוצרית להיכנס למאבקים מסוכנים בשל עיניה היפות של הציונות. אולם עוד לא אִבדתי תקווה שההמונים עצמם יבינו בקרוב את אשר הבינה האליטה בפולין מזה זמן רב, ואז נהיה עדים למאמץ גדול ומשולב של מספר ממשלות מחד גיסא, ושל הפזורה היהודית מאידך גיסא, שיפעלו יחד כבעלות ברית המציגות דרישות משותפות.
זו הסיבה (במאמר מוסגר) שתכנית ה'ציון_סיים' למזרח אירופה לא תוכל להתבצע אלא בחסותן הגלויה של הממשלות, ותהיה חלק מפעולה שיטתית: היהודים יתאוננו על סבלם ויציגו דרישות, והממשלות יגיבו בשם עיקרון הומניטרי וטובת מדינותיהן. תמרון בינלאומי גדול, שאספת הנבחרים היהודית תהיה רק פרט חיוני ממנו, יהיו ההצדקה המוסרית והדחיפה הראשונית. אם ה'ציון_סיים' יתקיים במנותק מן הפעולה המשותפת, הוא יהיה רק עוד קונגרס אחד מני רבים.
סלח לי על אורכה של איגרת זו.

שלך בנאמנות,

[ו'
ז'בוטינסקי]
1 זו הערה תמוהה, שכן ז'בוטינסקי שלט היטב בשפה הצרפתית.
2 נאטאשה פוליאקוב עבדה כמזכירה בלשכת נשיאות הצ"ח בלונדון.
3 לבעלי התפקידים הבכירים במשרד החוץ הפולני.
4 כתב הטיימס בווארשה דיווח על סמך העיתונות הפולנית, כי יוזף בק (Józef Beck) – שר החוץ של פולין -
מתכוון לבקר בחודש מארס בלונדון (.(The Times, 21.2.1939 הביקור הממלכתי של יוזף בק בלונדון התקיים בימים 4^7 באפריל 1939.
5 בידיעה מווארשה גם דווח, ששר החוץ של פולין מתכוון לדון בלונדון בבעיית היהודים בפולין ובאפשרות לארגן את הגירתם בקנה מידה גדול (שם). ואכן, בשיחותיו עם ראשי הממשל הבריטי בתחילת אפריל
דרש שר החוץ הפולני, שכל מאמץ שייעשה כדי לטפל בשאלה היהודית באירופה יחול גם על יהודי פולין, וכי יהודי פולין ייכללו בכל תכניות ההתיישבות שיוכנו (The Times, 8.4.1939).
6 במקור:
.(Secrétaire d'État)
S .E.
7 במקור בלטינית: rebus sic stantibus
8 Whitehall
הוא שם נרדף לממשלת בריטניה, שכן באזור הרחוב הזה בלבה של לונדון שוכנים מוסדות הממשל והפרלמנט הבריטי.
9 במקור באנגלית:pivotal
10 לורד אדוארד פרדריק הליפאקס - Edward Frederick Halifax (כרך י"ג, איגרת 209, הערה 9) היה שר החוץ של בריטניה בשנים 1938^1940 והיה אחד מקברניטיה הראשיים
של מדיניות 'הפיוס' כלפי גרמניה הנאצית, שאחד משיאיה היה 'הסכם מינכן'.
11 Eton – בית ספר יוקרתי לתלמידים מגיל 13 עד 18 השוכן באיטון, אשר נחשב לבית היוצר של מדינאים בריטים. ראשי ממשלה ושרים בריטים רבים נמנו עם בוגרי בית הספר הזה שנוסד במאה ה15.
12 Balliol – שמו של קולג' ותיק ויוקרתי באוניברסיטת אוקספורד, שלורד הליפאקס נמנה עם בוגריו.
13 במקור בגרמנית: Zünglein an der Wage
14 במקור באנגלית: sit up and take notice
15 Nasz Przegląd (כרך י"ג, איגרת 146, הערה 20) היה יומון ציוני בשפה הפולנית שיצא לאור בווארשה.
16 דהיינו פתיחת שערי ארץ ישראל לעלייה המונית.
17 במקור באנגלית: Sir – when you deal with me, No is not an answer
18 כמעט בכל דיון בפרלמנט בשאלת הפליטים היהודים מגרמניה, הדגישו ראש ממשלת בריטניה ושר המושבות שלו, כי יש לפתור את הבעיה אך ורק בטריטוריות שונות מחוץ לארץ ישראל, כגון במושבות בריטיות: באפריקה ובגיאנה הבריטית אשר בצפון מזרח אמריקה הדרומית על חוף
האוקיינוס האטלנטי.
19 ב13 בדצמבר 1938 הודיע שר המושבות מלקולם מקדונלד בפרלמנט, כי מונתה ועדה לבדיקת התנאים להתיישבות פליטים יהודים מאירופה בגיאנה הבריטית (Daily News Bulletin, 14.12.1938).
20
במקור בפולנית: koła miarodajne
21 דהיינו 'הצהרת בלפור'.
22 במקור גרמנית: Ersatz