171 אל מיכאל השכל, יוהנסבורג
ליד פאביאניצה, 25 בספטמבר 1938 אנגלית
ליד פאביאניצה, 25 בספטמבר 1938

מר השכל יקירי,
אני מאחל לך שנה טובה ומאושרת – אני מאחל זאת גם למר מנקין/1 ולרעייתו ולכולם, לכולם, לכולם.
לאחר שתי ועידות/2 אני חש עייף עד מוות, ועליך לסלוח לי על תשובתי הקצרה.
קראתי זאת בעניין רב. נראה כי אין ספק שהרב גולד באמת כן./3 יתר על כן, אם מאמציו יתנהלו בטקט, הם באמת יוכלו לקרב אותנו לחזית המאוחדת./4
הרב ברלין/5 היה בווארשה וניהל שיחה ארוכה עם ידידנו ד"ר י' הופמן,/6 אחד המייסדים הראשונים של תנועתנו. הם הסכימו שב'/7 ינסה לשכנע את עמיתיו במרכז ה'מזרחי', לפנות אלינו רשמית למען חזית מאוחדת; הוא אפילו הציע, שהרב הראשי הרצוג/8 יחתום על ההודעה הרשמית. בינינו לבין עצמנו,/9 כמובן שברלין איננו מהימן כל כך, אבל ייתכן שהפעם יהיו לו תמריצים חזקים יותר לפעול. אם יפעל ויצליח, וההודעה הרשמית שלהם לא תסלף את העניין (אני מתכוון להזמנה לדון בדרכים ובאמצעים להקמת חזית מאוחדת, ולא להזמנה לדיון ב'שיבה אל ההסתדרות הציונית הישנה', שהיא רק אחת מן הדרכים שאפשר להעלות על הדעת והפחות מתאימה מכולן) – עשוי הדבר להביא לפגישה מועילה מאוד.
הוא הדין לגבי הפנייה של הרב גולד. אם היא לא תכיל שום רמז אשר עלול לסלף את העניין, היא עשויה להוכיח את עצמה כמועילה.
בדיוק אתמול נתתי את הסכמתי לטיוטת הסכם בין שתי ה'הגנות'/10 בארץ ישראל. עיקרו של ההסכם, שכל פעולות התגמול חייבות להיות מוסכמות על שני הגופים באמצעות ועדה בת ארבעה חברים (שניים מכל צד). ה'הגנה' שלנו/11 תשתתף בכוחות הלגליים הכפופים לממשלה,/12 היא תהיה מיוצגת על ידי יחידות אוטונומיות בכל הגופים המקומיים להגנה עצמית, ותהיה אחראית על ההגנה העצמית במספר מקומות, לרבות ראש פינה, זיכרון יעקב, משמר הירדן ועקרון. שתי ה'הגנות' תישארנה אוטונומיות במבנה שלהן, בהייררכיה, באידאולוגיה וכו'. הסכם זה עשוי גם להוכיח את עצמו כצעד בכיוון שאתה שואף אליו;/13 אולם כמובן שהוא עלול עדיין להידחות על ידי השמאל, בדיוק כפי שקרה בשנת 14/.1935 אנא, לפי שעה שמור על התנאים הללו בסוד, להוציא כמובן את ההנהלה שלך.
מיטב הברכות מאנה מארקובנה/15 ומערי.

שלך תמיד,

ו' ז'
1 א' מנקין נמנה עם ראשי הצ"ח בדרום אפריקה. הוא שימש כעורך ביטאון הצ"ח
The Jewish Herald
2 הכינוס
העולמי השלישי של בית"ר (לעיל, איגרת 170, הערה 5), וועידת מועצת ברית הצה"ר (לעיל, איגרת 170, הערה 6).
3 במכתבו מ6 בספטמבר 1938 דיווח מיכאל השכל על שיחה שקיים מנקין עם הרב זאב גולד ביוהנסבורג. הרב גולד לא שלל את הצעתו של ז'בוטינסקי לכינוס ועידה רצינית בהשתתפות ה'מזרחי' סיעה ב' וגורמים ראויים. אולם הוא העדיף שמפלגתו תפנה בקריאה בעיתונות אל ז'בוטינסקי לשוב לקונגרס הציוני, למען הצלת היהודים בארצות המצוקה ובמיוחד כדי למנוע את תכנית החלוקה (מ"ז, א26/3/2). ראה גם לעיל, איגרות 131, 132.
4 חזית מאוחדת של המפלגות הציוניות.
5 הרב מאיר ברלין.
6 ד"ר יעקב הופמן (ראה לעיל, איגרת 166).
7 שברלין.
8 לעיל, איגרת 102, הערה 2.
9 במקור בצרפתית: entre nous
10 במקור בעברית בכתב לטיני. ההסכם בין מפקדת האצ"ל לבין מרכז ה'הגנה' נחתם בראשי תיבות ב19 בספטמבר 1938, בביתו של ישראל רוקח. על הנוסח המלא של טיוטת ההסכם ראה דוד ניב, מערכות הארגון הצבאי הלאומי, מהגנה להתקפה: 1937^1939, חלק שני, עמ' 111^113. ההסכם היה טעון אישורם של ז'בוטינסקי ושל המוסדות הלאומיים. ז'בוטינסקי חתם על ההסכם, אולם יושב ראש הסוכנות היהודית דוד בן גוריון, הטיל את כל כובד משקלו לביטולו, והסכם האיחוד לא יצא אל הפועל (שם, עמ' 114^119; דוד בן_גוריון, זכרונות, כרך חמישי 1938, עמ' 243^246; עמ'257^258; 274^275). ראה גם אריה נאור, דוד רזיאל, פרק אחד_עשר.
11 הארגון הצבאי הלאומי.
12 כגון נוטרים, קבוצות מארב, קבוצות נודדות ויחידות צבאיות העתידות להיווצר בעתיד.
13 מיכאל השכל תמך בהשתתפות ברית הצה"ר בבחירות לקונגרס הציוני, שמשמעה שיבה להסתדרות הציונית הישנה (ראה לעיל, איגרות 131, 132).
14 בשנת 1935 דחו רוב חברי הסתדרות העובדים הכללית (בעיקר אנשי השמאל הקיצוני) את ההסכם שנחתם בשנת 1934 בראשי תיבות על ידי ז'בוטינסקי ובן_גוריון. ההסכם ההוא אמור היה להסדיר את היחסים בין הסתדרות העובדים הכללית לבין הסתדרות העובדים הלאומית, ובעקבותיו הוא עשוי היה להביא לשיפור במערכת היחסים בין ברית הצה"ר לבין תנועת העבודה הציונית (ראה כרך י, איגרות 65, 66).











































































15 יוענה ז'בוטינסקי.