13 אל נשיא ועידת הצ"ח בדרום אפריקה,/1 יוהנסבורג
פאריס, 29 בינואר, 1939 אנגלית
29 בינואר 1939
אדון נכבד,
מסור_נא בטובך את הברכות הלבביות של הנשיאות, ובאופן מיוחד את ברכותיי - שזה לא כבר הייתי האורח שלכם - לוועידה זו שנפלה בחלקה הזכות המהולה בעצב, להתכנס בדיוק לפני ההסתערות המכרעת של הסופה, אשר תסכן את קיומו של עמנו.
אינני יכול לכלול במסר הזה סיכום של המצב הנוכחי, כפי שאולי מצפים ממני. האירועים בימינו נעים כה מהר, שלפני הגעת מכתבי אליכם, העיצוב של העננים באופק עשוי להיראות כפסיפס שונה, אך במהותו יהיה זה עדיין אותו עיצוב, והסופה תמשיך עדיין לנשוב באותו כוון. במצב הזה קיימות שלוש נקודות קבועות:
1) העולם ככלל זקוק למדינה יהודית בשביל מיליונים רבים – והוא יודע זאת.
2) התנגדות הערבים אינה מהווה כוח ממשי; האהדה הפופולרית לנקודת הראות של הערבים, אף על פי שהיא נראית כה נפוצה, היא שטחית בלבד ויכולה בקלות להתנפץ.
3) אבל העניין היהודי - העניין של ארץ ישראל יהודית, זקוק להנהגה חדשה, ובקרוב תהיה לו כזאת.
אני מאחל לכם שתמלאו תפקיד חשוב ומכובד בקרב המכריע הזה, שבפניו נעמוד בתוך שנים_ עשר החודשים הבאים.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי


1 המכתב נשלח לקראת כינוס הוועידה השנתית השנייה של הצ"ח בדרום אפריקה, שהתקיימה ביוהנסבורג בימים 4^6 בפברואר 1939.