טיוטה.
- אומר שתפקידו העיקרי של הנמען בושינגטון יהיה לגייס את הסכמתו
של פרנקלין דלאנו רוזוולט, ואת יוזמתו לתכנית כינוס קונגרס של
ממשלות לשם פיתרון סופי של בעית ההגירה היהודית, ואת תמיכת
המשלחת האמריקאית לקונגרס הזה בתכנית מאכס נורדאו - עליית מליון
יהודים לא"י במשך השנתיים הקרובות.
- מוסר על הסכמתו של בנימין אקצין לסייע לנמען בפעולתו
בוושינגטון אולם אך ורק באופן בלתי רשמי, כשרות ידידותי. מוסיף
שעזרתו של אקצין תהיה מוגבלת לבירת ארה"ב בלבד.
- מציין כאחת המשימות החשובות של הנמען בוושינגטון את המאבק נגד
תחיית האשליה הטריטוריאליסטית, ומפרט את עיקר הטענות בנושא:
א. לדעת הצ"ח מסוגלת א"י משתי גדות הירדן לקלוט את יציאת יהודי
אירופה;
ב. אפילו אלה הטוענים שקליטת א"י היא מצומצמת, מסכימים שהארץ
מסוגלת לקלוט מליון יהודים; דרישת הצ"ח היא להעדיף קליטת מליון
יהודים בארץ על כל חיפוש אחר טריטוריה חילופית;
ג. אין יהדות העולם יכולה לקבל על עצמה מבחינה חומרית ומוסרית,
את התפקיד לקלוט המוני יהודים הן בא"י והן בטריטוריה נוספת.
- ריכוז המאמצים לקליטת יהודים בטריטוריה אחרת תגרום להפקרת א"י
לבעלות ערבית שמשטרה אנטי-יהודי, והדבר עוד יגדיל את מספר
הפליטים היהודים.
- קורא להסביר את הבעיה לא רק לנשיא רוזוולט אלא גם לחברי
ממשלתו, לחברי הקונגרס, לדיפלומטים, לעיתונאים ולחוגים לא-יהודים
רחבים, בין השאר גיוס תמיכה מצד חוגי האירים בארה"ב.
- מטעים שמפאת קוצר הזמן, העומד לרשות הנמען, אין הנשיאות מאמינה
שמאמציו להפיץ את רעיון תכנית נורדאו בקרב חוגים יהודיים בארה"ב,
ישא פרי.
- מדגיש שהמשימה השניה -הקמת הצ"ח בארה"ב- הינה כעת בעלת חשיבות
משנית.
- מבקש מהנמען להושיט עזרה לז'והן הנרי פטרסון ולחיים לובינסקי
במגבית לטובת האצ"ל שהם עורכים בארה"ב.