253 אל יוסף שכטמן, וארשה
לונדון, 29 בדצמבר 1938 צרפתית
לונדון, 29 בדצמבר 1938
יוסף בוריסוביץ' היקר,
זה עתה קיבלתי את שני מכתביך ברוסית מ24 ו25 לחודש./1 אני מצר מאוד על הנימה של המכתבים הללו. כבר מזמן רציתי לבקש ממך, למען מטרתנו, לשנות את הסגנון של חליפת המכתבים בינינו. אני חייב להגיד לך שיותר ויותר קשה לי שלא לצאת מגדרי.
אם עדיין יש זמן, אבקשך לשנות את החלטתך בנוגע להפיכתו של די טאט/2 לעיתון יומי. עוד אתמול כתבתי למארק קהאן,/3 כי בטרם נוכל להיענות להזמנתו של דוקטור גוטליב/4 לשתף פעולה במאָמענט, הייתי רוצה להיות בטוח, שקיבלו את שכטמן לעיתון בתור עובד קבוע./5 אני עומד על דעתי שעלינו לשתף פעולה במרץ בעיתון זה, כדי להָפכו למעניין ולהרחיב את תפוצתו, ובה בעת להמשיך במאמצינו ההדרגתיים להבטיח את כל יתר השינויים. אני משוכנע שכל אדם רציונלי הוא באותה דעה –בכלל זה אתה.
מובן מאליו, שאם אתה עובד בעיתון יומי אחר בשפת היידיש היוצא לאור בווארשה,/6 ואם בשל כך אתה מונע מעצמך את האפשרות להשתתף במאָמענט,
כמובן שאני רואה את עצמי חופשי לקבל את הצעתו של גוטליב.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
1 המכתבים לא נמצאו.
2 די טאט,
ביטאון האצ"ל בפולין ביידיש, בעריכתם של
שמואל מרלין ונתן פרידמן, לימים ילין_מור. יצא לאור בווארשה מ9 באוקטובר 1938 עד 25 באוגוסט 1939.
3 בתור כונס הנכסים של העיתון דער מאָמענט הייתה לד"ר מארק קהאן הסמכות לפקח על ניהולו התקין של העיתון.
4 ראה לעיל, איגרת 247, הערה 8.
5 שבע המילים האחרונות במקורן ברוסית. המכתב אל קהאן לא נמצא. למרות הפצרותיו של ד"ר גוטליב, סירב ז'בוטינסקי לפרסם מאמרים במאָמענט, כל עוד לא הוסדר מעמדו של ד"ר שכטמן בעיתון. העניין סודר רק בינואר 1939.
6 רמז לעיתון די טאט.