מכתב זאב ז'בוטינסקי - לונדון, אל אדולף גורביץ - פאריס
מספר האגרת : 3896
קבצים מצורפים
תוכן
250 אל עדיה גורביץ',/1 פאריס
לונדון, 23 בדצמבר 1938 רוסית
לונדון, 23 בדצמבר 1938
עדיה החביב,
אני קורא בעניין רב את עשר ההרצאות/2 שלך. אינני יכול להתאפק מלהעיר הערות אחדות.
ההערה הראשונה נוגעת לעצמי/3 (אף על פי שברור שלא אליי התכוונת, אבל תמיד אני עושה שימוש באטימולוגיה/4 של 'ישר-אל'. אין ספק שבשמות התיאופוריים/5 הללו ה'אֵל' מופיע כמעט תמיד בצורה של יחסת נושא; אבל לפעמים הוא גם מופיע בצורת מושא ישר, כגון 'שאלתיאל'. אבל במקרה דנן - ישראל- יש כאן פירוש ישר וברור: 'כי שרית באנשים ואלוהים ותוכל להם'./6
זאת אומרת: תהיה האטימולוגיה המקורית אשר תהיה, המסורת (וזה חשוב הרבה יותר) קבעה, שהשם הזה מובנו 'נאבק עם אלוהים'.
הערה שנייה: גם אם עם הארץ אנוכי ולא מומחה, סבורני שהערכתך ל'יציאת מצרים'/6
נכונה ביסודה: שום תפקיד לא היה לה; העברים/6 ישבו בסוריה לפני כן ונשארו בה אחרי כן. אלא שמהרצאתך מתקבל הרושם, שאתה שולל את עצם העובדה של יציאת מצרים/6 'לא היה ולא נברא'/6, דבר מה הדומה לשרבוב של חומר זר על ידי אותו כומר אשר שרבב את שופרות יריחו. אולי האשמה היא בתיאור המקוצר שבתקציר ההרצאה, אך בספר תתקן זאת; לי נראה שנחוץ לתקן. 'המקורות' וכו' אינם ידועים לי, אך בתור סופר וקורא אני ערב בראשי, שהסיפור על אודות יוסף וסיפור יציאת מצרים, אינם יכולים להתפרש כתוספת מהדמיון. אלה סיפורי עם אמתיים, הנודפים ריח של ממשות, ודורות רבים טפחו אותם באהבה, והם שמרו בקפידה על הפרטים. מן הסתם היה זה אפוס משפחתי מיוחד של שבט אחד, אולי דווקא של אפרים, בעוד ששבטים אחרים שללו אותו במכוון, ולכן כותבי דברי הימים שלהם מעולם לא הזכירו את יציאת מצרים בדומה לסוקולוב, אשר בתולדות הציונות שלו אינו מזכיר ולו במילה אחת את הגדוד. אבל שרשרת מאורעות כזאת ארעה ללא ספק; ואף על פי שהיא לא הציתה שום ים, ואולי גם לא קרתה לבני יעקב, והשמות האלה של האחים אינם קשורים דווקא לעניין וכו' וכו' – אבל לאחד השבטים היו אי_פעם
אי_אלה הרפתקאות במצרים, והשבט ההוא הגיע משם.
הערה שלישית: אצל הקורא נוצר הרושם, שצירפת בקלות רבה מדי את צור לממלכת דוד ושלמה בתור חלק מהפדרציה. ייתכן שאמנם כך זה היה – גם לי נדמה, שמשלוחי העצים לבניית בית המקדש דומים יותר למעשה של וסל, מאשר למעשה ידידותי; אבל יש להוכיח זאת בספר באופן משכנע יותר.
אין להזכירו כבדרך אגב, כאילו הדבר מובן מאליו,/7 כאשר מדובר בדבר המהפכני ביותר בדבריך.
הערה רביעית: זאת עצת סופר – אל תתפתה ליצר להשפיל את ישראל/8 כדי לרומם את העברים,/6 או להשפיל את המונותאיזם כדי להדגיש את עבודת האלילים. הדבר מורגש אצלך מאוד. זה לגיטימי בהחלט שתעמוד על דעתך, שיהודים/9 זה לא הכול; אבל הנוסח שלך יוצר לפעמים את הרושם, שכביכול היהודים הם לא כלום; ספק אם זה דרוש, וספק אם זה נכון – בכל זאת היו אי_אלו דברים בגו/10 גם בנוגע למונותאיזם. אין ספק שהעם היה עובד אלילים, אבל עוד בימים הקדומים ביותר הייתה אצלו נטייה חזקה מאוד למוניזם בהשקפת העולם. אם לא, ספק אם כהני הדת המאוחרים יותר היו מצליחים לבער מהתנ"ך כמעט לגמרי את כל שרידי המיתולוגיה הכנענית. והרי לא עלה בידם לשרש את קהלת, אף על פי שניסו, למרות היותו שיא האתאיזם; וגם לא את שיר השירים. שני ספרים אלה נשתמרו, כיוון שהקהל סירב לשכוח אותם. לעומת זאת, את האגדות על אודות האולימפוס הכנעני שכח כנראה הקהל בעצמו, לכן אי הכללתם בכתבי הקודש לא העליבה איש.
אני כותב ברבע שעה של פנאי גנוב,/11 סלח לי על היעדר הקשר בין הדברים. חבק את עדה12 בשמי.
שלך, ו' ז'
1 עדיה גורביץ', לימים עדיה ג' חורון, (קייב 1907-תל אביב 1972, נטמן בראש פינה).
2 במקור בצרפתית: Confirences
; את ההרצאות הללו השמיע גורביץ' במועדון 'רנסנס' של יהודים יוצאי סאלוניקי בפאריס (אהרן אמיר, 'חורון בארץ העברים' בתוך ע' ג' חורון, קדם ועֶרֶב, כנען – תולדות ארץ העברים, עמ' 25).
3 במקור בלטינית: pro domo mea; זו פרפרזה של נאום סנגוריה של קיקרו: Oratio pro domo sua
(נאום על ביתו),
שבו ביקש מחֶבר השופטים לאפשר לו לבנות מחדש את ביתו, אשר נשרף בפקודת הטריבון קלודיוס.
4 בחקר מוצא המילים והתפתחות משמעותן.
5 שמות שכלול בהם שמו של אל, כגון ישראל או להבדיל חניבעל.
6 במקור בעברית בכתב לטיני.
7 במקור בצרפתית: qui va sans dire
8 במקור: Israel
9 במקור בצרפתית: Juifs
10 במקור בצרפתית: il y a avait pourtant quelque chose la dedans
10 במקור בצרפתית:
quart d'heure de loisir volé
11 עדה גורביץ' (שטיינברג) הייתה רעייתו של עדיה, ובתו המאומצת של אליהו גלפרין, אחיה של יוענה ז'בוטינסקי.

